מבקר המדינה: מאות מבני פל-קל מסוכנים לא נבדקו כלל

25 שנה אחרי שתקרה שנבנתה בשיטת הפל-קל קרסה על מאות מוזמנים בחתונה באולמי ורסאי בירושלים וגבתה את חייהם של 23 בני אדם, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם דוח ביקורת חמור: הטיפול במבנים המסוכנים תקוע, המנגנון הממשלתי שהוקם כדי לפקח על הנושא חדל מפעולה, ואזרחים ממשיכים לשהות מדי יום במבנים שבטיחותם לא נבדקה.

מדוח הביקורת, שפורסם היום, עולה כי מתוך כ-1,400 מבנים שהועברו לטיפול מטה הפל-קל ערב הקמתו לפני כשני עשורים, הטיפול ב-769 מבנים - כ-55% מהסך הכולל - טרם הסתיים. יתרה מכך: כ-300 מבנים לא עברו אפילו בדיקת זיהוי ראשונית. בין המבנים שלא נבדקו נמנים אולמות אירועים ומרכזים מסחריים - בדיוק כמו ורסאי.

המצב בבתי הספר חמור במיוחד. הביקורת מצאה כי 32 מבני פל-קל בבעלות רשויות מקומיות, מהם 15 מבני חינוך, נמצאו טעונים חיזוק דחוף במסגרת פרויקט מיפוי שביצע המטה - אך טרם דווח כי חוזקו. משרד החינוך, מצדו, אינו מחזיק ברשימה עדכנית ומלאה של מבני חינוך שנבנו בשיטה זו, ואינו מנהל מעקב אחר מצבם ההנדסי.

מטה הפל-קל, שהוקם בהמלצת ועדת החקירה הממלכתית "ועדת זיילר" ופועל מאז 2006 תחת מינהל התכנון, נמצא על ידי המבקר כגוף משותק. המטה לא התכנס באופן רציף ותדיר, ולא התכנס כלל כשש שנים. הוא לא קבע תוכניות עבודה שנתיות, לא ניהל מסד נתונים עדכני, לא יישם מנגנון מעקב אחר דיווחי הרשויות המקומיות, ולא פרסם לציבור מידע על מבנים שבטיחותם מוטלת בספק. "בכך לא מילא המטה את תפקידו כגוף מתאם ומנחה, ונפגעה יכולתו לשקף תמונת מצב ארצית עדכנית על מבני הפל-קל", קבע המבקר.

לכשל התפקודי מצטרף גם כשל תקציבי. מאז 2006 ניצל המטה רק כ-46% מהתקציב שהוקצה לו - כ-7.1 מיליון שקל מתוך כ-15.5 מיליון שקל. בנוסף, המטה לא העביר ולו דיווח אחד לשר הפנים, ואף אחת מהרשויות המקומיות שנבדקו לא העבירה דיווח שנתי על מבני פל-קל בתחומן בין השנים 2018 ל-2025.

הרשויות המקומיות שנבדקו - עיריות ירושלים ובני ברק, המועצה המקומית דאליית אל-כרמל והמועצה האזורית עמק המעיינות - לא ניהלו מעקב שוטף תקין אחר המבנים שבבעלותן. המועצות דאליית אל-כרמל ועמק המעיינות אף הודו בפני המבקר כי "לא ידעו שמחובתן לנהל מעקב שנתי כאמור". במועצה האזורית עמק המעיינות התגלה מבנה חינוך שלא בוצע בו מעולם מעקב הנדסי, למרות שכבר ב-2011 הבהיר המטה למועצה כי מחובתה לבצע בו בדיקה מפורטת.

הדוח חושף גם ליקויים חמורים בחיזוקים שבוצעו. המטה לא קבע מעולם שיטות וסדרי עדיפויות לתיקון מבנים, מה שהותיר את התחום ללא בחינה מקצועית אובייקטיבית. המבקר מתריע כי נסיבות אלו עלולות להביא לחיזוק תקרות פל-קל בשיטות הנדסיות שלא נבחנו, וקיים ספק בנוגע ליעילותן ולבטיחותן. חלק מעבודות החיזוק בוצעו ללא היתר בנייה. כך, משרד החקלאות ומכון וולקני ביצעו עבודות חיזוק למבנים בראשון לציון ללא היתר, ועיריית ראשון לציון נמנעה מנקיטת צעדי אכיפה נגדם.

ממינהל התכנון נמסר בתגובה כי "מטה הפל-קל מיצה כבר בשנת 2019 את כלל הפעולות שבסמכותו", וכי הסמכות לפעול מול בעלי הנכסים נתונה לרשויות המקומיות בלבד. המינהל הוסיף כי פנה למשרד הפנים בבקשה לקדם החלטת ממשלה שתסדיר את סיום פעילות המטה והעברת האחריות לרשויות. עיריית ירושלים מסרה כי כל המבנים מהרשימה המקורית אותרו ונבדקו, ואין כיום מבנה שטרם טופל. עיריית בני ברק טענה כי המדינה הטילה אחריות על הרשויות מבלי להקצות תקציבים ייעודיים או להקנות סמכויות אכיפה, וכי "חוק העזר העירוני הקיים משנת 1959 מיושן לחלוטין".

המבקר אנגלמן חותם את הדוח באזהרה חריפה: "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה ממצאים אלה, שיש להם השלכה ישירה על חיי אדם". הוא קורא למשרד הפנים, למינהל התכנון ולמשרד השיכון להסדיר את מעמד המטה וסמכויותיו, ולפעול להקניית סמכויות אכיפה לרשויות המקומיות מול בעלי מבנים שלא ממהרים לטפל בנכסים המסוכנים שבבעלותם.