שירות התעסוקה: אותן נשים נפלטות מהעבודה שוב ושוב בכל אירוע חירום

אותם אנשים, אותה תוצאה - שוב. דוח מחקרי חדש של שירות התעסוקה, שפורסם היום, מצביע על תופעה שמקבלת שם: "דלת מסתובבת". מדובר בעובדים שנפלטים ממעגל העבודה לא פעם ולא פעמיים, אלא שלוש ואפילו יותר, בכל אחד מאירועי החירום שחווה המשק הישראלי בשש השנים האחרונות. שלושת סגרי הקורונה, מלחמת "חרבות ברזל", מבצע "עם כלביא" ועכשיו "שאגת הארי" - ובכל פעם, אותם פנים בתור של שירות התעסוקה.

הממצאים חדים במיוחד בכל הנוגע לנשים. לפי הדוח, 73.1% מהנשים שנרשמו כדורשות עבודה במהלך "שאגת הארי" כבר חוו פגיעה תעסוקתית לפחות פעם נוספת באחד מאירועי החירום בשש השנים שעברו. מחציתן בדיוק - 50% - נפלטו מלפחות שלושה אירועים נוספים. זו לא סטטיסטיקה על קבוצה דמוגרפית: שירות התעסוקה מבהיר במפורש שמדובר באותן נשים עצמן, לא בנשים דומות. במהלך מרץ לבדו עלה מספר דורשות העבודה ב-173%, לעומת עלייה של 131% בקרב גברים.

מעבר לנשים, הדוח מזהה קבוצות נוספות שנפגעות שוב ושוב. צעירים עד גיל 34 מופיעים ברשימה בעיקר בגלל ריכוזם במקצועות שמחייבים מפגש פיזי עם קהל - מסעדנות, מסחר ושירותים. בחלוקה לפי מקצועות, הנתונים מדהימים: 78% מהמטפלים האישיים שנרשמו כדורשי עבודה ב"שאגת הארי" כבר חוו פגיעה באירוע חירום קודם, וכך גם 75% מעובדי המכירות. מספר דורשי העבודה בקרב נותני שירותים אישיים - מלצרים ומוזגי משקאות - זינק בכ-661% לעומת התקופה שקדמה למבצע. חרדים, ובמיוחד נשים חרדיות, נמצאים גם הם בין הנפגעים החוזרים, בשל ריכוזן הגבוה בענפי הטיפול והחינוך.

נקודת התורפה המשמעותית שעולה מהדוח היא מה שקורה כשמערכת החינוך נסגרת. גם עובדים שיכולים תיאורטית לעבוד מהבית אינם מוגנים לחלוטין, כשנטל הטיפול בילדים נופל עליהם. במרבית המקרים, מסבירים בשירות התעסוקה, האישה היא שמוותרת על העבודה. הסיבה קשורה גם לכך שכיום ההגנה מפיטורים על הורה שנעדר כדי להשגיח על ילד בעת סגירת המסגרת החינוכית ניתנת לרק הורה אחד - בלי ערובה לשכר.

לצד הממצאים המדאיגים, הדוח מציג גם מגמה הפוכה: שוק העבודה הישראלי לומד להתאושש מהר יותר. אחרי משבר הקורונה נדרשו כשנתיים לחזור לרמות הבסיס. אחרי "חרבות ברזל" - כשנה. אחרי "עם כלביא" - כארבעה חודשים. ב"שאגת הארי", כבר חודשיים לאחר סיום המבצע ירד מספר דורשי העבודה ב-54% מהשיא. במספרים: מ-395.6 אלף בשיא הלחימה ל-180 אלף בסוף מאי, לעומת בסיס של 155 אלף לפני המבצע. ירידה של כ-216 אלף דורשי עבודה בתוך חודשיים.

גורם אחד שמשפיע ישירות על הסיכוי להיפלט הוא האפשרות לעבוד מרחוק. ככל שמקצוע מאפשר עבודה היברידית, כך קטן הסיכון לפגיעה תעסוקתית בעת חירום. מקצועות בתחומי טכנולוגיות המידע נפגעו פחות באופן משמעותי מאשר מקצועות טיפול, מכירות ושירותים. הדוח מגדיר את העבודה מרחוק כ"מנגנון חיסון" - אבל מדגיש שהחיסון אינו מלא, במיוחד לאימהות.

על רקע הממצאים, שירות התעסוקה קורא לזנוח את מנגנון החל"ת הגורף שנהג עד כה. לטענת השירות, חל"ת מלא ורחב מדי מעודד יציאה נרחבת ממעגל העבודה ואינו מפצה על הפגיעה המצטברת - בצבירה הפנסיונית, בוותק התעסוקתי ובזכויות הסוציאליות. בין ההצעות שמציג הדוח: מודל חל"ת גמיש שיאפשר עבודה חלקית לצד השלמת הכנסה מהמדינה, חלוקת תקופת החל"ת בין בני זוג, והרחבת השימוש בעבודה מרחוק כמדיניות קבועה לקראת משברים עתידיים.

מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, אמרה: "ממצאי הדוח חושפים תופעת 'דלת מסתובבת' מדאיגה, ולא רק באותן קבוצות אוכלוסייה הפגיעות במצבי משבר, אלא באותם אנשים ממש, שוב ושוב. מציאות זו גובה מחיר כבד - פגיעה מצטברת בזכויות סוציאליות, בביטחון התעסוקתי ובחיסכון הפנסיוני לאורך שנים". משש הוסיפה כי "הממצאים החוזרים מלמדים שאין עוד מקום להמתין למשבר הבא. עלינו לפעול כבר עכשיו לבחינה מחודשת של רשתות הביטחון הקיימות".

הדוח מעלה שאלה שנשארת ללא מענה מדיניותי: עד מתי ישראל תוכל להסתמך על קצב ההתאוששות המהיר של שוק העבודה, מבלי לטפל בנזק המצטבר שנוצר לאותם עובדים שחוזרים אחורה בכל פעם שהמשבר פוקד מחדש? שירות התעסוקה מדגיש שהפגיעה בפנסיה ובוותק התעסוקתי אינה מתאוששת בקצב של שוק העבודה הכללי - והיא מלווה את אותם עובדים שנים לאחר שחזרו לעבוד.