אדלשטיין נגד חסינות גוטליב: "מה יפריע לח"כים לחשוף סוכני מוסד?"

מליאת הכנסת תצביע היום בהצבעה גלויה על מתן חסינות פלילית לחברת הכנסת טלי גוטליב, הנאשמת בחשיפת זהותו של עובד שב"כ שהוא בן זוגה של מובילת המחאה פרופסור שקמה ברסלר. זהו המועד האחרון שבו המליאה יכולה לאשר את החסינות, בתום 30 ימים מהגשת כתב האישום.

צילום: טלי גוטליב

בין הקולות הבולטים נגד החסינות נמצא חבר הכנסת יולי אדלשטיין, לשעבר יושב ראש הכנסת, שהודיע היום כי יצביע להסרתה. "כמי שכיהן שנים ארוכות כיושב ראש הכנסת, אני חש צורך להסביר למה אצביע בעד הסרת החסינות של גוטליב", אמר אדלשטיין בסרטון שפרסם ברשתות החברתיות. לדבריו, ההצבעה אינה קרב אישי בין גוטליב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, כפי שהרושם הכללי מעלה.

צילום: גלי בהרב-מיארה

אדלשטיין ביסס את התנגדותו על שיקול עקרוני: "רק תחשבו - אם היום הכנסת תעניק לגוטליב חסינות, מה יפריע למישהו מהשמאל הקיצוני בעוד כמה שבועות לחשוף את הזהות של אלה שמינה אותם?" שאל, ואף הרחיב את השאלה: "ומה יפריע ליורשים של חנין זועבי ובאסל גטאס גם בכנסת לחשוף זהות של סוכני מוסד? הרי הם פועלים נגד האינטרסים של האומה הערבית." לדבריו, "הכל טעמים אידאולוגיים", וכי "הנושא הוא לא גוטליב או בהרב-מיארה, אלא אותם אנשים בארגוני הביון שלנו, שעם ישראל לא מכיר את שמותיהם ולא מודע לעיסוקם, וטוב שכך."

מנגד, השר זאב אלקין הודיע כי יתמוך בחסינות. "חלק מתפקידם של חברי הכנסת הוא לחשוף את האמת שמסתירים מהציבור, אחר כך אפשר להתווכח מה היא אותה אמת", אמר אלקין בראיון לגלי צה"ל. לדבריו, "הפעילות שלה לא חרגה מהמקובל בכנסת, הפצת תאוריות זו לא עבירה." גוטליב עצמה אמרה הבוקר: "ההצבעה בעניין החסינות המהותית שלי היא לא הצבעה לי באופן אישי, אלא לחברי כנסת באשר הם."

מפלגות ש"ס ויהדות התורה צפויות לתמוך בחסינות. לפי הדיווחים, שתי המפלגות רואות את ההצבעה כעימות עם היועצת המשפטית לממשלה ומערכת המשפט, ולא בהכרח כהצהרה על תמיכה בגוטליב עצמה. שלשום אישרה ועדת הכנסת את הבקשה ברוב של 11 חברי כנסת מול שלושה מתנגדים, כולם מהאופוזיציה.

ביום שלפני ההצבעה, בית המשפט המחוזי בלוד דחה באופן חלקי את בקשת גוטליב לסילוק על הסף של תביעת לשון הרע שהגישה נגדה ברסלר בסך 2.6 מיליון שקלים, ואת תביעת בן זוגה. השופט רמי חיימוביץ קבע כי לגוטליב עומדת חסינות רחבה בכל הנוגע להבעת דעה וביקורת פוליטית, אך חשיפת זהות איש שב"כ אינה זוכה לחסינות אוטומטית. "מסירת עובדות לא נכונות פוגעת בשמו הטוב של היחיד, ועלולה גם לפגוע בהליך הדמוקרטי לשמו ניתנה החסינות", כתב חיימוביץ.

ברסלר קיבלה את הפסיקה בברכה: "אנחנו מרוצים מההחלטה. צריך להיות ברור שגם לחברי כנסת אסור להפיץ שקרים ודיבה. הדבר הזה פוגע בכולנו." גוטליב לעומתה תיארה את פסיקת בית המשפט כ"שירות למסיתה והממרידה שקמה ברסלר וחבר מרעיה".

בדיוני ועדת הכנסת בשבועות האחרונים הצהירה היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה כי החקירה נגד גוטליב נפתחה לאחר פנייה של השב"כ, "בשל הסיכון שנוצר מחשיפת פרטיו של לוחם שפרטיו אסורים בפרסום בתוך כדי מלחמה." בהרב-מיארה הבהירה כי קבלת בקשת החסינות "תפגע בצורה קשה בשוויון בפני החוק ובאינטרס הציבורי." גוטליב, מצדה, טענה בדיונים כי בהרב-מיארה ישבה עם אוזנייה בדיונים ובסופו של דבר שלחה מכתב שלפיו לא תגיע לדיון האחרון.

ההחלטה של השופט חיימוביץ עשויה לשמש תקדים בשאלת גבולות החסינות הפרלמנטרית. בית המשפט הבחין בין הבעת דעה לבין טענות עובדתיות, וקבע כי "אסור לחבר כנסת לשקר במודע, למסור לציבור עובדות שהוא יודע שאינן אמת, או להציג לציבור מידע שקיבל ממקור לא אמין כאמת צרופה, רק כדי לפגוע ביריב פוליטי." בשאלות עובדתיות שנשארו פתוחות יתנהל בירור ראייתי בבית המשפט.

ההצבעה במליאה צפויה להתקיים עוד היום. אם הכנסת תאשר את החסינות, לא יוגש כתב אישום פלילי נגד גוטליב בעניין חשיפת זהות איש השב"כ. אם תידחה, יוכל התיק הפלילי להתקדם לבית המשפט, במקביל להמשך ההליך האזרחי בתביעת הדיבה של ברסלר.