מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום דוח המציג תמונה קשה של מערך הרווחה ברשויות המקומיות בישראל: יותר מ-1,100 תקני עובדים סוציאליים נותרים ריקים, עומס התיקים על העובדים זינק מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ויותר ממחצית מהעובדים מדווחים על שחיקה קשה. הדוח מתייחס לאתגרים שניצבו בפני המחלקות לשירותים חברתיים בחודשים מרץ עד אוקטובר 2025.
הנתונים חושפים כי בין 2022 ל-2025 גדל מספר תקני העובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים בכ-15%, מ-6,192 תקנים ל-7,094. אולם במקביל, מספר התקנים הבלתי מאוישים זינק בכ-47%, מ-776 תקנים לא מאוישים בשנת 2022 ל-1,142 תקנים באמצע 2025. שיעור התקנים הלא מאוישים עלה מ-13% ל-16%. הגידול בתקנים, כך עולה מהדוח, לא תורגם לגידול מקביל בעובדים בפועל.
המלחמה הרחיבה משמעותית את מעגל הפונים לשירותי הרווחה. לצד המטופלים הקבועים, נדרשו המחלקות לשירותים חברתיים לתת מענה לשורדי שבי, משפחות חטופים, משפחות שכולות, משרתי מילואים ובני משפחותיהם, פצועי צבא, נפגעי פעולות איבה ומפונים מבתיהם. בשנת 2023 קיבלו כ-1.18 מיליון תושבים שירות במחלקות לשירותים חברתיים, כ-12% מאוכלוסיית ישראל. גם התקנים הייעודיים שהוקצו במיוחד בשל המלחמה לא אוישו כנדרש: בשנת 2023 אוישו 18% מהם בלבד, בשנת 2024 אוישו 32%, ובשנת 2025 ירד שיעור האיוש ל-28%.
עומסי התיקים שנחשפו בדוח הם חריגים. בעיריית מגדל העמק הגיע מספר התיקים המרבי לעובד סוציאלי ל-335 תיקים בשנת 2025, בקריית מוצקין ל-283, במודיעין ל-236 ובראש פינה ל-230. בסך הכול נמצא כי ב-50 מקרים שנבדקו, כ-6% מהמקרים, טיפל עובד סוציאלי ביותר מ-1,000 תיקי רווחה בשנה אחת. 87% מהעובדים הסוציאליים בעיריית מגדל העמק נשאו עומס של יותר מ-50 תיקים, לעומת 40% במודיעין, 33% בראש פינה ו-26% בקריית מוצקין.
הפערים בין הרשויות בולטים גם בשיעורי האיוש. בקריית מוצקין לא היו מאוישים 34% מתקני העובדים הסוציאליים, במעלות-תרשיחא 13%, במגדל העמק 9%, בראש פינה 8% ובמודיעין 1%. מקרה חריג במיוחד נמצא ברשות המקומית ראש פינה: עם פרוץ המלחמה נאלצה המועצה המקומית לתת מענה לכלל הפונים באמצעות עובדת סוציאלית אחת בלבד.
בסקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב 188 עובדים סוציאליים, 74% ציינו כי עומס העבודה במחלקה גדל מאז פרוץ המלחמה במידה רבה עד רבה מאוד. 54% דיווחו על שחיקה רבה או רבה מאוד. כשליש מהמשיבים ציינו כי לא קיבלו תשלום על שעות נוספות שעבדו, וכמעט מחצית מהם ציינו כי מאז פרוץ המלחמה עבדו ללא תמורה לעיתים קרובות מאוד.
נתוני הנטישה מדאיגים לא פחות. בין 2015 ל-2022 עזבו את תפקידם 40.4% מהעובדים הסוציאליים שהועסקו במחלקות בתקנים הממומנים על ידי משרד הרווחה. בעיריית מודיעין לבדה עזבו שמונה עובדות בשנים 2024-2025 מתוך כ-47 תקנים מאוישים. עובדים שנשאלו על הסיבות לנטישה לא הותירו מקום לספק: "הרשות לא מוכנה לתת תנאים הוגנים. העובדים עוזבים לפרילנס, לתחום הפרטי. אנחנו לא עומדות בתחרות". עובדת אחרת ציינה: "הן פשוט לא נשארות בגלל המשכורות. הן עושות בחצי שבוע בעבודה פרטית את השכר של חודש אצלנו ברווחה".
המבקר מותח ביקורת חריפה על משרד הרווחה בשני עניינים מרכזיים. ראשית, נוסחת הקצאת התקנים לרשויות אינה מותאמת לצרכים בפועל ואינה משקפת את עומס העבודה האמיתי. שנית, למרות שכבר בשנת 2021 גובשו המלצות לקביעת מספר מרבי של מטופלים לכל עובד סוציאלי, משרד הרווחה טרם אימץ אותן. בנוסף, נמצא כי מתן מענקים כספיים לעובדים ברשויות המפונות בלבד, בהתאם להחלטת ממשלה ממרץ 2025, הקשה על רשויות סמוכות שלא פונו, כמו מעלות-תרשיחא וראש פינה, לאייש את תקניהן בהיעדר תמריצים דומים.
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני, הגיבה לדוח בחריפות: "המציאות שאיתה מתמודדות העובדות והעובדים הסוציאליים מדי יום כוללת מחסור חריף ומתמשך בכוח אדם, קושי בגיוס ובשימור עובדים ועומסי תיקים בלתי אפשריים, שהחריפו עוד יותר מאז פרוץ המלחמה". חרמוני קראה לממשלה לפעול באופן מיידי לקביעת תקרת עומס תיקים מחייבת: "כל עוד אין תקרת עומס מחייבת, הנפגעים הם מי שנזקקים לשירותי הרווחה".
מבקר המדינה אנגלמן קרא בסיכום הדוח למשרד הרווחה לפעול בשיתוף משרד האוצר והרשויות המקומיות למציאת דרכים לשימור העובדים הסוציאליים, ולהשלים בהקדם את קביעת מספר התיקים המרבי לכל עובד, "בייחוד לנוכח הגידול הצפוי בהיקף הביקוש לשירותי רווחה". כעת עובר הכדור למשרד הרווחה, שיידרש להציג עמדתו בנוגע ליישום ממצאי הדוח ולמועד אימוץ המלצות תמהיל העיסוק שהמתינות לאישורו זה ארבע שנים.
מחסור העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות הגיע לנקודת שבירה, והדוח מציב בפני הממשלה דרישה ברורה לפעולה מיידית לפני שהמערכת תמשיך להתדרדר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה