N13 NEWS
מדורים
גילוי ארכיאולוגי

שיניים בנות 5,500 שנה מסיביר חשפו את מקור מגפת הדבר

מדענים מאוקספורד ומקופנהגן מצאו שרידי DNA של חיידק הדבר בעצמות ציידים-לקטים - כ-200 שנה מוקדם מכל הערכה קודמת

יצירת קשר
יונתן כהן
יונתן כהן
ג' תמוז התשפ"ו
שיניים בנות 5,500 שנה מסיביר חשפו את מקור מגפת הדבר
שיניים בנות 5,500 שנה מסיביר חשפו את מקור מגפת הדבר

שיניים של שלדים עתיקים שנחפרו ליד אגם באיקל בסיביר שינו את מה שידענו על אחת המחלות הקטלניות בהיסטוריה האנושית. מדענים מאוניברסיטת קופנהגן ואוניברסיטת אוקספורד זיהו בשיניים אלה שרידי DNA של חיידק הדבר, ותיארוך פחמני של העצמות מעלה כי המחלה כבר קטלה בני אדם לפני כ-5,500 שנה, כ-200 שנה מוקדם יותר מכל הערכה קודמת. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי Nature.

18 שלדים של ציידים-לקטים נמצאו באזור. בין השלדים, רבים שייכים לילדים בגילאי 8 עד 11. ממצא זה מרמז כי מערכת החיסון של צעירים הייתה פגיעה במיוחד לחיידק, וכי המגפה הכתה קשות בדיוק בחלק הצעיר והפגיע של הקבוצה.

החוקרים משחזרים כיצד התפשטה המחלה: ההדבקה הראשונית התרחשה ככל הנראה דרך מגע עם מרמיטות, מכרסמים מקומיים גדולים, בזמן אכילת איברים נאים או טיפול בעורות נגועים. לאחר מכן עברה המחלה בין בני האדם עצמם באמצעות שיעול ועיטוש. לא מדובר בעיר צפופה, לא בשוק עמוס, אלא בקבוצות נוודיות קטנות שניהלו חיים בשולי הטבע.

"העובדה שניתן לראות שהמתים נקברו על ידי אנשים שהכירו אותם בחייהם מוסיפה פן אנושי עמוק לעבודה המדעית", ציין אחד החוקרים, רואייריד מקלאוד. המשפט הזה מזכיר כי מאחורי הנתונים הגנטיים והתאריכים הפחמניים מסתתרת טרגדיה אנושית מוחשית: הורים שקברו ילדים, ובני משפחה שנאלצו לנהל טקסי קבורה גם כשהמחלה ריחפה מעליהם.

החוקרים מדגישים כי הדבר שנמצא בסיביר הוא גרסה מוקדמת של החיידק, שהתפתחה הרבה לפני המוות השחור שהכחיד בין שליש למחצה מאוכלוסיית אירופה במאה ה-14. ואולם נראה כי כבר אז, אלפי שנים לפני כן, המחלה הייתה קטלנית לא פחות. היא לא זקוקה לערים גדולות ולרחובות צפופים כדי להרוג. היא הצליחה להכחיד גם קהילות קטנות ומבודדות.

הגילוי מספק לחוקרים חלון נדיר לשלבים הראשוניים של התפתחות הפתוגן. "הבנת הצעדים שהחיידק נקט כדי להפוך למחולל מחלות קטלני", לפי החוקרים, מסייעת לפתח כלים לניבוי הופעתם של פתוגנים חדשים בעתיד, כאלה שעדיין לא ראינו.

מגפת הדבר נדירה כיום ומטופלת ביעילות באמצעות אנטיביוטיקה, אך היא ממשיכה להתקיים בטבע, בעיקר בקרב מכרסמים. המחקר החדש מזכיר כי הקשר בין האדם לבין החיידק הקטלני הזה ישן בהרבה ממה שחשבנו, וכי האנושות מתמודדת איתו כבר מאז שחר ההיסטוריה המתועדת.

הגילוי בסיביר מציב אבן דרך חדשה בהבנת ההיסטוריה של המחלות, ומדגיש כי פתוגנים קטלניים מתפתחים לאורך אלפי שנים, הרבה לפני שהאנושות מפתחת כלים להתמודד איתם.
מקורות:
חיידק הדבר שלדים עתיקים מחלה קטלנית אגם באיקל תיארוך פחמני

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה