בגץ דן היום בעתירות לפסילת ראבילו כמבקר המדינה

בית המשפט העליון דן היום (חמישי) בשבע עתירות המבקשות לבטל את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה. בלב הדיון שתי שאלות: האם הצילומים שעשו חברי כנסת מהקואליציה עם פתקי ההצבעה פגעו בחשאיות הקבועה בחוק - ואם מי ששימש שנים כעורך דינו הפרטי של ראש הממשלה יכול בכלל לבקר אותו.

צילום: בנימין נתניהו

ראבילו נבחר לפני כשבוע וחצי, בסבב ההצבעה השני, ברוב של 61 מול 57 קולות, על פני המתחרה - השופט העליון בדימוס יוסף אלרון. בסבב הראשון, אלרון דווקא ניצח ברוב של 60 מול 57, אך לא הגיע לסף הנדרש של 61 קולות. במהלך הסבב השני, חברי אופוזיציה טענו שחברי כנסת מהליכוד קיבלו הנחיה לצלם "סלפי" עם פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד, כדי להוכיח נאמנות. שר הקואליציה שלמה קרעי וחבר הכנסת חנוך מילביצקי אכן פרסמו תמונות עם הפתק, אך טענו שאיש לא כפה עליהם לעשות כן.

הדיון בבג"ץ הוא תחנה מכרעת בסאגה שמלווה את מינויו של ראבילו מאז הוכרז עליו. המבקרים טוענים כי בחירת עורך דינו הפרטי של נתניהו - אדם הקשור אישית וישירות לראש הממשלה - לתפקיד שתפקידו לפקח על הממשלה, מהווה ניגוד עניינים מובנה שפוסל אותו מלכהן בתפקיד.

מבקר המדינה הוא מהתפקידים החשובים והרגישים במערכת הממשלתית הישראלית. הוא מופקד על ביקורת כל גופי המדינה, כולל משרד ראש הממשלה עצמו. הקשר האישי הצמוד בין ראבילו לנתניהו, בתור עורך דינו בהליך הפלילי המתנהל נגדו, הוא שהפך את בחירתו לשנויה במחלוקת עמוקה.

הדיון נערך בפני המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג והשופטות גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן. בפתח הדיון ציין סולברג כי כל שופטי ההרכב מכירים את השופט אלרון ממקום עבודתם המשותף, אך הבהיר שהדבר אינו פוסל אותם מלשבת בדין: "כולנו עבדנו עם השופט אלרון, מטבע הדברים יש בינינו יחסי ידידות. כשכולנו מנועים, חלק הכלל המשפטי לפיו אנו כשרים. כך נעשה ביושר".

את פתח טיעוני העותרים פתח עו"ד ערן מרינברג, המייצג את סיעת כחול לבן-המחנה הממלכתי: "בחוקים נקבעו בחירות חשאיות, להבטחת עצמאות שיקול הדעת של חברי הכנסת ואי-תלות פוליטית". התנועה לאיכות השלטון, אחת מגופי העותרים, הכריזה כי "הליך בחירת מבקר המדינה זוהם ודינו להתבטל", וביקשה קיום הצבעה חדשה כדין. לצדה עתרו גם לשכת עורכי הדין, סיעת יש עתיד, חברות הכנסת קארין אלהרר ונעמה לזימי, עמותת הישראלים ועו"ד יהודה רסלר.

הפתעה נוספת הגיעה מהמועמד שהפסיד: אלרון הגיש לבית המשפט עמדה שבה הצטרף לעותרים. "המשיב אלרון מצטרף לטענות העותרים, ככל שהן מתייחסות לאי-חוקיות ההצבעה השנייה שנערכה במשכן הכנסת", נכתב בעמדה. אלרון ביקש גם להקפיא את כניסת ראבילו לתפקיד עד להכרעה.

העתירות שיידונו היום מבקשות מבית המשפט העליון להתערב ולבטל את תוצאות הבחירה. זו לא הפעם הראשונה שמינויים ממשלתיים רגישים מגיעים לשולחן בג"ץ, אך בחירה של מבקר המדינה שהוא עורך דינו האישי של ראש הממשלה היא תקדים חריג במיוחד.

ראבילו עצמו, מצדו, הגיש תגובה שבה ביקש לאשר את מינויו. "חלק מהעותרים מעלים טענות אישיות נגד עצם אפשרות המשיב להיות מבקר המדינה. אין מקום להעלאת טענות אלה", כתב. "ניתן למצוא אנשים הגונים, ישרים ובעלי יושרה וחוט שדרה, אשר ימלאו את תפקידם נאמנה ויפעלו באופן אובייקטיבי ומקצועי, גם אם היו להם קשרים קודמים עם הגורמים הממנים או המבוקרים". ראבילו הוסיף כי מעולם לא היה חבר מפלגה, ושימש כעורך דין מקצועי במגזר הפרטי במשך למעלה משלושה עשורים.

גם ממשלת נתניהו ותנועת הליכוד דרשו לדחות את העתירות. עורכי הדין אילן בומבך ושי לוי, המייצגים אותם, טענו כי העתירות הוגשו מחוסר שביעות-רצון מתוצאות ההצבעה. לגבי השאלה המרכזית - אם ניתנה הנחיה לחברי הכנסת לתעד את הצבעתם - נטען כי לא הוכח דבר, וכי ממילא אין בחוק איסור מפורש על תיעוד עצמי. הם הוסיפו תקדים: גם יועצים משפטיים לממשלה לשעבר, בהם יהודה וינשטיין ואביחי מנדלבליט, מונו לתפקיד חרף קרבתם לנתניהו. יועמ"שית הכנסת שגית אפיק נקטה עמדה דומה - אין ראיות להנחיה, ולא נפל פגם בהצבעה.

הדיון עצמו לא התנהל ללא חיכוכים. עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון העיר כי סדר העותרים בדיון שונה מהסדר הכרונולוגי. סולברג השיב בחדות: "העתירה של עורך דין רסלר החזיקה עמוד אחד, הייתה חסרה דברים בסיסיים. שתי העתירות הראשונות היו כפסע מדחייה על הסף". השופטת כנפי-שטייניץ הוסיפה בבהירות: "העתירות שלכם הועברו לאולם על גב האחרות".

הדיון הצפוי היום הוא אחד הדיונים המשפטיים הרגישים ביותר בתקופה האחרונה, גם על רקע המתח הכולל סביב מערכת המשפט בישראל. פסיקת בג"ץ בעניין זה צפויה להיות בעלת משקל ציבורי ופוליטי כבד.

השאלה המרכזית שתצטרך ההרכב לענות עליה היא האם להתערב בהצבעה של הכנסת - פעולה שבית המשפט העליון נוהג לעשות במקרים חריגים בלבד. פתרון ביניים שצפוי לעלות הוא הסדר ניגוד עניינים שיאסור על ראבילו לעסוק בביקורת על ראש הממשלה, וזאת במקום פסילת המינוי כולו. ההכרעה צפויה להינתן בהמשך, לאחר שבית המשפט ישמע את כל הצדדים.