גורם המקורב למשמרות המהפכה האיראנית חשף תמונה מטרידה: ההסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן אינו אלא מחזה מחושב שנועד לסחוט מטראמפ כסף וזמן, בלי שום כוונה לעמוד בהתחייבויות. לדבריו, האיראנים כבר נהנים מן המצב ומתכננים לנצל כל הישג כדי להתחזק.
ארצות הברית ואיראן חתמו על מזכר הבנות לסיום ארבעה חודשים של מלחמה ולפתיחה מחדש של מצר הורמוז, כך מסר גורם בכיר בממשל האמריקאי. על ההסכם חתמו הנשיא דונלד טראמפ וסגנו ג'יי די ונס מהצד האמריקאי, ומנגד - יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר ע'ליבאף, בשם טהראן. פרטי ההסכם המלאים אמורים להתפרסם בתוך 24 עד 48 שעות, ודיונים טכניים צפויים להתחיל במהלך השבוע תחת הובלת ונס.
המסר המרכזי של מפקד משמרות המהפכה, אחמד וחידי, היה חד משמעי לאורך כל היום: "ניקח את הכסף מיד, ואחר כך נעשה מה שאנחנו רוצים". אין מדובר בדברים שנאמרו בחדרי חדרים, אלא במסר שהופץ פנימית כהנחיה ברורה לאנשי הפיקוד.
לפי אותו גורם, משמרות המהפכה מאמינות שלנשיא דונלד טראמפ אין עניין אמיתי בעימות צבאי. מה שמעניין את טראמפ, לשיטתם, הוא תעבורה חופשית במצר הורמוז, ירידת מחירי הנפט ועליות בשווקים. האיראנים מסיקים מכך שהוא אינו רואה ברצינות מספקת את האיום הבליסטי ואת הרשת של השלוחות האיראניות באזור.
Donald Trump by Gage Skidmore 2צילום: דונלד טראמפהפירוט הזה, לטענת הגורם, הצליחו האיראנים לעגן בתוך מזכר ההבנות עצמו. כלומר, גם הניסוח של המסמך, שאמור להוות בסיס לכל הסכם, שיקף את מה שטראמפ חיפש ולא את מה שנדרש לבלימה אמיתית של איראן. גורם בכיר בממשל האמריקאי ציין כי ההסכם "מספק מסגרת לאופן שבו המשא ומתן ויחסינו יתנהלו בעתיד", וכי ככל שאיראן תהיה מוכנה לשתף פעולה בנושא הגרעין ולאמת שאינה בונה נשק גרעיני, "כך היא תתקבל יותר לכלכלה העולמית".
בפועל, מציין הגורם, האיראנים כבר ממשים את יתרונותיהם: ספינות עוברות במצר הורמוז ללא הפרעה, מחירי הנפט יורדים, והשווקים עולים. כל אחד מאלה הוא הישג שטראמפ יוכל להציג, ולאיראן לא עלה כלום. אולם השאלה המרכזית נותרת: מתי הנפט יתחיל לזרום שוב בהיקפים מלאים? לפני המלחמה עברו דרך מצר הורמוז יותר מ-100 כלי שיט ביום - כמות שייצגה כחמישית מסחר הנפט העולמי. נכון להיום עוברות בממוצע כ-10 עד 15 ספינות ביום בלבד. חמישה מקורות ביטחוניים מערביים העריכו כי מבצע חיפוש המוקשים, שיכלול סורקים קונבנציונליים וצוללות רחפן מתקדמות, עשוי להימשך בין 40 ל-50 יום.
יקוב לרסן, קצין הבטיחות הראשי של איגוד הספנות בימקו, מסר: "אנו עדיין רואים בכך מסוכן מאוד לאוניות לנסות לעבור בנקודה זו. האיום של מוקשים באזור נשאר חשש מיידי וגם בטווח הארוך, ויש לסלול מסלולים נקיים ממוקשים." שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו מסר ביוני לוועדת יחסי החוץ של הסנאט כי איראן "מינרה חלקים נרחבים מהורמוז, מים בינלאומיים". גרמניה, צרפת ובריטניה שיגרו כבר כלי שיט לפינוי מוקשים לאזור.
אחת הסוגיות הפתוחות הבולטות היא שאלת האגרות. טראמפ פרסם ברשת החברתית שלו כי ההסכם כולל "פתיחה ללא תשלום", אך איראן לא אישרה זאת. עד כה, גורמים איראניים גבו תשלום מאוניות שחלפו במצר, ותשלום כזה עלול לחשוף חברות ספנות ובנקים לסנקציות אמריקאיות ואירופיות, שכן גוף הגבייה האיראני סומן כישות מוכתמת. מומחים משפטיים ציינו כי הדרישה האיראנית לנהל את תעבורת המצר ולגבות תשלומים מנוגדת למשפט הבינלאומי.
ההערכה האסטרטגית של משמרות המהפכה, על פי אותו גורם, היא שטראמפ לא יעז לתקוף באוגוסט, בדיוק שני חודשים לפני בחירות האמצע בארצות הברית. הלוח הפוליטי הפנים-אמריקאי נקרא, לשיטתם, כחסם אפקטיבי שמונע כל פעולה צבאית בטווח הנראה לעין.
הגורם מזהיר כי מצר הורמוז נתפס בטהראן כנקודת תורפה של טראמפ, ועל בסיס ניסיון זה כבר מסתמן היכן יופעל הלחץ הבא. לדבריו, מוקד הלחץ הבא יהיה מצר באב אל-מנדב, שם, לדבריו, "ישוחק אותו משחק" בדיוק.
גם אחרי שהמכליות יתחילו לנוע, החזרה לשגרה כלכלית תהיה איטית. כ-500 כלי שיט מסחריים עדיין כלואים במפרץ הפרסי, והם לא יכולים לצאת בו-זמנית דרך המצר הצר. בנוסף, מדינות המפרץ כמו ערב הסעודית, עיראק, כווית, איחוד האמירויות ובחריין קיצצו ביותר מ-11 מיליון חביות ביום במאי לעומת הרמות שלפני המלחמה. כלכלנים מעריכים שזרימת האנרגיה תגיע לכ-80 אחוז מרמות הטרום-מלחמה רק בספטמבר.
הדברים מצביעים על כך שאיראן מנהלת מדיניות מחושבת של קניית זמן והתעצמות, תוך ניצול מדויק של השיקולים הפוליטיים הפנימיים של הצד האמריקאי. ההסכם אינו מהווה שלום מלא, וסוגיות מרכזיות - ובראשן תוכנית הגרעין האיראנית - ידונו בשיחות נפרדות הצפויות להתקיים בז'נווה בתוך 60 יום. מנתח ענייני החוץ קארים סדג'פור אמר כי ארבעת היעדים שהציב טראמפ בפתיחת המלחמה - חיסול התוכנית הגרעינית, השמדת תוכנית הטילים, ניטרול המיליציות האזוריות והפלת המשטר - לא הושגו, וכי ההסכם "הוא הסדר שלא פתר אף אחד ממקורות המתח המרכזיים".
על רקע זה, ראש ה-CIA הזהיר את הנשיא טראמפ כי עולים ספקות משמעותיים לגבי מוכנותה של איראן להסכים לתנאים הנדרשים במסגרת המשא ומתן על תוכנית הגרעין. ראש הסוכנות הביע בפני הנשיא חששות לגבי הכוונות האיראניות האמיתיות, וציין כי אין ודאות שטהראן תהיה מוכנה בסופו של דבר לקבל את התנאים שוושינגטון מציבה. השאלה המרכזית שעומדת על הפרק היא עד כמה תהיה איראן מוכנה להגביל את פעילות העשרת האורניום שלה, לאפשר פיקוח בינלאומי מורחב ולעמוד בדרישות הוורכחה - ועמדות טהראן בנושאים אלה נותרות עמומות, על פי הערכת ה-CIA. לא פורסמה עד כה תגובה רשמית מהבית הלבן לגבי תוכן השיחה עם ראש הסוכנות ולא ידוע מה יהיו השלכותיה על מהלך המשא ומתן בשלב הבא.
במקביל למגעים הדיפלומטיים, דיווח עיתון הפיננשל טיימס כי ממשל טראמפ שוקל הקמת קרן השקעות בסך 300 מיליארד דולר לשיקום איראן. אלכס ברוז'וויץ', מקורבו של הנשיא, הבהיר את התנאים להפעלת הקרן: הכסף יועבר רק לאחר שאיראן תפרק לחלוטין את תוכנית הגרעין שלה, תפסיק את תמיכתה בארגוני טרור ותבצע רפורמות פנימיות משמעותיות. הסכום גדול מהתמ"ג השנתי של איראן בשנים האחרונות, ומשקף עד כמה הממשל האמריקאי רואה בביטול תוכנית הגרעין יעד אסטרטגי ראשון במעלה.
ההתפתחות נמצאת בשלב ראשוני ביותר, ועדיין לא ברור אם מדובר בהצעה רשמית של הממשל או בבלון ניסוי. פרטים על מבנה הקרן, מנגנוני הפיקוח ולוחות הזמנים המוצעים לא נמסרו, וכן לא ידוע מה יהיה מקור המימון - האם מהאוצר האמריקאי, ממדינות המפרץ, או משילוב של גורמים בינלאומיים. איראן לא הגיבה עד כה לדיווח.
ממשל טראמפ לא הגיב עד כה לטענות הגורם האיראני. ראש סוכנות הספנות של האו"ם ארסניו דומינגז ברך על ההסכם וציין כי מדובר "בצעד חשוב לשיקום הבטיחות במסדרון ימי חיוני זה", אך הדגיש כי "ביצועו ידרוש זמן כדי להבטיח שכל ערובות הבטיחות והביטחון הנדרשות יהיו במקום".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה