לאחר חצי שנה של עיכובים, נודע כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה דורשת ממשרד החינוך לבטל סעיפים מרכזיים בתקנות שנועדו למנוע מארגונים שקראו לאי-ציות לפקודות צבאיות להיכנס למוסדות חינוך. הדרישות שלה מותירות בפועל את משרד החינוך ללא כלים משפטיים לחסום ארגונים כמו "אחים לנשק" מלהיכנס לכיתות.
הקושי המשפטי מתמקד בשני סעיפים שהכניס משרד החינוך לטיוטת התקנות. סעיף ז' ביקש לאסור כניסה של כל גורם שקרא "לאי-קיום במזיד של פקודה שניתנה לחייל מאת מפקד תוך מילוי תפקידו". היועצת המשפטית הבהירה את עמדתה בתשובה ברורה: "קריאה לאי-קיום פקודה מסוימת אינה בגדר הסמכות".
סעיף ט' ביקש להגדיר כעילה למניעת כניסה "פרסום שכל תכליתו ביזוי צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון". גם כאן הייעוץ המשפטי סירב לאשר את הנוסח וקבע כי מדובר ב"סעיף עמום ורחב מדי, לא ברור מה משמעות המונח 'ביזוי'".
התוצאה המעשית: התקנות כפי שנוסחו אינן יכולות לקבל אישור. משרד החינוך מצא עצמו תקוע לאחר חצי שנה של חילופי טיוטות, כאשר הכלים שניסה לבנות נשמטים אחד אחד.
גורמים במשרד החינוך מלינים בחריפות על המצב. לפי אותם גורמים, דרישות הייעוץ המשפטי "מרוקנות את התקנות מתוכן" ומחייבות בפועל לאפשר במה בתוך הכיתות לארגונים שפעילותם פוגעת בצה"ל ובערכי החינוך הממלכתי.
שאלת כניסתם של ארגונים פוליטיים לבתי הספר עלתה לסדר היום הציבורי בחודשים האחרונים, לאחר שפעילי ארגונים כמו "אחים לנשק" נצפו מקיימים שיחות עם תלמידים. הארגון היה מעורב בקריאות לאי-ציות אזרחי במהלך מחאות השנה האחרונה, וזאת על רקע הסכסוך הפוליטי סביב הרפורמה המשפטית. בעקבות כך החל משרד החינוך בתהליך גיבוש התקנות שמטרתן לסנן גורמים חיצוניים.
התהליך נמשך כחצי שנה ולווה בחילופי טיוטות רבים בין המשרד לבין הייעוץ המשפטי. כל פעם שמשרד החינוך ניסח נוסח חדש, חזר הייעוץ המשפטי עם דרישות לשינויים. הפער בין הצדדים נותר פתוח.
נכון לשעה זו, היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה לא הגיבה לבקשת התגובה. ממשרד החינוך לא נמסרה עד כה עמדה רשמית בעניין.
משרד החינוך אמור כעת להחליט אם לנסח תקנות מחודשות שיתחמו את הגבולות בצורה שתעמוד בדרישות הייעוץ המשפטי, או לפנות לערוצים אחרים כדי לתת מענה לכניסת ארגונים פוליטיים לבתי הספר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה