הבורסה בתל אביב ננעלה ביום שלישי ברציפות בירידות חדות, כשהמדדים המובילים מציגים את אחת הסדרות השליליות החמורות מזה חודשים. מדד ת"א 35 ירד ב-1.35%, מדד ת"א 125 איבד 1.72% ומדד ת"א 90 נחלש ב-2%. הגורם המרכזי: ההסכם המסתמן בין ארצות הברית לאיראן, שהשווקים בישראל מתמחרים כהישג מוגבל - ואולי אף כנסיגה אסטרטגית - עבור ישראל.
הניגוד בין הבורסה הישראלית לשאר העולם בולט במיוחד. בעוד מדד S&P 500 עלה בכ-2% מתחילת השבוע ומדד סטוקס 600 האירופי הוסיף כ-3%, מדד ת"א 125 ירד בכ-5% באותה תקופה. מחירי הנפט ירדו מתחת ל-80 דולר לחבית בציפייה לפתיחת מצר הורמוז, מה שנתפס כחדשות טובות לכלכלה העולמית - אך לא לישראל. "הירידות בולטות במיוחד משום שהן מתרחשות בניגוד מוחלט למגמה החיובית בוול סטריט ובאירופה", אמר ינון ניר, מנהל חדר מסחר בבנק ירושלים. "בישראל ההסכם נתפס כהפסד אסטרטגי שעלול להגביר את האיום הביטחוני ולהכביד על הנטל הכלכלי בטווח הארוך, ולזה מצטרפת אי-הוודאות הפוליטית המקומית".
מתחילת יוני רשמו שלושת מדדי הדגל ירידות מצטברות חריפות. מדד ת"א 90 ירד בכמעט 11% ומחק כמעט לחלוטין את כל העליות שרשם מתחילת השנה. מדד ת"א 125 איבד כ-8% ומדד ת"א 35 ירד בכ-7%. מבחינת ירידות יומיות: שלשום ירד ת"א 35 בכ-2%, ת"א 125 ב-2.3% ות"א 90 ב-3.4%. אתמול הייתה הנסיגה מתונה יותר - ת"א 35 ב-1%, ת"א 125 ב-1.1% ות"א 90 ב-1.3% - ואתמול שוב התחדדו הירידות.
הפגיעה החמורה ביותר נרשמה במגזרי האנרגיה והתשתיות. מדד ת"א קלינטק צלל ב-5.3% ביום אחד והשלים נפילה של 21.5% מתחילת יוני. מדד תשתיות אנרגיה ירד ב-6% ומדד ת"א טכנולוגיה איבד 3.67%. מניות משק אנרגיה ודוראל אנרגיה נפלו כ-12% כל אחת. לירידות אלה שני גורמים מקבילים: ירידת מחירי הנפט הגלובלית, וגזירה מקומית חדשה שפרסמה רשות החשמל, לפיה יזמי חוות שרתים יידרשו לשלם מיליוני שקלים בשנה עבור מקום בתור לחיבור לרשת החשמל, ולרשות ניתנת סמכות לנתק חוות שרתים לשש שעות בהתראה מראש. לפי המתווה החדש, רק כרבע מהבקשות שהצטברו ברשות יאושרו.
אור פוריה, יו"ר בית ההשקעות פוריה פיננסים, מנסח את הפרדוקס: "המשקיעים המקומיים והזרים כאחד מתמחרים תרחיש הנתפס כהישג מדיני מוגבל עבור ישראל, דווקא לאחר תקופה שבה השוק המקומי נסחר ברמות המשקפות אופטימיות גבוהה במיוחד. מדובר במצב שבו הפסד מדיני פוגש תמחור של ניצחון מוחלט". פוריה מציין גם כי מדד המחירים לצרכן שפורסם השבוע היה נמוך מהתחזיות - נתון שבנסיבות רגילות היה מחזק את הבורסה - אך השוק התעלם ממנו לחלוטין. "העובדה שגם נתון אינפלציה חיובי במיוחד לא הצליח לתמוך בשוק המקומי, ממחישה עד כמה השיקולים הגיאופוליטיים הם אלה שמכתיבים כיום את כיוון המסחר בישראל".
פעילי שוק מסבירים שהירידות אינן רק תגובה להסכם הספציפי, אלא גם תיקון לתמחור מופרז שנצבר בחודשים האחרונים. "הייתה פנטזיה נהדרת שבעקבות המלחמה יקום כאן מזרח תיכון חדש: השלטון האיראני יובס או לפחות ייחלש, סעודיה וקטאר יחתמו על הסכמי אברהם, ומשקיעים מכל העולם והמפרציות ינהרו לישראל. לצערנו זה לא קרה. השוק, שמאז סיום המלחמה תמחר גבוה את 'היום שאחרי', התפכח מהחלום ועכשיו מבצע תיקון", אמר אחד מפעילי שוק ההון. עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בסיגמא קלאריטי, הוסיף: "הבנקים הגיעו בשיא למכפילי הון עצמי של 1.7 - מחיר מוגזם. כעת המחירים סבירים".
גם בגזרת המט"ח התרחשה תנועה משמעותית. שערו היציג של הדולר נקבע על 2.91 שקלים, ושער האירו על 3.38 שקלים. בשוק הבין-בנקאי נסחר הדולר ב-2.93 שקלים - התחזקות ניכרת מול השקל. הדולר הושפע גם מהחלטת הפדרל ריזרב האמריקאי, שאמנם הותיר את הריבית ללא שינוי בטווח 3.5%-3.75%, אך תשעה מתוך 18 חברי הוועדה המוניטרית צופים העלאת ריבית עד סוף 2026. התחזית החציונית עומדת כעת על ריבית של 3.8% בסוף השנה, לעומת ציפייה להורדת ריבית אחת שעוד עמדה על הפרק במרץ. שוק החוזים הגיב בהתאם והעלה את הסבירות להעלאת ריבית באוקטובר לכ-60%.
ריבית גבוהה יותר בארצות הברית, בד בבד עם הורדת ריבית צפויה בישראל ב-6 ביולי, יוצרת פער שמחזק את הדולר ופוגע במניות הטכנולוגיה הישראליות. עם זאת, חברות השבבים - בהן נובה וקמטק - הפגינו עמידות יחסית ומיתנו את הירידות הכוללות, בזכות המומנטום העולמי בתחום הבינה המלאכותית. מדד הבנקים, שירד ב-7.7% מתחילת החודש, סיים את הסדרה אתמול עם עלייה קלה של 0.5% - ייתכן שאות התייצבות ראשון.
יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר בבורסה, מעריך כי "בתקופות שמדדים יורדים 10%-15% נוצרות הזדמנויות. יש כסף חם שיוצא, אבל יש גם משקיעים שחיכו להזדמנות". גם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בבית ההשקעות IBI, ממתן את הדאגה: "ישראל בצמיחה גבוהה ביחס למערב, האינפלציה נמוכה, ובהייטק, למרות פיטורים מסוימים, יש גם גיוסים ומשק של תעסוקה מלאה". טראמפ עצמו סיפק מנה נוספת של אי-ודאות כשאמר בפסגת ה-G7 שמזכר ההבנות עם איראן "אינו סופי" וש-ארצות הברית יכולה "לחזור להפיל פצצות" אם לא יאהב את התנאים הסופיים. הפסקה הזו, הנסחרת ברחבי שוקי ההון, מרמזת שמשוואת הסיכון-תשואה בשוק הישראלי עוד לא הגיעה לשיווי משקל - והיום הרביעי ברציפות נפתח על רקע ירידות נוספות בוול סטריט בעקבות הודעת הפד.
השאלה שתלווה את הבורסה הישראלית בשבועות הקרובים היא האם 60 ימי הגמר שנקבעו למשא ומתן עם איראן יביאו לתנאים שישנו את תמחור הסיכון, או שהשוק כבר נעל תרחיש שלילי שיקשה על תיקון כלפי מעלה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה