הייעוץ המשפטי של הכנסת הגיש תגובה נוקבת לבית המשפט העליון בעניין בחירת מבקר המדינה, וביקש לדחות על הסף את העתירות שהוגשו נגד ההצבעה. לפי העמדה שהוצגה, אין ראיות של ממש לכך שחברי הכנסת נדרשו לתעד את הצבעתם - ולכן אין עילה לפסול את התוצאה.
היועצת המשפטית של הכנסת, עורכת הדין שגית אפיק, הציגה שני נימוקים מרכזיים. הראשון: לא הוכח שחבר כנסת כלשהו חויב לצלם את הצבעתו על ידי גורם חיצוני. השני: גם אם היה מצלם - אין בדין הישראלי איסור מפורש שאוסר על חבר כנסת לתעד את הצבעתו מרצונו החופשי.
נקודה זו מרכזית בטיעון של אפיק: לא ניתנה מראש שום הנחיה האוסרת על תיעוד ההצבעה. כלומר, גם מבחינה פרוצדורלית - לא קיים כלל שהופר. אם אין כלל, אין הפרה. ואם אין הפרה, אין עילה לפסילה.
בסיום תגובתה, אפיק לא הסתפקה בבקשת הדחייה בלבד - היא ביקשה גם לחייב את העותרים בהוצאות משפט. מדובר בצעד שמשדר אמירה ברורה: העתירות הוגשו ללא בסיס מספיק, ויש מחיר להגשת עתירות שכאלה לבית המשפט העליון.
הרקע לעתירות נוגע לאופן שבו התנהלה ההצבעה על מבקר המדינה בכנסת. לב המחלוקת הוא שאלת עצמאות ההצבעה - האם חברי כנסת פעלו מתוך שיקול דעת עצמאי, או שמא היו כפופים ללחץ ולניטור. העותרים, ככל הנראה, ביקשו לטעון שתיעוד ההצבעה הצביע על מניפולציה או כפייה - אך הייעוץ המשפטי של הכנסת דוחה גרסה זו מכל וכל.
בית המשפט העליון טרם הכריע בעתירות. תגובת הייעוץ המשפטי של הכנסת מהווה את עמדתו הרשמית של הגוף המשפטי הפנימי של הפרלמנט - ולה משקל לא מבוטל בהליך. כעת יידרשו השופטים להכריע האם יש ממש בטענות העותרים, או שמדובר בעתירות שאין להן בסיס ראייתי מספיק.
בית המשפט העליון צפוי להכריע בעתירות בהמשך, לאחר שכל הצדדים הגישו את עמדותיהם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה