מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם דו"ח מיוחד ונוקב בנושא היערכות ישראל להזדקנות האוכלוסייה, ובו ממצא חמור: קרן הביטוח הלאומי צפויה להתרוקן כבר בשנת 2035 - מוקדם בחמש עד תשע שנים מהתחזיות שהיו מקובלות עד לאחרונה. שנת ה"איפוס", שבה ייוותר המוסד ללא משאבים לתשלום הקצבאות שהוא מחויב בהן על פי חוק, הוקדמה מ-2044 ל-2035 בתוך חמש שנים בלבד.
הגורם המרכזי להחמרה הוא רפורמת הסיעוד שנחקקה ב-2018, שנעשתה ללא ליווי אקטוארי ומבלי שראש הממשלה העלה את הנושא לדיון ממשלתי אחד מאז. הרפורמה כללה מעבר משלוש לשש רמות גמלה, הרחבת האפשרות לקבלת הגמלה במזומן, וקביעה שלפיה לא תופחת רמת הסיעוד של זכאי אף אם מצבו התפקודי השתפר. בעקבותיה זינק מספר הקשישים הזכאים לגמלת סיעוד מכ-180,000 לפני הרפורמה לכ-392,000 בשנת 2025, עלייה של 118 אחוזים.
הפער בין התחזית למציאות חריג ביותר. אגף התקציבים במשרד האוצר העריך ערב הרפורמה תוספת הוצאה שנתית של כ-1.3 מיליארד שקל. בפועל הגיעה התוספת לכ-14 מיליארד שקל בשנה, כלומר פי עשרה מהאומדן המקורי. ההוצאה השנתית הכוללת על סיעוד עלתה מ-7 מיליארד שקל ב-2018 לכ-21 מיליארד שקל בשנת 2025, וגידול זה הקדים את שנת איפוס הקרן ב-6.3 שנים.
המבקר זיהה כשל נוסף באופן שבו נקבעת הזכאות. בניגוד לכלל מדינות ה-OECD, בישראל נקבעת רמת הסיעוד בעיקר על בסיס מסמכים רפואיים בלבד - רק כ-1% מהערכות התלות מבוצעות בפגישה פרונטלית בבית הקשיש. הביקורת מצאה כי בקשות שנבדקו על סמך מסמכים אושרו בשיעור גבוה בכ-16 נקודות אחוז מבקשות שנבדקו פרונטלית. יתרה מזו, בהשוואה ישירה בין הערכות שביצע הביטוח הלאומי לבין הערכות של קופות החולים לאותם קשישים, נמצא כי ב-75% מהמקרים קבע הביטוח הלאומי רמת סיעוד גבוהה יותר, בממוצע 1.7 רמות מעל להערכת הקופה. המבקר אמד את עלות הפער הזה בכ-9.5 מיליארד שקל בשנה.
המבקר מפנה אצבע מאשימה ישירות לנתניהו ולממשלה. החלטת ממשלה משנת 2015 קבעה כי הקבינט החברתי-כלכלי יקיים אחת לשנה דיון על יציבות הביטוח הלאומי. בפועל, מלבד דיון יחיד ב-2018 שלא הניב החלטות אופרטיביות, לא קיים הקבינט אף דיון כזה. ראש הממשלה לא העלה את נושא הגירעון האקטוארי לסדר היום הממשלתי, וזאת חרף שלושה דו"חות אקטואריים רצופים שהצביעו על החמרה מתמשכת. משרד האוצר והביטוח הלאומי הקימו ביוני 2025 צוות בין-משרדי שהתכנס 12 פעמים, אך נכון לסיום הביקורת טרם פרסם המלצותיו.
מעבר למשבר הפיננסי, חושף הדו"ח כי ישראל אינה ערוכה להתמודד עם השינוי הדמוגרפי הצפוי. בסוף 2024 חיו בישראל כ-1.3 מיליון בני 65 ומעלה, כ-13% מהאוכלוסייה. עד 2050 צפוי מספרם לגדול לכ-2 מיליון. בשעה שהביקוש לשירותים גריאטריים גדל, ההיצע דווקא נשחק: מספר מיטות האשפוז הגריאטריות ירד ב-16% בין 2020 ל-2023, מ-65 מיטות ל-55 מיטות לכל אלף בני 75 ומעלה. על פי תחזית המבקר, המגמה צפויה להימשך גם ב-2030 וב-2040.
גם בתחום כוח האדם הרפואי המצב מדאיג. מקצוע הגריאטריה הוגדר כ"מקצוע במצוקה" לפני כ-15 שנה, ומאז כמעט שלא השתנה דבר. מספר הרופאים הגריאטרים עומד על כ-1.05 בלבד לכל 1,000 איש בני 75 ומעלה, ולפי תחזית המבקר השיעור צפוי לרדת עוד עד 2040. מתוך 546 רופאים מומחים בגריאטריה, העסיקו קופות החולים ב-2023 כ-89 מהם כרופאי משפחה ולא בתחום מומחיותם.
הדו"ח מצביע על כשלים חמורים גם ברפואה המונעת לקשישים. בכל המדדים שנבדקו, למעט אחד, נמצאה ירידה בשיעור ביצוע הבדיקות המונעות בקופות החולים ב-2024 לעומת 2019. נתון בולט הוא ש-55% מהקשישים שהשתתפו בסקר המבקר ציינו כי לא ביצעו פעולות מניעה מכיוון שהרופא פשוט לא הפנה אותם לכך. המבקר חשף גם תבנית מעוותת: פעולות מניעה שעליהן נדרשות הקופות לדווח למשרד הבריאות בוצעו בשיעור של 71%, לעומת 15% בלבד עבור פעולות שאינן נמדדות ואינן מדווחות.
ממד חברתי קשה עולה מפרק הבדידות בדו"ח. כשליש מהאזרחים הוותיקים בישראל חשים בודדים, שיעור גבוה בהרבה מדנמרק (12%), שווייץ (19%) ואוסטריה (20%). מתוכם, הגופים הרלוונטיים - הביטוח הלאומי, משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי - איתרו רק כ-18% בלבד. בקרב האוכלוסייה הערבית, שבה 53% מהקשישים מדווחים על בדידות, אותרו רק 8%. על אף כל זאת, 95% מהקשישים שנסקרו ציינו כי אף איש מקצוע מעולם לא שוחח איתם על הנושא.
מבקר המדינה ממליץ לגבש תוכנית לאומית רב-שנתית ומתוקצבת להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה, למנות גורם שיוביל את יישומה, ולהתאים את גיל הפרישה לתוחלת החיים העולה - גיל הפרישה לגברים עומד כיום על 67, בעוד תוחלת חייהם עומדת על 81.4 שנים. המבקר אנגלמן הדגיש כי מתן מענה הולם לאוכלוסיית הגיל השלישי הוא "חובה מוסרית וערכית", וכי "על אף החלטות ממשלה שהתקבלו, היישום נשאר חלקי".
השאלה הפתוחה היא האם הממשלה תאמץ בפועל את המלצות המבקר ותגבש תוכנית מערכתית, לאחר שנמנעה מכל דיון רציני בנושא במשך שמונה שנים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה