אוסטרליה מפחיתה את אזהרת המסע לישראל ולארבע מדינות נוספות במזרח התיכון

מפקדת החירום האיראנית העליונה, "ח'אתם אל-אנביאא", פרסמה הערב אולטימטום צבאי ישיר וחריג לישראל: אם צה"ל לא יפסיק את פעילותו בדרום לבנון, על ישראל לצפות ל"תגובה קשה מצד הכוחות המזוינים האיראניים". האיום פורסם ממש ימים לאחר שארצות הברית ואיראן חתמו על טיוטת מזכר הבנות לסיום המלחמה האזורית, וחתימה רשמית צפויה ביום שישי הקרוב בז'נבה.

בהצהרה הרשמית של המפקדה נאמר במפורש: "צבא המשטר הציוני הפר את הפסקת האש בדרום לבנון 84 פעמים ביומיים האחרונים, לאחר הכרזת נשיא ארה"ב על סיום המלחמה. אם לא יחדל ממעשיו בדרום לבנון - עליו לצפות לתגובה קשה." איראן לא פירטה באיזו תגובה מדובר, אך מהערכות ביטחוניות עולה כי לא נשללת אפשרות של שיגור טילים לעבר ישראל.

האיום האיראני לא הגיע לבד. ראש ועדת הביטחון הלאומי בפרלמנט האיראני, איברהים עזיזי, פרסם גם הוא הצהרה תקיפה: "החוסן האיראני הוביל לשינוי כיוון אסטרטגי, כשארה"ב הגיעה לשולחן המשא ומתן בתנאים של איראן. כל הפרה של ההסכם תיענה בתגובה נחרצת ומכריעה. עידן הדרישות החד-צדדיות נגד איראן הסתיימה." גם שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הוסיף: "סוף המלחמה אינו שלם ללא נסיגת הכוחות הישראליים מהשטחים שכבשו. כל תקיפה ישראלית על לבנון מהווה הפרה של מזכר ההבנות."

האיומים מגיעים על רקע יום קשה בדרום לבנון. כטב"מים ישראלים ביצעו מספר תקיפות נגד רכבים בכפרים מיפדון ושוכין, ולאחר מכן תקיפה נוספת נגד מתקהלים באזור. על פי דיווחים מלבנון, לפחות ארבעה בני אדם נהרגו ומספר נוספים נפצעו. מוקדם יותר באותו יום, חיל האוויר יירט מספר רקטות ששוגרו מחיזבאללה לעבר כוחות צה"ל בדרום לבנון, ובהמשך תקף והשמיד את המשגר שממנו שוגרו חלק מהרקטות. בישראל מגדירים את הפעילות כאכיפה לגיטימית נגד הפרות חיזבאללה וניסיונות הארגון לחזור לקווי המגע.

הדינמיקה האיראנית מורכבת מכמה שכבות. בישראל מעריכים כי מאחורי ההצהרות עומד ניסיון מחושב של טהרן לגרור את הממשל האמריקאי לכפות על ישראל נסיגה מדרום לבנון - דרישה שחיזבאללה, הפרוקסי החשוב ביותר של איראן, מחשיב כהישרדותית. לפי דיווחים, גורמים בחיזבאללה אמרו כי קיבלו ערבות מפורשת מאיראן: לא ייחתם כל הסכם גרעין סופי עם ארה"ב אלא אם כן תיסוג ישראל מלבנון.

ישראל, מצדה, מתאמצת לנתק את הקשר בין הנעשה בלבנון לבין ההסכם מול איראן. בירושלים מבהירים כי הפעילות בדרום לבנון מהווה אכיפה לגיטימית נגד הפרות חיזבאללה, ולא הפרה של כל הסכם. הכתב הצבאי של גל"צ, דורון קדוש, ציין כי "ביומיים האחרונים אפשר לספור על כף יד אחת את מספר מחבלי חיזבאללה שחוסלו בדרום לבנון - וכולם רק כאלה שהתקרבו לכוחות צה"ל בסמוך לקו הצהוב, שבו נמצאות שתי אוגדות. הימנעות מתקיפות במצב כזה אינה אפשרית."

בשטח, הפער בין ההצהרות הדיפלומטיות למציאות בחזית מורגש היטב. כוחות צה"ל הפועלים בתחומי "הקו הצהוב" בתוך שטח לבנון ממשיכים בפעילות מבצעית רגילה, מבלי שקיבלו כל פקודות חדשות. "לא הורדנו את רמת הכוננות", סיפר אחד הלוחמים. "אנחנו עדיין מתנהלים כאילו האיום נמצא לפתחנו, בדיוק כפי שהיה לפני כן. אנחנו סקפטיים ומחכים לראות מה יקרה". לוחם אחר הוסיף: "כל מה שטחנו פה חודשיים - עשינו שם עבודה". המפקדים והחיילים תוהים כעת לאן הדברים הולכים וכיצד יבואו לידי ביטוי ההישגים הצבאיים ביום שאחרי.

בינתיים, לחץ אמריקאי ישיר על ישראל מתגבר. בפסגת מדינות ה-G7 בצרפת, מתח הנשיא דונלד טראמפ ביקורת חריפה על ראש הממשלה נתניהו: "אני לא אוהב את האופן שישראל מתנהלת מול חיזבאללה. היו לי יחסים טובים עם ביבי אבל עכשיו הוא צריך להיות יותר אחראי בלבנון. ישראל הייתה צריכה לסיים את העניין עם חיזבאללה מהר, אבל זה לוקח להם נצח." טראמפ הוסיף כי אם ישראל לא מסוגלת להתמודד עם חיזבאללה, ייתכן שסוריה תעשה את העבודה במקומה.

דונלד טראמפצילום: דונלד טראמפ

לאחר התקיפה הישראלית בדאחייה שבביירות בתחילת השבוע, אמר טראמפ כי התקשר לנתניהו ושאל אותו "מה לעזאזל אתה עושה?", וכתב ברשת החברתית שלו כי "המתקפה על ביירות לא הייתה צריכה לקרות, במיוחד ביום מיוחד שבו אנחנו כל כך קרובים להסכם שלום עם איראן." בשיחה מתוחה שהתקיימה בין נתניהו לסגן הנשיא ג'יי.די. ואנס, אמר אחד הגורמים: "צה"ל לא ייסוג, אבל מעתה כל פעילות תיבחן." בכיר אמריקאי אישר כי ההסכם לא כולל נסיגה ישראלית מלאה מדרום לבנון.

ערוץ אל-ערביה הסעודי פרסם הערב את הנוסח המלא לכאורה של מזכר ההבנות - מסמך בן 14 סעיפים שאמור להיחתם רשמית ביום שישי. המסמך זהה לנוסח שהפיצו גולים איראנים בשעות האחרונות ודומה לדיווחים שפרסמו עיתונים אמריקניים. אמינות המסמך אינה ודאית לחלוטין, אך טראמפ הצהיר כי יקריא את פרטיו "מילה במילה" במסיבת עיתונאים לפני הטקס הרשמי. הסעיף הראשון קובע "סיום מיידי וקבוע של המלחמה בכל החזיתות, כולל לבנון", ואילו הסעיף התשיעי קובע במפורש שמירה על "סטטוס קוו" בתוכנית הגרעין האיראנית עד לחתימת הסכם סופי - כלומר, איראן תישאר עם תוכנית הגרעין כפי שהיא כיום, כולל הצנטריפוגות ומאגרי האורניום המועשר, ושאלת גורל החומר המועשר תידחה. הסעיף העשירי, שאושר על ידי הוול סטריט ג'ורנל, קובע כי מיד עם החתימה ינפיק משרד האוצר האמריקני פטורים שיאפשרו לאיראן לייצא נפט גולמי, מוצרים פטרוכימיים ושירותים נלווים כגון בנקאות, ביטוח ותחבורה. לפי דיווחים, מכלית איראנית ראשונה כבר חצתה את קו המצור האמריקני בשעות האחרונות. הסעיף האחד-עשר מוסיף כי כספים ונכסים מוקפאים של איראן ישוחררו במלואם לרשות הבנק המרכזי האיראני, והסעיף השישי מתחייב לתוכנית שיקום ופיתוח כלכלי בשווי לפחות 300 מיליארד דולר. ישראל ביקשה לעיין במסמך אך נענתה בשלילה על ידי הממשל האמריקני; שגריר ישראל בארצות הברית יחיאל לייטר אמר כי "אנו פחות מעודדים מזה שלבנון נכללה בהסכם עם איראן", אך הממשל האמריקני הבהיר כי להסכם אין קשר לנסיגה ישראלית מדרום לבנון.

פרטים חדשים שנחשפו מלמדים כי הסעיף השישי במזכר, העוסק בתוכנית השיקום הכלכלי, כולל הקמת קרן השקעות פרטית בהיקף של לפחות 300 מיליארד דולר שתופנה לכלכלת איראן - כאשר יותר מ-150 מיליארד דולר כבר הובטחו על ידי חברות פרטיות מארצות הברית, מדינות המפרץ, אסיה, דרום אמריקה ואפריקה. הקרן, שתיקרא "קרן השיקום והפיתוח", אינה תוכנית ממשלתית ואינה כוללת מענקים ישירים, אלא מאגדת השקעות פרטיות בתחומי האנרגיה, הלוגיסטיקה, הייצור התעשייתי והתחבורה. הרקע להיווצרותה הוא דרישה איראנית שנדחתה: טהרן תבעה בתחילה פיצוי ממשלתי של 400 מיליארד דולר בגין נזקי המלחמה, אך וושינגטון סירבה - ובעקבות כך גובש מודל הקרן הפרטית. גישת איראן לקרן מותנית, לפי סגן הנשיא ואנס, בעמידה בכל סעיפי ההסכם ובפירוק מלא של תוכנית הגרעין.

המזכר, שנחתם בחתימה אלקטרונית על ידי הנשיא דונלד טראמפ, סגנו ג'יי.די. ואנס ויו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף, הוגדר על ידי ממשל טראמפ כמסמך כללי שאורכו כעמוד וחצי. רבות מהסוגיות המרכזיות, בהן עתיד העשרת האורניום, מנגנוני הפיקוח ותנאי הסרת הסנקציות, נותרו לשלב המשא ומתן הטכני שיתנהל ב-60 הימים הבאים. בנושא מצר הורמוז, הסעיף הרביעי קובע כי ארצות הברית תסיר את המצור הימי ותחזיר את תנועת כלי השיט לתפוסה מלאה בתוך 30 יום, בעוד שכוחות ארצות הברית ייסוגו מהאזורים הסמוכים לאיראן תוך 30 יום לאחר החתימה על ההסכם הסופי. הסעיף הארבעה-עשר, האחרון במסמך, קובע כי ההסכם הסופי יאושר באמצעות החלטה מחייבת של מועצת הביטחון של האו"ם.

עיקרי מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן שנחשפו כוללים: סיום מיידי וקבוע של המלחמה בכל החזיתות, הסרת המצור הימי על איראן, פתיחת נתיבי השיט במצר הורמוז, פטורים שיאפשרו יצוא נפט מיידי, שחרור כספים ונכסים מוקפאים, תוכנית שיקום כלכלית בהיקף של לפחות 300 מיליארד דולר - ובתמורה התחייבות איראנית שלא לייצר נשק גרעיני. טראמפ הדגיש: "לאיראן לא יהיה נשק גרעיני - הם הסכימו לזה באופן מאוד ברור. אם הם ישיגו גרעין, כל הגיהנום יפתח עליהם."

במערכת הביטחון הישראלית שוררת חרדה עמוקה. בכירים בירושלים תיארו את ההסכם כ"מזעזע", והגורמים מביעים חשש כי דווקא עכשיו תנצל איראן את 60 הימים הבאים, שבהם אמור להיות מנוהל משא ומתן להסכם סופי, כדי לחתור לנשק גרעיני. שאלה מרכזית שמטרידה מנתחים נובעת מהסעיף השלושה-עשר: האיראנים לא ייכנסו למשא ומתן על הגרעין לפני שיקבלו אישורים להתחיל ביישום הסעיפים הכלכליים - כלומר, ארה"ב מזרימה לאיראן חמצן כלכלי לפני שדנה כלל בנושא הגרעין. בצה"ל קיימת דריכות גבוהה לנוכח האפשרות שפקודת נסיגה מלבנון תגיע מהבית הלבן, והכוחות שנמצאים מעבר לגבול ממתינים להנחיות הדרג המדיני.

ההערכה המודיעינית שנמסרה בימים האחרונים לדרג המדיני בישראל חדה וחריגה בחומרתה: המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא חמינאי, אינו מעוניין כלל להגיע להסכם גרעין סופי. על פי אותה הערכה, האישור שנתן המשטר האיראני להסכם המסגרת נובע ממטרה אחת בלבד: לשחרר את מצר הורמוז ולקבל זריקת מרץ כלכלית דחופה, בלי לוותר על שאיפות הגרעין. במערכת הביטחון הישראלית התריעו בפני הדרג המדיני ביממה האחרונה בצורה מפורשת: "אנחנו מעריכים שאיראן תמרח את הזמן, וש-60 הימים של המשא ומתן יהפכו להרבה יותר" - כלומר, בעוד שיחות הגרעין מתנהלות באטיות מכוונת, איראן עשויה להשתמש בחלון הזמן כדי לקבל הקלות כלכליות ובמקביל לקדם את התוכנית הגרעינית.

לחשש זה נוסף משבר אמון מול ארצות הברית. ישראל פנתה רשמית לממשל האמריקני וביקשה לקבל לעיונה את נוסח מזכר ההבנות - ונדחתה. בכיר ישראלי הודה בפה מלא: "יש בעיית אמון. האמריקנים חוששים שנתדרך ונדליף את המזכר, ושבגלל ישראל משהו בדרך לחתימה ישתבש." הסירוב האמריקני, כך אמר, "מלמד כשלעצמו עד כמה רחוקות ישראל וארה"ב בכל הסוגיה האיראנית בימים אלה".

על רקע התפתחויות אלו, אוסטרליה הודיעה ביום רביעי על הפחתת רמת אזהרת המסע שלה לישראל ולארבע מדינות נוספות במזרח התיכון: בחריין, כווית, קטאר ואיחוד האמירויות הערביות. ההחלטה, שהכריז עליה שר החוץ האוסטרלי, נתפסת כאות לשינוי בהערכת המצב הביטחוני האזורי. עבור ישראל, מדובר בבשורה חיובית מבחינה תדמיתית ותיירותית, שעשויה לעודד חזרה של תיירים אוסטרלים לישראל.