סמוטריץ' תוקף את בית המשפט העליון: "אין לכם סמכות לפסול חוקי יסוד"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצא היום במתקפה חריפה על שופטי בית המשפט העליון, בדיוק בשעות שבהן התקיים הדיון בעתירות נגד החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. סמוטריץ' פרסם סרטון ממרפסת משרד האוצר, כשבמרחק נראית הכנסת, ופנה ישירות לנשיא העליון יצחק עמית ולשופטים: "שלא תעזו להרוס את הדמוקרטיה הישראלית".

"ממש עכשיו, מעבר לגבעה הזאת, יושבים 11 אנשים מנותקים, בגלימות שחורות, וחושבים שמותר להם לפסול חוק יסוד שחוקקה כנסת ישראל", אמר סמוטריץ' בסרטון. "אנחנו לא נתרגל בשום פנים ואופן, לא ננרמל את התועבה הזאת בשום פנים ואופן. אין לכם זכות, אין לכם סמכות לפסול חוקי יסוד של הכנסת".

את המסר החד ביותר שמר סמוטריץ' לנשיא העליון עצמו: "אם יצחק עמית וחבורתו רוצים להתערב בחוק יסוד ולקבוע כיצד ייבחרו שופטים - הם מוזמנים להקים מפלגה ולהיבחר לכנסת". הוסיף: "אם אתם רוצים להשפיע על כללי המשחק, תפשטו את הגלימות, תבקשו את אמון הציבור ותיבחרו. עד אז, המדינה שייכת לעם - ולא לבית המשפט".

כל 11 שופטי בית המשפט העליון המכהנים ישבו היום (ראשון) יחד לדיון בעתירות נגד החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הדיון התקיים בשידור חי, וזהו הרכב מלא ראשון מאז ספטמבר 2023, כשבג"ץ דן בביטול עילת הסבירות.

החוק, שנחשב לאחד הצעדים המרכזיים בהפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה, העביר את מאזן הכוחות בוועדה לבחירת שופטים לידי הפוליטיקאים. אם בג"ץ לא יפסול אותו, הוא ייכנס לתוקף בכנסת ה-26. אם ייפסל, זו תהיה הפעם השנייה בהיסטוריה שבה חוק יסוד נפסל על ידי בית המשפט העליון.

בלב המחלוקת עומד שינוי מהותי בהרכב הוועדה. עד כה נהנו נציגי המקצוע, כלומר שלושה שופטים ושני נציגי לשכת עורכי הדין, מרוב של חמישה לעומת ארבעה נבחרי ציבור. החוק החדש הופך את המשוואה: שישה נציגים פוליטיים מול שלושה שופטים בלבד, כאשר נציגי לשכת עורכי הדין הוצאו מהוועדה לחלוטין.

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הציע בהקשר זה עמדה מפתיעה: "אולי במקום להוציא שני נציגי לשכת עורכי הדין, צריך להוציא שני פוליטיקאים", אמר. לפי גישתו, עורכי הדין מייצגים מומחיות מקצועית, בעוד פוליטיקאים מכניסים לוועדה שיקולים שאינם ענייניים.

עמית השמיע בדיון גם אזהרה חריפה וחריגה לגבי ההשלכות ארוכות הטווח של החוק: אם יעמוד בתוקפו, אמר, תוך 15 שנה יישתל בכל שופט "שבב פוליטי". "תוך שנה, לפי החוק, יוכלו להיבחר שני שופטים שיזוהו פוליטית. אותו שופט יכול גם להיבחר כנשיא. אסור לנו להסתכל על החוק הזה בטווח של שנתיים-שלוש, אלא של 15 שנים," אמר. השופט גדעון שטיין הצטרף והציג זווית נוספת: שופט מחוזי שמעוניין להגיע לעליון ידע שהדרך עוברת דרך פסיקה שתרצה את הפוליטיקאים. "התמריץ של שופט מחוזי שרוצה להגיע לעליון יהיה לכתוב פסקי דין שפוליטיקאים אוהבים," אמר שטיין. השופטת יעל וילנר הוסיפה כי החוק פוגע באמון הציבור במערכת המשפט, שכן גם אם שופט פוסק לפי מצפונו בלבד, תרחף מעל כל פסיקה השאלה על מי הוא חייב את כיסאו. וילנר הוסיפה כי השופטים שיפרשו בעתיד ויכהנו בוועדות שונות — בין אם כיושבי ראש ועדת הבחירות ובין אם בוועדות חקירה ממלכתיות — יישאו תווית: "אנה אנו באים". השופטים דפנה ברק-ארז, ח'אלד כבוב ועופר גרוסקופף הקשו על נציג הכנסת בשאלות על ניגודי עניינים ועל האיזון בין הרשויות.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תוקפת את החוק בחריפות. לפי עמדתה, השינוי מעניק לגורמים פוליטיים זכות וטו על מינוי שופטים לערכאות הדיוניות, מה שיוצר תמריצים והטיות עבור שופטים ומועמדים לשיפוט שעלולים להשפיע על החלטותיהם. "הסדר זה פוגע קשות בעקרונות העצמאות השיפוטית ובהפרדת הרשויות", נכתב בעמדתה.

Gali Baharav-Miara (cropped)צילום: גלי בהרב-מיארה

בית המשפט העליון מקבל ביקורת נוספת בעמדת היועמ"שית, הנוגעת לאופן בחירת שופטי העליון עצמו. לפי החוק החדש, הרוב הנדרש לבחירת שופט עליון ירד משבעה חברי ועדה לחמישה, ונציגי השופטים בוועדה יהפכו למשקיפים בלבד, ללא זכות הצבעה. כך, מזהירה היועמ"שית, כל צד פוליטי יוכל לבחור שופטים לבית המשפט העליון דרך כוחו הפוליטי ובלי מעורבות אנשי המקצוע.

היועמ"שית מתריעה גם ממנגנון נוסף בחוק, שמכונה "שובר שיתוק". לדבריה, מנגנון זה יוצר תמריץ ממשי להגיע למצב של שיתוק בוועדה, ובכך מגביר עוד יותר את הפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים.

הממשלה והכנסת דוחות את הטענות. את הכנסת ייצג עורך הדין יצחק ברט, שטען כי החוק נועד ליצור "איזון חדש" בין הדרג המקצועי לדרג הנבחר, וכי לאורך השנים הייתה ביקורת על כוחם הרב של השופטים בוועדה. לפי עמדת הכנסת, החוק לא נחקק תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת, והשינויים שהוכנסו אינם פוגעים פגיעה אנושה בגרעין הדמוקרטי של המדינה. עמדת הממשלה ביחס לסמכות בית המשפט חדה אף יותר: לבג"ץ אין כלל סמכות לבקר חוקי יסוד, ולכן הדיון כולו אינו במקומו. הממשלה אף ביקשה לדחות את העתירות על הסף, בטענה שמדובר בעתירות מוקדמות שטרם הבשילו, שכן החוק יחול רק על הכנסת הבאה.

מנגד, העתירות שהוגשו — ובהן עתירות של התנועה למען איכות השלטון, לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות האזרח, משמר הדמוקרטיה הישראלית, וחברי הכנסת קארין אלהרר ויואב סגלוביץ' — טוענות כי החוק חורג מסמכות הכנסת כרשות מכוננת. לפי הטענה, התיקון מעניק כוח כמעט בלתי מוגבל לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת, ועולה כדי שימוש לרעה בסמכות המכוננת שפוגע פגיעה אנושה במאפייניה הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.

החוק עבר בכנסת יותר משנה לפני הדיון של היום, ומאז הוא ממתין לגורלו המשפטי. פסיקת בית המשפט צפויה להכריע לא רק את עתיד הוועדה לבחירת שופטים, אלא גם שאלה חוקתית יסודית הרבה יותר: עד כמה יכול בית המשפט העליון לבקר חוקי יסוד שחוקקה הכנסת. הדיון נמשך, ומועד מתן פסק הדין טרם נקבע.