ארצות הברית וקטאר מגבשות מתווה שיאפשר לאיראן לגשת ל-6 מיליארד דולר מכספיה המוקפאים בדוחא, לצורך רכישת מזון, תרופות ומוצרים הומניטריים. הכסף מקורו במכירות נפט שנחסמו בשל הסנקציות האמריקניות, ועתה, בהתאם להסכמות שגובשו בעקבות הפסקת הלחימה, הוא עשוי להתחיל לזרום בחזרה לטהראן. אלא שמאחורי הסיוע ההומניטרי מסתתרת בעיה שמדאיגה גם את הקונגרס וגם את ישראל.
הדיווחים על המתווה התפרסמו לראשונה ב-20 ביוני 2026. לפי הגורמים המעורים בדבר, המנגנון יאפשר לבנק המרכזי של איראן לבצע הזמנות של מוצרים הומניטריים, כשהתשלום יתבצע מתוך הכספים המוקפאים תחת פיקוח בינלאומי ובתיאום עם הרשויות בקטאר ובארצות הברית. המגעים על שחרור הכספים החלו כבר בסוף מאי, כשיו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באגר קאליבאף הגיע לדוחא בראש משלחת לשיחות בנושא.
אך 6 המיליארד הם רק ההתחלה. לפי הגורמים המעורים, המתווה עם קטאר עשוי לשמש תקדים לשחרור כספים איראניים נוספים בעתיד, לרבות כ-24 מיליארד דולר שטהראן דורשת לשחרר באופן מיידי. בסך הכל, איראן מחזיקה בכ-100 מיליארד דולר של נכסים חסומים ברחבי העולם, הפרושים בין סין, הודו, עיראק וקטאר. טראמפ עצמו הודה השבוע בפשטות: "לקחנו את הכסף שלהם, זה לא הכסף שלנו, זה הכסף שלהם שהקפאנו. בנקודת זמן מסוימת, אני מניח שנצטרך להחזיר אותו".
הבעיה המרכזית שחוזרת בכל הדיווחים היא אחת: משמרות המהפכה האיראניות. ארבעה מקורות איראניים בכירים מסרו כי הכוח הצבאי-פוליטי האיסלאמי מצוי מצב אידיאלי לספוג נתח גדול מכל הקלה בסנקציות, בשל האימפריה הכלכלית העצומה שצבר לאורך השנים. זרועות המשמרות חדורות לתוך ענפי הנפט, הבנייה, הספנות, התקשורת, התיירות והלוגיסטיקה. הזרוע ההנדסית שלהן, חאתם אל-אנביא, מפקחת על מאות חברות כלולות הפועלות בתשתיות ובאנרגיה. "משמרות המהפכה הם הגורם שמושך בכל החוטים מאחורי ענף הנפט - אי אפשר להתעלם מהחשיפה המשפטית של עשיית עסקים איתם", אמר ג'רמי פנר, חוקר לשעבר של משרד האוצר האמריקני בתחום הסנקציות.
מבקרי ההסכם בקונגרס מדגישים בדיוק את הסכנה הזאת: איראן מקבלת הטבות כלכליות מרחיקות לכת לפני שנדרשה לבצע ויתורים של ממש בתוכנית הגרעין שלה. לעומתם, תומכי המהלך, ובהם סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס, טוענים שהמנגנון דווקא יגביר את הפיקוח והמינוף האמריקני על הרכישות האיראניות ויבטיח שקיפות שלא הייתה קיימת קודם לכן. על פי החוק האמריקני, הבית הלבן מחויב להגיש את מזכר ההבנות עם איראן לאישור הקונגרס, שמחזיק בסמכות לדון בו ואף לטרפדו.
גורם אמריקני בכיר הבהיר שהכספים יועברו רק אם טהראן תעמוד בהתחייבויותיה ותפגין שיתוף פעולה בתהליך המדיני. "הכספים יישארו זמינים כל עוד איראן משתתפת במשא ומתן", נמסר. ארצות הברית אמנם התחייבה לפעול להפשרת חלק מהנכסים המוקפאים כחלק מהסכמות הפסקת הלחימה, אך ההסכם הסופי עם טהראן טרם גובש, ואיראן עצמה טרם אישרה את המתווה הקטארי.
ברקע מסתמנת גם חיכוך רגיש בין ישראל לממשל האמריקני. סוכנויות הביון האמריקניות הזהירו את הבית הלבן כי המשך הפעילות הצבאית הישראלית נגד חיזבאללה בלבנון עלולה לערער את ההסכמות השבריריות עם איראן. גורם אמריקני ציין כי "המשך הכיבוש של חלק מלבנון הוא מתכון לאסון", והוסיף שללא נסיגה מלאה של צה"ל, חידוש העימות "הוא כמעט בלתי נמנע". גורם ישראלי מסר בתגובה כי הפעילות הצבאית בלבנון נועדה "אך ורק להגן על אזרחים ישראלים מפני תקיפות מתמשכות של חיזבאללה".
גם על חזית יחסי טהראן-וושינגטון לא הכל חלק. לאחר שהמנהיג העליון של איראן, מוג'תבא ח'אמנאי, טען ברשתות החברתיות שטראמפ הגיע להסכמות "מתוך ייאוש", הגיב הנשיא האמריקני שאיראן היא זו שפועלת מייאוש, ושהיא לא תקבל כסף אם לא תעמוד בלוח הזמנים של 60 הימים להשגת הסכם גרעיני סופי.
הדיונים בנושא הכספים המוקפאים צפויים להימשך במסגרת שני חודשי המשא ומתן על הסכם הגרעין שהחלו השבוע. הקונגרס ידון בהסדרים ברגע שהבית הלבן יגיש את מזכר ההבנות לאישור, וגורמים בוושינגטון מזהירים כי ההצבעה שם לא תהיה פשוטה.
בחודשיים הקרובים ייוודע אם איראן אכן תאשר את המתווה הקטארי, ואם הקונגרס ייתן לו אור ירוק, או שהמיליארדים יישארו קפואים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה