ממשל טראמפ ואיראן מגבשים הסכם ביניים שייחתם רשמית בשווייץ במהלך השבוע הקרוב. ההסכם כולל הארכת הפסקת האש ב-60 ימים, פתיחה מחודשת של מצר הורמוז, והסדרת שיחות המשך על תוכנית הגרעין האיראנית. אחד הסעיפים המרכזיים בו: מתן פטורים גורפים מסנקציות שיאפשרו לטהראן להתחיל למכור נפט לשווקים הבינלאומיים מיד עם חתימת המסמך.
מזכר הבנות בין ארצות הברית לאיראן נחשף השלישי בפרטיו המלאים, ומשרטט מפת דרכים להסכם מקיף שיכלול הפסקת מלחמה בכל החזיתות, הסרת סנקציות כלכליות, ושחרור נכסים איראניים מוקפאים. על פי הדיווחים, ארצות הברית צפויה להסיר כבר ביום שישי הקרוב, עם חתימה צפויה בשוויץ, את הסנקציות על מכירת נפט ודלק איראני. לב ההסכם הוא הפסקת לחימה מיידית וקבועה בכל החזיתות, כולל לבנון, כאשר סוגיית ההעשרה הגרעינית נדחית ל-60 יום. ההסכם הסופי, אם יגובש, אמור לעבור אישור של מועצת הביטחון של האו"ם.
לפי הדיווחים, הפטורים שיוענקו לאיראן עם החתימה יכסו את כל שרשרת האספקה הנדרשת לביצוע עסקות הנפט: שירותי בנקאות ופיננסים, שירותי תחבורה ימית, וביטוח מיכליות. מדובר בהסרת חסמים שגרמו לשיתוק כמעט מוחלט של ייצוא האנרגיה האיראנית בשנים האחרונות. המהלך נועד להעניק לטהראן תמריץ פיננסי מהיר שיבטיח את מחויבותה לעצירת הלחימה.
בכיר בממשל האמריקני מסר כי "אנחנו נהיה מוכנים להיות נדיבים באופן יוצא דופן בפתיחת הכלכלה שלהם ובפתיחת ההקלות בסנקציות", אך הוסיף כי "שום דבר לא על השולחן אם זה לא מגיע יחד עם ביצועים אמיתיים". יחד עם זאת, מדובר בהקלה מיידית שניתנת לפני קבלת ויתורים מוחשיים מאיראן, מה שמעורר ביקורת מצד גורמים בקונגרס ובישראל כאחד.
מכלית איראנית ראשונה כבר חצתה את קו המצור האמריקני ויצאה מנמל צ'בהאר עם משדר מיקום פעיל, לפי ארגון מאוחדים נגד איראן גרעינית. זוהי הפעם הראשונה שמכלית איראנית פועלת כך מאז הוטל המצור הימי האמריקני באפריל. מחיר הנפט ירד בעקבות ההודעה על ההסכם, על רקע ציפייה לחידוש זרימת האנרגיה דרך מצר הורמוז.
ישראל לא שותפה למגעים ולא יודעת את פרטי ההסכם. לפי דיווחים, ממשל טראמפ דחה בקשה ישראלית לעיין בנוסח ההסכם המתגבש. מדובר בצעד חריג שמעלה שאלות כבדות בירושלים: ישראל אינה יודעת אילו ויתורים ניתנו לאיראן, מה יקרה עם תוכנית הגרעין, מה יעלה בגורל מערך הטילים הבליסטיים, ומה מעמד שלוחות הטרור הפרו-איראניות בלבנון, סוריה, עיראק ותימן.
הסודיות מזכירה בירושלים את הוויכוחים הקשים סביב הסכם הגרעין מ-2015 בתקופת אובמה, אך הפעם המצב מורכב יותר: ישראל אינה מתווכחת על הסכם שכבר פורסם, אלא על הסכם שתוכנו אינו ידוע כלל. גם מחוקקים רפובליקנים ודמוקרטים בארצות הברית דורשים שקיפות ומדווחים כי אינם מכירים את מלוא תנאי ההבנות. סגן הנשיא ג'יי-די ואנס הודה כי המסמך "כללי" ושפרטים מרכזיים עוד אמורים להתברר ב-60 הימים הקרובים.
על רקע גיבוש ההסכם, הצבא האיראני שלח הערב אזהרה ישירה לישראל: אם ישראל לא תעצור את תקיפותיה בדרום לבנון, היא צפויה ל"תגובה קשה מהכוחות המזוינים האיראניים". איראן לא פירטה את אופי התגובה, אך לא שללה שיגור טילים לעבר ישראל. טהראן טוענת כי תקיפות ישראל בלבנון מהוות הפרה של ההסכם שגובש מולה ומול האמריקנים. לפי רויטרס, חיזבאללה קיבל הבטחות מאיראן שהיא לא תחתום על הסכם גרעין סופי בלי התחייבות שישראל תיסוג מלבנון.
ישראל מצידה ממשיכה לפעול בדרום לבנון. אחר הצהריים דווח על לפחות ארבעה הרוגים בתקיפות ישראליות בכמה אזורים בלבנון, ושני לוחמים נפצעו מירי רקטות של חיזבאללה. חיל האוויר תקף והשמיד משגרים, ובירושלים מתאמצים לנתק את הנעשה בלבנון מהנעשה בחזית האיראנית עצמה. גם טראמפ הוסיף ביקורת, ובפגישה עם אמיר קטר בשולי פסגת ה-G7 בצרפת אמר: "אני לא אוהב את האופן שישראל מתנהלת מול חיזבאללה. ישראל הייתה צריכה לסיים את העניין מהר, אבל זה לוקח להם נצח".
תחקיר שפורסם חשף כי המניע העיקרי שגרם לממשל טראמפ להגיע להסכם לא היה אמון באיראן, אלא הערכה שהמשך המלחמה גובה מחיר כבד מדי. ניסוח שנשמע בממשל שיקף זאת: "אנחנו רוצים לגמור עם זה". בכירים בממשל הזהירו שאיראן עלולה לנצל את ההפוגה להתארגנות מחודשת, אך גברה ההערכה כי הסכם חלקי עדיף על מלחמה ממושכת שתערער שווקים ותשבש נתיבי אנרגיה עולמיים.
ההסכם פותח אפשרות להקלות כלכליות נרחבות בהמשך, כולל גישה לחלק מהכספים האיראניים המוקפאים בחו"ל, המוערכים בכ-100 מיליארד דולר, ואף קרן שיקום בסך 300 מיליארד דולר לנזקי המלחמה, אם איראן תשמיד את האורניום המועשר שברשותה ותפרק את תוכנית הגרעין. המבחן האמיתי להסכם יהיה לא בטקס החתימה בשווייץ, אלא ב-60 הימים שאחריו.
מהצד הימי, על פי מזכר ההבנות, איראן תנקוט צעדים להשבת תנועת אוניות הסוחר במצר הורמוז להיקפה שלפני המלחמה, תסיר מכשולים טכניים ותנטרל מוקשים בתוך 30 יום. עומאן ואיראן יהיו אחראיות על ניהול שירותי השיט הימי במצר, וללא אגרת מעבר למשך 60 ימים ראשונים.
ישראל מוצאת עצמה מחוץ לתהליך הדיפלומטי שיעצב את המציאות הביטחונית שלה, בעוד ההסכם מתגבש מאחורי דלתיים סגורות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה