רצח בת זוגו במשקולת ובסכין: משה אטיאס קיבל מאסר עולם

בית המשפט המחוזי מרכז גזר היום (חמישי) מאסר עולם ועוד שנתיים מאסר במצטבר על משה אטיאס, בן 62, שהורשע ברצח בת זוגו לשעבר ואם ילדיו, סיגלית אטיאס, ז"ל. השופטים קבעו כי הרצח, שבוצע בפברואר 2023 בלוד, נעשה לאחר תכנון ושקילה ממשית, ודחו את בקשת ההגנה לחרוג מעונש המאסר הקבוע בחוק.

פרטי הרצח, כפי שעולים מהכרעת הדין, מצמררים באכזריותם. בני הזוג התגרשו בשנת 2000 אך המשיכו להתגורר יחד בביתם בלוד. ב-12 בפברואר 2023, בסביבות השעה 05:30 בבוקר, ניגש אטיאס לחדר השינה כשבידו משקולת כושר במשקל חמישה קילוגרמים. בעת ששכבה במיטה, הלם בראשה שוב ושוב כשבע פעמים. לאחר מכן ירד למטבח, לקח סכין, שב לחדר השינה ודקר אותה בפניה, בצווארה ובחזה כדי לוודא את מותה. השופטים קבעו כי "ריטש את גולגולתה של המנוחה עד כי רקמות המוח ניגרו אל המיטה והרצפה".

לאחר השלמת הרצח, פעל אטיאס בקור רוח מקפיא. הוא שטף את ידיו, ירד למטבח והכין לעצמו קפה. לאחר מכן יצא לרכבו הפרטי מסוג טסלה, נסע כמה דקות בסביבת הבית, ואז התקשר למוקד מגן דוד אדום ודיווח כי רצח את אשתו. צוותי הרפואה שהגיעו לזירה נאלצו לקבוע את מותה של סיגלית, בת 54 במותה, במקום.

האירוע לא הסתיים בכך. סמוך לשעה 05:50, הבחין השוטר מארק סביטקין ברכבו של אטיאס. כשהשוטר התקרב, החל הנאשם בנסיעה מהירה ופרועה לכיוונו. השוטר נאלץ לזנק ולהתגלגל על הכביש כדי להציל את חייו. אטיאס המשיך ברכבו והתנגש בעוצמה בניידת משמר הגבול שבה ישב הלוחם קובי בן שימול, שפגעה בתורה באמבולנס שחנה לפניה. בגין מעשים אלה הורשע גם בעבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה.

במהלך הטיעונים לעונש ביקש סנגורו של אטיאס, עורך הדין אבי כהן, להפעיל את "פתח המילוט" הקבוע בחוק, המאפשר במקרים חריגים שלא לגזור מאסר עולם חובה. הסנגור טען כי הנאשם סובל מהפרעת אישיות שאובחנה אצלו, וכי מעולם לא נהג באלימות כלפי המנוחה בעבר, ושהעובדה שהתקשר למד"א לאחר הרצח מהווה נסיבה מיוחדת. אטיאס עצמו אמר בדברו האחרון כי "נעשה לו עוול גדול" וכי מעשיו היו "תוצאה של טירוף לא מתוכנן".

נציגת הפרקליטות, עורכת הדין עינת לב ארי, התנגדה בתוקף. היא עמדה על אכזריות הרצח, על העובדה שבוצע בקור רוח ולאחר תכנון, ועל כך שלאחר השלמתו סיכן הנאשם חיי אדם נוספים בניסיון להימלט. הפרקליטות ביקשה גם פיצוי מירבי לבני משפחת המנוחה.

בית המשפט דחה את כל טענות ההגנה. השופטים רוזנברג שיינרט, מיכלס וסולקין קבעו כי הנאשם לא סבל מהפרעה נפשית חמורה שפגעה ביכולתו להבין את מעשיו, וכי העובדה שהתקשר למד"א לאחר השלמת הרצח, או היעדר עבר פלילי, אינם מפחיתים מחומרת מעשיו. "הנאשם גדע באכזריות את חייה של המנוחה", כתבו השופטים, "רצח בנסיבות מחמירות הוא העבירה החמורה בספר החוקים". עוד נקבע כי עבירת סיכון חיי האדם שבוצעה לאחר הרצח אינה חלק ממעשה הרצח ולכן מצדיקה ענישה נוספת ומצטברת.

בסופו של דבר גזר בית המשפט על אטיאס מאסר עולם בגין הרצח, שנתיים מאסר נוספות במצטבר בגין סיכון חיי האדם, מאסרים על תנאי ופיצוי בסך 258,000 שקל לבני משפחת המנוחה, שיחולק בין ילדיה, הוריה ואחיה ואחיותיה.

בתסקיר נפגעי העבירה תוארה סיגלית כ"אישה שמחה, חרוצה ומלאת חיוניות" שהיוותה עמוד התווך של משפחתה, הכוללת גם הורים בני 90. אחותה, לימור כהן, שעידה על האובדן שפירק את המשפחה, מסרה לאחר גזר הדין: "סיגלית ז"ל נרצחה על ידי בעלה השפל, שגזל אותה ברצח אכזרי ובלתי נתפס. הרוצח ניצב מולנו בעזות פנים ללא כל חרטה. הכרעת הדין מטהרת את שמה של אחותי וזועקת את שברי לבנו". כהן הוסיפה כי המשפחה מתכוונת להקים מקווה טהרה על שם סיגלית ז"ל.