מבקר המדינה הנבחר ראבילו הגיש את תשובתו לבית המשפט העליון ועמד על כך שבחירתו לתפקיד נעשתה כדין. ראבילו דחה את הביקורות שהועלו נגד מינויו וטען כי הדין הישראלי מאפשר במפורש למנות למשרה אנשים שהיו להם קשרים קודמים עם הגורמים הממנים או המבוקרים.
בתשובתו לבג"ץ כתב ראבילו: "הדין הישראלי קובע שניתן למצוא אנשים הגונים שיפעלו באופן אובייקטיבי ומקצועי גם אם היו להם קשרים קודמים עם הגורמים הממנים או המבוקרים, וזאת לאור הערובות בחוק יסוד ובחוק מבקר המדינה המבטיחות את אי תלותו של מבקר המדינה".
ראבילו הסתמך בתשובתו על שני מקורות חקיקה מרכזיים: חוק יסוד מבקר המדינה וחוק מבקר המדינה. לטענתו, שני החוקים מקנים ערובות מספיקות לעצמאות הפיקוח ולאי-תלות מבקר המדינה, ומייתרים את החשש שקשרים קודמים ישפיעו על תפקודו בפועל.
הטיעון המרכזי שמציג ראבילו הוא כי השאלה המשפטית אינה האם היו קשרים בעבר, אלא האם המסגרת החוקית מספקת אחריות ועצמאות מספיקות לאחר הכניסה לתפקיד. לדבריו, התשובה לכך חיובית, ועל כן אין פגם משפטי בבחירתו.
העתירה לבית המשפט העליון נסובה סביב שאלת חוקיות הבחירה ועצמאות הגורם המבקר. בית המשפט העליון טרם הכריע בעניין, ותשובת ראבילו היא חלק מההליך המשפטי המתנהל בפניו.
הדיון בבג"ץ צפוי להמשיך בהתאם ללוח הזמנים שקבע בית המשפט העליון, ועמדת ראבילו כעת מונחת בפני השופטים לצד טיעוני העותרים.
מבית המשפט העליון טרם התקבלה הכרעה בעתירה נגד מינויו של ראבילו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה