ארה"ב ואיראן חתמו על מזכר ההבנות - טקס חגיגי בשווייץ ביום שישי

ארצות הברית ואיראן חתמו הלילה על מזכר הבנות לסיום המלחמה, כך מסרו שני בכירים אמריקנים. החתימה בוצעה באופן דיגיטלי, ומזכר ההבנות נכנס לתוקפו באופן מיידי עם סיום ההליך. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים ביום שישי בעיר הנופש בורגנשטוק שבשווייץ, כאשר משרד החוץ השווייצרי אישר רשמית כי הטקס יתקיים ב-19 ביוני.

דונלד טראמפצילום: דונלד טראמפ

על פי שני בכירים אמריקנים שהשתתפו בתדרוך לכתבים, על מזכר ההבנות חתמו מצד האמריקני נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וסגן הנשיא ג'יי די ואנס. מהצד האיראני, על המסמך חתם יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף. טראמפ עצמו לא ישתתף בטקס ביום שישי - את ארה"ב ייצגו סגן הנשיא ואנס, השליח האמריקני סטיב וויטקוף ויועץ הבית הלבן ג'ארד קושנר.

דובר משרד החוץ האיראני אישר את הפרטים ומסר כי החתימה על מזכר ההבנות בוצעה באופן דיגיטלי. מדובר בדיווח הרשמי הראשון מצד טהראן המאשר את החתימה המשותפת.

משרד החוץ האיראני הוסיף והצהיר כי ארצות הברית התחייבה במסגרת ההסכם לבטל את כל סוגי הסנקציות שהוטלו על איראן. לוח הזמנים המדויק לביטול הסנקציות עדיין לא נקבע סופית, והוא צפוי להיות מושא לדיון בשיחות הקרובות בין הצדדים.

במקביל, בכיר אמריקני מסר כי מזכר ההבנות אמנם נחתם, אך הוא עדיין אינו הסכם מחייב. לדבריו, כל צד שומר לעצמו את הזכות לסגת מהמסמך כל עוד לא הושגה עסקה סופית ומחייבת. הניסוח הזה מצביע על כך שהדרך לגמר חתימות עוד ארוכה, והמשא ומתן נמצא בשלב רגיש.

אחד הבכירים האמריקנים שיתף פרט מפתיע: "יש לנו קשר ישיר עם בכירים במערכת האיראנית, וזה משהו שלא היה 47 שנה". הוא הוסיף כי הקשר הישיר מאפשר לוושינגטון להבין לעומק את דרישותיה של טהרן, ותרם באופן ישיר לפריצת הדרך. "האיראנים מסכימים לוויתורים שלא הסכימו להם בעבר, ולכן אנחנו מסכימים לשקול צעדים שלא הסכמנו להם בעבר", אמר אותו בכיר, וציין כי השילוב של לחץ כלכלי ולחץ צבאי הוא שהביא את האיראנים לשינוי עמדתם.

Hojjat-ol-Islam Sayyed Mojtaba Khamenei 01צילום: מוג'טאבה חמינאי

הדיווח על החתימה הדיגיטלית מעיד על כך שהשניים ביקשו להימנע מכל תמונה פומבית שעלולה להיות רגישה פוליטית בשני הצדדים. שוויץ שימשה בעבר כמדינת גישור מרכזית בין ארצות הברית לאיראן, בשל כך ששתי המדינות אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמיים, והטקס הרשמי בבורגנשטוק ביום שישי יהיה השלב הפומבי הראשון של ההסכם.

פרטי מזכר ההבנות המלאים טרם פורסמו באופן רשמי על ידי אף אחד מהצדדים. המתח בין שני הדיווחים הוא מרכזי להבנת המצב: בעוד הצד האיראני מסמן התקדמות ומכריז על התחייבות לביטול הסנקציות, הצד האמריקני משמר עמימות ומדגיש שמדובר בהסדר שניתן לביטול. הפער הזה מאפיין לא אחת שלבי ביניים במשא ומתן גרעיני, שבהם כל צד מציג את המצב באופן שמשרת את הצרכים הפנימיים שלו.

הבית הלבן פרסם אמש את הנוסח המלא של מזכר ההבנות - מסמך של 14 סעיפים שמשנה את כללי המשחק במזרח התיכון. ההסכם כולל הפסקת אש מיידית בכל החזיתות, הסרת סנקציות, שחרור נכסים מוקפאים, פתיחת מצר הורמוז, ותוכנית סיוע כלכלי ענקית לאיראן בהיקף של לפחות 300 מיליארד דולר. בכיר בבית הלבן הסביר את הלוגיקה מאחורי ההסדר: "כשתשמעו את נוסח ההסכם יהיה ברור שהוא לא מחייב אותנו כמעט לשום דבר. אבל אם האיראנים יעשו הרבה דברים טובים, אנחנו רוצים לתגמל את ההתנהגות הזאת". באותה הזדמנות הדגיש אותו בכיר כי "התקשורת באיראן ובישראל לא הבינה נכון חלקים גדולים מההסכם".

ממשל טראמפ פרסם את הטקסט המלא של הסכם 14 הנקודות עם איראן, ובו ויתורים כלכליים ופוליטיים נרחבים לטהרן בתמורה לפתיחת מצר הורמוז, הגבלת תוכנית הגרעין האיראנית ושמירה על מה שהממשל מכנה יציבות אזורית. טראמפ עצמו הגדיר את ההסכם כ"ניצחון גדול" לארצות הברית, והוסיף כי האלטרנטיבה הייתה "שפל עולמי" - לדבריו, אם לא היה נחתם הסכם, מצר הורמוז לא היה נפתח לעולם. אך המתנגדים - מימין הרפובליקני ומהאופוזיציה הדמוקרטית גם יחד - טוענים שמדובר בנסיגה אמריקאית חסרת תקדים. ההסכם עורר ביקורת נוקבת: הסנטור הדמוקרט הבכיר מארק וורנר, חבר ועדת המודיעין של הסנאט, אמר בפירוש כי "אני לא חושב שטראמפ אפילו יכול למכור את העסקה הזאת", ומהצד הרפובליקני המשנה לנשיא לשעבר מייק פנס הגדיר את ההסכם כ"בעל אופי של תפנוקים".

סעיף 1 במסמך קובע הפסקת פעולות איבה מיידית וקבועה בכל החזיתות, כולל בלבנון, כאשר שני הצדדים ובעלי בריתם מתחייבים שלא לפתוח במלחמה זה נגד זה. סעיף 2 מחייב את שני הצדדים לכבד את ריבונות הצד השני ולהימנע מהתערבות בענייניו הפנימיים. לפי סעיף 3, הצדדים מתחייבים להשלים הסכם סופי בתוך 60 יום, עם אפשרות להארכה בהסכמה הדדית.

בצד הימי, ארצות הברית מתחייבת להסיר את המצור הימי על איראן בתוך 30 יום מהחתימה. מנגד, איראן מתחייבת לאפשר מעבר בטוח וחופשי של כלי שיט מסחריים דרך מצר הורמוז ללא תשלום למשך 60 יום, ותנועת הספינות המסחריות תחודש באופן מיידי. כמו כן, איראן מתחייבת לבצע ניקוי מוקשים בתוך 30 יום ולנהל דיאלוג עם סולטנות עומאן ומדינות המפרץ על הסדרי ניהול עתידיים במצר. בכיר אמריקני ציין כי פתיחת המצר מחדש בפועל תדרוש עוד כשבועיים, בשל הצורך לפנות מוקשים ולטפל בספינות שנמצאות באזור.

בתחום הכלכלי, ארצות הברית מתחייבת לפתח תוכנית שיקום ופיתוח לאיראן בהיקף של לפחות 300 מיליארד דולר. הובהר כי הקרן תמומן על ידי שותפות אזוריות - בעיקר ממדינות המפרץ - ולא על ידי ארצות הברית. טראמפ אמר בחדות: "אנחנו לא משקיעים, לא נשים אפילו עשרה סנט". בנוסף, ארצות הברית תסיר את כלל הסנקציות נגד איראן - כולל החלטות מועצת הביטחון של האו"ם, החלטות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית וכל הסנקציות החד-צדדיות האמריקאיות - בהתאם ללוח זמנים שייקבע בהסכם הסופי. סעיף 12 מחייב את ארצות הברית לאפשר שימוש מלא בכספים ובנכסים האיראניים שהוקפאו כבר עם תחילת יישום המזכר; הכספים יהיו זמינים לפי שיקול דעתו של הבנק המרכזי האיראני, וארה"ב מתחייבת להנפיק את כל הרישיונות והאישורים הנדרשים לשם כך.

סעיף 11 במזכר קובע כי מיד עם החתימה, משרד האוצר האמריקאי ינפיק פטורים שיאפשרו את יצוא הנפט הגולמי האיראני, מוצרי הנפט ותוצריהם, לצד כל השירותים הנלווים - כולל עסקאות בנקאיות, ביטוח והובלה. מומחי אנרגיה כבר העריכו שסעיף זה לבדו עשוי לזרים לאיראן בין 60 ל-70 מיליארד דולר בשנה. בכירים אמריקאים הדגישו כי פטורי הנפט הם ההטבה היחידה הגדולה שתקבל איראן לפני שתושג הסכמה סופית, ושהסנקציות הרחבות ייוותרו בעינן עד שאיראן תקיים את התחייבויותיה הגרעיניות.

לפי הפרסומים, ההסכם כולל הסרה מיידית של המצור הימי האמריקאי על נמלי איראן, מתן פטורים לייצוא נפט איראני, ועל פי הדיווחים גם הסרה מלאה אפשרית של כל הסנקציות הבינלאומיות על איראן. טראמפ אמר בנושא הנכסים המוקפאים: "לקחנו הרבה מהכסף שלהם. זה לא הכסף שלנו, זה הכסף שלהם, והקפאנו אותו בנקודת זמן מסוימת. אני מניח שנצטרך להחזיר אותו - אם לא נחזור אותו, אף אחד לא ישקיע בדולר שוב".

בסוגיית הגרעין, איראן מאשרת כי לא תרכוש ולא תפתח נשק גרעיני, אך שתי המדינות מסכימות לשמור על "סטטוס קוו" בכל הנוגע לתוכנית הגרעין עד לחתימת הסכם סופי - איראן לא תרחיב את התוכנית, ואמריקה לא תטיל סנקציות חדשות ולא תפרוס כוחות נוספים באזור. הצדדים סיכמו על מנגנון לטיפול בחומר המועשר הקיים, כאשר השיטה הבסיסית תהיה דילול החומר באתר עצמו בפיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית - נקודה שעוררה ביקורת, שכן החומר לא יצא מאיראן ולא נדרשים ממנה צעדים משמעותיים נוספים כתנאי מוקדם. מבקרים מציינים כי הניסוח בנוגע לאי-פיתוח נשק גרעיני חלש בפועל מהניסוח שהיה בהסכם מ-2015 שממנו פרש טראמפ בכהונתו הראשונה, ושאלת גורל מאגר האורניום המועשר האיראני ועתיד פעילות ההעשרה נותרות כולן לשלב השני. בכיר אמריקני הגדיר את התנאים שוושינגטון מצפה לקיימם: "ככל שהאיראנים יהיו מוכנים לעבוד איתנו על הגרעין, שלא יבנו גרעין ולא יממנו פרוקסים לטרור, ואם יהיו מוכנים להתנהג כמו מדינה, כך גם נתנהג אליהם".

מבחינה גרעינית, ההסכם מחייב את איראן לדון בהורדת ריכוז של מאגר האורניום המועשר שברשותה - כ-440 קילוגרם ברמת העשרה גבוהה הקרובה לדרגה הצבאית. בכירים בממשל הצהירו כי "לכל הפחות, המאגר המועשר יושמד על ידי דילול" ואפשר לפקח עליו דרך הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. טראמפ הביע גם פתיחות לכך שהדילול יתבצע בתוך איראן עצמה.

המזכר קובע הקמת מנגנון ביצועי שיפקח על יישום ההסכם ועל עמידת הצדדים בהתחייבויותיהם. ההסכם בנוי כשני שלבים: השלב הראשון - סגירת מיצר הורמוז לתנועה חופשית, עצירת עוינויות ופטורי נפט - מתחיל מיד עם החתימה. השלב השני, שכולל את כל שאלות הגרעין, יוסדר במשא ומתן נפרד שייפתח בתוך 60 יום. ההסכם הסופי יובא לאישור מחייב של מועצת הביטחון של האו"ם.

על רקע השיחות המתמשכות, טראמפ הצהיר בגלוי כי הוא תומך בכך שאיראן תחזיק טילים בליסטיים קונבנציונליים, וכי אינו מתנגד לכך עקרונית. "כלומר, חייבים להיות להם טילים במידה מסוימת, כי גם לאחרים יש. כשלאחרים יש, גם אתה צריך שיהיו לך", אמר הנשיא. טראמפ אף ביקר ישירות יועצים בכירים בצוותו המתנגדים לאפשר לאיראן להחזיק אפילו טיל אחד: "יש לי אנשים כאלה סביבי, אני מחבב חלק מהם, אבל אני לא חושב שהם חכמים במיוחד". את עמדתם פירק בשאלה רטורית: "שאלתי: מה בדיוק אתם מציעים? שאפשרו לסעודיה להחזיק טילים, אבל לאיראן לא?" - ותגובתו הייתה חדה: "זה פשוט לא עובד ככה."

טראמפ הדגיש את ההבחנה שהוא עצמו עושה בין טילים בליסטיים לבין נשק גרעיני, וביאר כי הסכנה האמיתית בעיניו היא הגרעין ולא הטילים הקונבנציונליים. כשנשאל ישירות אמר: "לא אמרתי שלאיראן מגיעים טילים. אמרתי שאם יש למדינות אחרות טילים, אז קשה לשלול מאיראן טילים." עוד ציין כי נוסח ההסכם עם איראן כבר נשלח לישראל לעיון - פרט שמרמז על כך שירושלים מעורבת בתהליך, גם אם לא כצד רשמי במשא ומתן.

טראמפ אף הוסיף כי "טילים הם לא הבעיה האמיתית", וכי "טילים יכולים לפגוע במטרה נקודתית, אבל הם לא משמידים את העולם." הצהרה זו מעוררת דאגה בקרב מומחי ביטחון, שכן הטילים הבליסטיים האיראניים הם הכלי המרכזי שבו השתמשה טהרן בתקיפות ישירות נגד ישראל בשנת 2024. בישראל, שספגה שתי מתקפות טילים איראניות ישירות באותה שנה, ההצהרה נתקבלה בדאגה, ועמדת ירושלים הייתה עקבית: כל הסכם עם איראן חייב לכלול פירוז משמעותי של ארסנל הטילים שלה. דברי טראמפ מרמזים שדרישה זו אינה עוד קו אדום מבחינתו, ומציבים סימן שאלה גדול על הקווים האדומים האמריקאיים בשיחות עם איראן.

טראמפ לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל עצמה. בנאום שנשא בפסגת ה-G7 בצרפת כינה את נתניהו "אדם טוב מאוד" אך הוסיף: "יש לנו חילוקי דעות. אמרתי לו, היית צריך להיות עדין יותר עם לבנון. לא צריך להפיל בניין כדי להוריד מישהו". על התקיפה הישראלית בביירות אמר הנשיא כי הייתה "לא נחוצה", ותיאר אזרחים שחיים בעוד בניינים נופלים סביבם. בנוסף, חזר טראמפ על הצעתו כי כוחות סוריים של ארגון א-שראע הם אלה שיפרקו את חיזבאללה מנשקו בלבנון: "א-שראע ישמח להיכנס ולעשות זאת. הוא לא יפיל בניינים ויעשה את זה בצורה מדויקת יותר". נתניהו דחה את האפשרות הזו בדיון הקבינט הביטחוני המצומצם שהתקיים אתמול.

טראמפ הוסיף והבהיר את מה שיקרה אם איראן לא תעמוד בהתחייבויותיה: "אם איראן לא תקיים את ההתחייבויות תוך 60 יום - נחזור להפציץ שם", אמר הנשיא בוועידת ה-G7. בנוסף הגדיר טראמפ בפומבי את יחסי הכוחות בין ישראל לארה"ב: "הוא יגיד שאנחנו השותף הגדול והוא השותף הקטן מאוד - וזה נכון", אמר על נתניהו.

מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם נאם אמש (רביעי) ממקום מחבואו בלבנון ובירך על מזכר ההבנות המתגבש בין ארצות הברית לאיראן, תוך שהוא קורא להפיק ממנו תועלת לצורך "גירוש ישראל" מהשטח הלבנוני. "מאזני הכוחות עומדים להשתנות לטובה, לטובת עמי האזור", הצהיר קאסם. בפתח נאומו הודה קאסם לאיראן על שקשרה את הזירה הלבנונית לסכסוך הגדול יותר: "תודה לרפובליקה האיסלאמית על שקשרה את הזירה הלבנונית, את ההתנגדות ואת העם, ואילצה את ישראל להפסיק את תוקפנותה". לדבריו, "המטרה של הפלת המשטר האיראני נכשלה והפרויקט הקולוניאלי של וושינגטון נגד איראן התנפץ ונכשל". קאסם דחה על הסף כל אפשרות של הסדר חלקי בלבנון: "לא יהיו אזורי פיילוט או אזורים בטוחים לישראל. לא אזורים צהובים ולא אדומים". הוא קרא ליישם את הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 במלואו ואמר: "ישראל צריכה לסגת והיא תיסוג. אנחנו בטוחים בניצחון ובהשגת ריבונות לבנון על אדמתה".

קאסם אף דחה בתוקף כל דיון על פירוק נשק חיזבאללה, וקבע כי "כל הצעה תחת הכותרת של פירוז לא תעבור, כי זו מתכונת ישראלית לקחת הכל". בלבנון עצמה התמונה מורכבת: הנשיא ז'וזף עאון ורה"מ נואף סאלאם מתעקשים על מסלול משא ומתן עצמאי עם ישראל ומסרבים לנטוש אותו. מקורות פוליטיים בלבנון ציינו כי נאומו של קאסם הוא חלק מלחץ מתואם לשמר את לבנון כקלף מיקוח בידי טהרן, אך "לבנון הרשמית דוחה זאת לחלוטין".

קאסם הגדיר את ההסכם האמריקאי-איראני כ"ניצחון גדול" - הגדרה שצפויה להלהיב עוד יותר את המתנגדים לעסקה בוושינגטון ובירושלים. נשיא צרפת עמנואל מקרון, לעומת זאת, כינה אותו "עסקה טובה מאוד" וציין שמדינות קבוצת השבע תומכות בה.

מנגד, בירושלים מביעים זעם על ההסכם המתהווה. גורמים בכירים בישראל אמרו כי מדובר בהסכם רע, מאחר שהוא "משחרר את הלחץ מוקדם מדי ומבטל את האיום הצבאי שהיה עד עכשיו על השולחן". הגורמים הוסיפו כי הסעיפים המחברים בין הזירה האיראנית לזירה הלבנונית "מנוגדים לא רק למה שישראל רוצה, אלא גם למה שלבנון מעוניינת בו". חשש נוסף בירושלים נוגע לסוגיית הטילים הבליסטיים של איראן: טראמפ הציע שהדיון בנושא יתנהל במסגרת אזורית, כלומר על ידי מדינות המפרץ, ולא בהסכם עצמו, ובישראל חוששים כי מנגנון כזה לא יגביל בצורה מספקת את הטילים המאיימים על שטחה. עד כה לא נמסרה כל תגובה רשמית מהממשלה הישראלית על החתימה הלילית.

בדיון הקבינט הביטחוני המצומצם עלתה גם הערכה כי איראן תנסה באמצעות חיזבאללה לגרור את ישראל לתגובות, כדי לחדד את חילוקי הדעות בין ירושלים לוושינגטון. לצד זאת נודע כי ישראל מאיצה מגעים עם לבנון במטרה להגיע להסכם לפני שייחתם הסכם איראני-אמריקני מלא. גורם מדיני ישראלי ציין כי "הדרישה האיראנית לנסיגה ישראלית היא חרב פיפיות מבחינת טהרן", וכי "האמריקנים מבינים ומקבלים שנוכחות צה"ל בדרום לבנון הכרחית להגנה על אזרחי ישראל". לפי הדיווחים, נעשים מאמצים לארגן פגישה בוושינגטון בשבועות הקרובים בין נתניהו, הנשיא הלבנוני ג'וזף עאון, וכנראה טראמפ עצמו.

כעת, עם כניסת מזכר ההבנות לתוקף וטקס החתימה הרשמי המתוכנן לשישי בבורגנשטוק, עוברות השיחות לשלב הבא, שבו ייקבעו התנאים המפורטים ולוחות הזמנים לביצוע. השאלה הגדולה היא אם שישים יום יספיקו כדי לסגור את כל מה שהמזכר הותיר פתוח - כולל גובה ה-300 מיליארד דולר לתוכנית הפיתוח הכלכלי של איראן ואת עתיד תוכנית הגרעין עצמה. בשבועות הקרובים צפויים להתברר גבולות ההסכם וגורל הנוכחות הצבאית הישראלית בדרום לבנון, כשירושלים מנסה להגיע להסדר ישיר עם ביירות לפני שהמסגרת האיראנית-אמריקנית תכתיב את התנאים.