איראן מכריזה: נסיגת ישראל מלבנון תנאי מחייב בהסכם עם ארה"ב

סגן נשיא ארצות הברית ג'יי די ואנס הביע הערכה כי ישראל תצטרף בהמשך להסכם גרעיני עם איראן שעל סיומו עובדת ממשל טראמפ. לדבריו, ההסכם הצפוי יכלול שני יסודות מרכזיים: השמדת מאגר האורניום המועשר שצברה איראן לאורך השנים, וחזרת פקחי הסבא"א לפעילות מלאה בשטח המדינה.

ואנס לא פירט מה בדיוק יניע את ישראל להצטרף להסכם כזה, אך הניסוח שבחר - "מעריך שתצטרף" - מרמז כי ירושלים עוד לא נתנה את הסכמתה הרשמית לנוסח כלשהו, וכי שיחות מתנהלות מאחורי הקלעים.

שני התנאים שציין ואנס הם בדיוק נקודות המחלוקת המרכזיות שחזרו ועלו במשא ומתן הגרעיני בין ארצות הברית לאיראן לאורך השנים. מאגר האורניום המועשר של איראן מוערך כגדול דיו לייצור מספר ראשי נפץ גרעיניים, וסוגיית הפיקוח הבינלאומי הייתה תמיד לב הוויכוח בין טהראן למערב.

ממשל טראמפ ניהל בשבועות האחרונים מספר סבבי שיחות עם גורמים איראניים, ישירים ועקיפים, במטרה להגיע להסדר חדש שיחליף את ההסכם המקורי מ-2015 שממנו פרשה ארצות הברית בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ. הצהרת ואנס היא אחד הרמזים הברורים ביותר עד כה לכך שהסכם ממשי הושלם בין שתי המדינות, גם אם פרטיו המלאים טרם נחשפו לציבור. פקיסטן, שתיווכה בין וושינגטון לטהרן, הכריזה על ההסכם: ראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף הודיע ביום שני על השגת הסכם שלום, ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אישר ביום ראשון שהעסקה הושלמה.

ממשל טראמפ שוקל להקים קרן ענקית בסך 300 מיליארד דולר שתשמש לשיקום איראן - בתנאי שההסכם עמה יישמר. זאת בשעה שטראמפ עצמו יצא להכחיש בצורה נחרצת דיווחים על כל תשלום ישיר לטהרן וקרא להם "פייק ניוז". הדיווח על הקרן פורסם בעיתון הפיננשל טיימס ועורר גלים בעולם, ומדובר בתוכנית שאמורה לספק לאיראן מניע כלכלי עצום לשמור על כל התחייבויותיה.

הכחשת הנשיא מעוררת שאלות: ההכחשה התייחסה ל-300 מיליון דולר בתשלום ישיר - ולא לקרן ה-300 מיליארד דולר שעליה דווח. ההבדל בין שני הסכומים הוא עצום - פי אלף. לתמונה הצטרף מקורב של הנשיא בשם אלכס ברוז'וויץ', שלא הכחיש את עצם קיום התוכנית, אלא הבהיר שהקמתה תתאפשר רק אחרי שאיראן "תפרק לחלוטין את תוכנית הגרעין שלה, תפסיק באופן מלא את תמיכתה בארגוני טרור, ותבצע רפורמות פנימיות משמעותיות".

הנשיא האמריקני דונלד טראמפ שוקל לפרסם את פרטי ההסכם שהושלם עם איראן עוד לפני טקס החתימה הרשמי שצפוי להתקיים ביום שישי, כך הצהיר ואנס. ההצהרה מגיעה שעות ספורות לאחר שטראמפ עצמו אמר כי הטקסט המלא יפורסם רק לאחר יום שישי. שני הניסוחים השונים מצביעים על כך שהחלטה סופית בנוגע לעיתוי הפרסום טרם התקבלה בבית הלבן, וכי הנשיא שוקל לשחרר את המידע מוקדם מהמתוכנן. טראמפ הסביר בעבר את ההמתנה בשאיפה לספק לציבור פרטים מדויקים ומלאים, ולא מידע חלקי שעלול להיות מטעה.

Donald Trump at CPAC 2014 (1)צילום: דונלד טראמפ

ישראל עקבה בדריכות אחר ההתפתחויות הדיפלומטיות. בירושלים חששו בעבר כי כל הסכם שיחתום עם איראן יהיה "רך" מדי ויאפשר לה לשמור על יכולות גרעיניות שיוכלו לשמש בעתיד. הדגש של ואנס על השמדת המאגר ועל פיקוח בינלאומי מחודש נועד ככל הנראה לאותת לישראל שמדובר בהסכם בעל שיניים אמיתיות. ישראל מצידה מדגישה שאינה צד להסכם ואין היא מתכוונת לצמצם את חופש הפעולה שלה, והצבא הישראלי, על פי הדיווחים, יישאר בשטחים שכבש בדרום לבנון לתקופה בלתי מוגדרת.

סבא"א, סוכנות האנרגיה האטומית הבינלאומית, הפסיקה למעשה את פיקוחה האפקטיבי על המתקנים הגרעיניים האיראניים לאחר שטהראן הגבילה את גישת הפקחים בשנים האחרונות. החזרת הפקחים לפעילות מלאה נחשבת לתנאי יסוד מכל הסכם אמין שיכלול מנגנוני אכיפה.

ההסכם עצמו בנוי בשלבים. בשלב הראשון הוכרז על סיום המלחמה וסיום הלחימה בלבנון, ומזכר ההבנות צפוי להיכנס לתוקפו הרשמי ביום שישי. בשלב השני, שיימשך כ-60 יום, ינוהל המשא ומתן על הנושאים הכבדים יותר: סוגיית הגרעין האיראני והסרת הסנקציות. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הבהיר כי סוגיות אלו לא ייושבו בשלב הנוכחי, אלא יועלו רק בשלב הסופי של המשא ומתן. דובר משרד החוץ האיראני אסמאיל בקראי הדגיש כי שחרור הנכסים הקפואים ופיצוי על נזקי המלחמה הם "שתי עדיפויות כלכליות מרכזיות" מבחינת איראן, וכי עם חתימת המזכר ביום שישי, כל ההגבלות על מכירת נפט איראני ופטרוכימיה יוסרו באופן מיידי.

שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הכריז ביום שלישי כי מזכר ההבנות מגדיר את ישראל וחיזבאללה כצדדים להסכם - כאשר הצד הראשון הוא ארצות הברית וישראל, והצד השני הוא איראן וחיזבאללה. לפי הגדרה זו, כל תקיפה ישראלית בלבנון או המשך נוכחות כוחות ישראליים בשטחים הלבנוניים ייחשבו הפרה מפורשת של ההסכם. המשמעות הישירה היא שטהרן רואה בעצמה מוסמכת לדרוש מארצות הברית להפעיל לחץ על ישראל ולאכוף את הפסקת כל פעולה צבאית בצפון לבנון.

עראקצ'י הכריז כי הסעיף המרכזי ביותר במזכר ההבנות הוא סיום מיידי וקבוע של המלחמה בכל החזיתות - ובכלל זה בלבנון. "זהו אולי הנושא החשוב ביותר שקיים במזכר ההבנות: ההכרזה על סיום מיידי וקבוע של המלחמה בכל החזיתות, ובכלל זה בלבנון", אמר עראקצ'י. לדבריו, הפסקת האש נכנסה לתוקף כבר ביום שני בבוקר לפי שעון טהרן, עם השלמת ההסכמות בין הצדדים, בעוד מזכר ההבנות צפוי להיכנס לתוקפו הרשמי המלא ביום שישי.

עראקצ'י טען כי טהרן תמיד ראתה קשר ישיר בין הלחימה בלבנון לבין העימות הישיר מול איראן. "בשל הזיקה שנוצרה בין המלחמה בלבנון והתוקפנות של המשטר הציוני בדרום לבנון לבין המלחמה עם איראן, ומאחר ושתי החזיתות הללו נקשרו והפכו תלויות זו בזו במידת מה, הרי שמהיום הראשון, הרפובליקה האסלאמית של איראן ראתה בסיום המלחמה בלבנון כאחד התנאים ההכרחיים לסיום המלחמה עם איראן", הצהיר. עראקצ'י הבהיר כי ההסכם כולל גם דרישה לנסיגת ישראל מהשטחים הלבנוניים, וסיים בהצהרה חדה: "וכעת, כשהגענו לסיום המלחמה, סיום המלחמה יהיה גם בלבנון".

דובר משרד החוץ האיראני בקראי הוסיף נופך מאיים לדברים. הוא הצהיר כי "ללא ערובה מקיפה לביטחונה ועצמאותה הטריטוריאלית של לבנון, שום הסכם עם ארה"ב לא יהיה בר-קיימא", וציין כי שם לבנון מופיע שלוש פעמים במזכר ההבנות - עדות לחשיבות האסטרטגית שטהרן מייחסת לזירה זו. בקראי הזהיר במפורש כי ישראל חייבת לכבד את התחייבויותיה, אחרת תעמוד בפני תגובה איראנית, וציין כי ארצות הברית נושאת באחריות ליישום ההסכם - אמירה שתרגומה המעשי הוא לחץ אמריקאי על ישראל שלא לפעול.

בצל ההסכם התחוללה גם שיחת טלפון חריגה: עראקצ'י שוחח עם נשיא לבנון ג'וזף עון - שיחה ראשונה מסוגה מאז פרוץ המלחמה. עון בירך על ההבנות שהושגו בין איראן לארצות הברית, והביע תקווה שהדבר יהיה צעד חיובי להפחתת המתיחויות. משרד ראש הממשלה בנימין נתניהו לא פרסם עד כה התייחסות רשמית לטענות האיראניות על מעמדה של ישראל כצד במזכר.

עד כה לא הגיעה תגובה רשמית מישראל או מחיזבאללה להכרזות אלו, וכן לא נמסרה כל תגובה אמריקאית רשמית לדברי שר החוץ האיראני. כל עיניים נשואות כעת ליום שישי, שאמור לבחון אם ההצהרות האיראניות הדרמטיות יתגשמו בפועל על הקרקע. הטקס הרשמי לחתימת מזכר ההבנות צפוי ביום שישי בשוויץ, ולאחריו יחל שעון ה-60 ימים שבמהלכם יתנהל המשא ומתן על הנושאים הגרעיניים והכלכליים.