הכנסת הגנה על גוטליב: החסינות אושרה, היא לא תועמד לדין על חשיפת איש שב"כ

ח"כ יולי אדלשטיין הודיע היום שיצביע בעד הסרת החסינות של עמיתתו לסיעה, ח"כ טלי גוטליב, בהצבעה שתתקיים היום במליאת הכנסת. ההצהרה מהווה שבירת שורות נדירה בתוך הליכוד, וחושפת סדק עמוק סביב אחד הנושאים הרגישים ביותר שעלו לאחרונה לדיון הציבורי.

Tali Gottlieb (cropped)צילום: טלי גוטליב

הפרשה כולה החלה לאחר שגוטליב פרסמה את שמו של איש שב"כ שהיה בן זוגה של פעילת המחאה שקמה ברסלר. ב-24 בינואר 2024 פרסמה גוטליב בחשבון הרשת החברתית שלה את שמו המלא ופרטיו האישיים של לוחם שב"כ בכיר, לצד קונספירציה שקשרה אותו לסינוואר. הפרסום קיבל תפוצה רחבה של מעל 400 אלף צפיות. לפי חוות דעת מודיעינית חריגה של השב"כ, הפרסומים העמידו בסכנת חיים ממשית את איש השב"כ ובני משפחתו. לפני כחודש הודיעה היועצת המשפטית לממשלה על כוונתה להגיש כתב אישום נגד גוטליב בעבירה של גילוי מידע סודי לפי חוק השב"כ, עבירה הנושאת עונש מאסר של עד שלוש שנים, וכתב האישום אכן הוגש. על רקע זה הגישה הפרקליטות בקשה לשלול את חסינותה כדי לאפשר את העמדתה לדין.

לאחר סדרת דיונים ממושכים, ועדת הכנסת אישרה את בקשת החסינות ברוב של 11 תומכים מול 3 מתנגדים בלבד. יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ, מסר כי "הוועדה בראשותי קיימה שלושה דיונים ארוכים וממצים. נשמעה עמדת גוטליב, ניתנה זכות טיעון ליועצת המשפטית, ובתום הדיון הוועדה החליטה ברוב עצום של 11 מול 3 להמליץ על מתן חסינות". ההחלטה עברה לאישור המליאה, אשר אישרה היום את החסינות.

אדלשטיין ניסח את עמדתו בשאלה ישירה וחדה: "אם חברי הכנסת הערבים היו חושפים שמות של סוכני מוסד ואנשי שב"כ - גם אז היינו שותקים?" השאלה אינה רטורית. היא מכוונת ישירות לאותם חברי קואליציה שבחרו לשתוק כשמדובר בגוטליב, ומציבה להם מראה.

הרקע לדיון הוא חשיפה של שמות סוכני ביטחון, מעשה שאדלשטיין מגדיר כ"קו אדום שאין לעבור עליו". מבחינתו, לא משנה מי החושף ומאיזו סיעה הוא בא. חשיפת זהויות של אנשי מוסד ושב"כ היא סכנה מוחשית לחיי אדם, ולא עניין פוליטי שאפשר להעביר בשתיקה.

הדיון במליאה הפך מיידית לזירת עימותים. לא פחות מ-70 חברי כנסת נרשמו לנאום בדיון, מה שמעיד על עוצמת הסערה הפוליטית סביב הפרשה. יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, תקף בפתח הדיון את האופוזיציה וטען כי זו "התחנפה ליושבת הראש שלהם" וכי הליך החסינות נגוע בשיקולים פוליטיים. גוטליב עצמה תקפה בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה: "ליועצת המשפטית לממשלה יש מטרה ברורה: לחבל, להכשיל ולהשחיר את ממשלת הימין". יו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ אורי מקלב, שהצהיר כי יתנגד להסרת החסינות "במצפון שקט", השווה את ההליך נגד גוטליב למשפט קסטנר. בליכוד טרם נמסרה עד כה תגובה רשמית לדברי אדלשטיין.

ההצבעה היום היא מבחן לא רק לגוטליב, אלא לכל חברי הקואליציה. אדלשטיין בוחר לומר בפומבי מה שאחרים אמרו אולי בחדרי חדרים. הוא לא מתנצל, לא מרפד, לא מסביר שזה "מסובך". הוא אומר: אצביע נגד.

בסופו של דבר, המליאה אישרה את חסינותה של גוטליב ברוב של 62 חברי כנסת מול 48 מתנגדים. הפער של 14 קולות בין הצדדים מעיד על תמיכה רחבה בקואליציה בהגנה על גוטליב. ההצבעה נערכה בשתי עילות נפרדות: בעילה הראשונה, שלפיה המעשה בוצע במסגרת מילוי תפקידה כחברת כנסת, תמכו 61 חברי כנסת ו-48 התנגדו; בעילה השנייה, שלפיה כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה, תמכו 62 חברי כנסת ו-48 התנגדו. משמעות ההחלטה היא שגוטליב לא תועמד לדין כל עוד היא מכהנת כחברת כנסת, וההליך הפלילי נגדה יעוכב עד תום כהונת הכנסת הנוכחית. כתב האישום יישאר תלוי ועומד, אך לא ניתן יהיה לקדם את ההליך בבית המשפט. אם גוטליב תסיים את כהונתה בכנסת, תוכל הפרקליטות לשוב ולשקול את הצעדים שברשותה. הצבעתו של אדלשטיין נגד החסינות נותרה, אם כן, מחווה סמלית של אדם אחד מול רוב הקואליציה.

ההחלטה צפויה לעמוד במוקד הביקורת הציבורית בימים הקרובים, כשגורמי האופוזיציה צפויים להמשיך ולתקוף את השימוש במנגנון החסינות למטרות פוליטיות. מדובר באחד המקרים הבולטים בשנים האחרונות שבהם נעשה שימוש במוסד החסינות כדי לחסום הליך פלילי הנוגע לפגיעה אפשרית בביטחון המדינה.

השאלה שהציב אדלשטיין תישאר פתוחה: האם יש בישראל 2024 כלל אחד לחברי כנסת ערבים וכלל אחר לכל השאר, גם כשמדובר בביטחון המדינה.