האמן יעקב אגם, אחד מגדולי האמנים שישראל הוציאה אל העולם, הלך לעולמו בסוף השבוע בגיל 98. אגם, שנחשב לאחד מאבות האמנות הקינטית בעולם, הניח אחריו אישה ושלושה ילדים, ומורשת של יצירות איקוניות שעיצבו מרחבים ציבוריים מתל אביב ועד ניו יורק ופריז.
אגם נולד בראשון לציון בשנת 1928 בשם יעקב גיבשטיין, בנו של הרב יהושע גיבשטיין, וגדל במשפחה דתית בת שבעה ילדים. בילדותו למד ב"חדר", ובהמשך פנה ללימודי אמנות בבצלאל בירושלים, שם היה תלמידו של הצייר מרדכי ארדון. לאחר מכן המשיך את לימודיו בציריך ובפריז, ובתחילת שנות החמישים השתקע בעיר האורות - שם חי ויצר במשך שנים ארוכות.
בנעוריו נעצר על ידי שלטונות המנדט הבריטי במהלך השבת השחורה בשנת 1946, ונכלא למספר חודשים במחנה המעצר בלטרון. בגיל 27 הציג בפריז תבליטי עץ צבעוניים בתערוכת "התנועה" - תערוכה שנחקקה כציון דרך ראשון בזרם האמנות הקינטית ושינתה את מעמדו בן לילה.
במשך למעלה משבעה עשורים פיתח אגם שפה אמנותית שלא הייתה כמוה: יצירות שאינן סטטיות, שמשתנות בהתאם לתנועת הצופה במרחב. הצופה לא רק מביט - הוא שותף פעיל. "האמנות חייבת להיות תנועתית ומשתנה כשם שהמציאות עצמה נבראת ומתעצבת ללא הרף", נכתב בנימוקי פרס ישראל שקיבל ביום העצמאות האחרון, בגיל 97. "אגם פרץ את גבולות האמנות הפלסטית כפי שהייתה מוכרת וחידש שפות של אמנות קינטית ואמנות אופ ארט."
יצירותיו הוצגו במוזיאון הגוגנהיים בניו יורק, במוזיאון סטדליק באמסטרדם ובמרכז פומפידו בפריז, שבו מוצג "הסלון הקינטי" - המכונה "סלון אגם" - כחלק מאוסף יצירות המופת של המוסד. לפני שהגיע לפומפידו, עיטר המיצב את ארמון האליזה. יצירותיו מוצגות גם בבית הלבן בוושינגטון, בכיכרות בניו יורק, מיאמי, בואנוס איירס, טוקיו ועוד. מדי חנוכה מוצבת במנהטן החנוכייה הגדולה בעולם - גובהה 11 מטר, ועוצבה על ידו בהשראת איור של הרמב"ם.
בישראל הותיר אגם חותם בלתי ניתן למחיקה. מזרקת "אש ומים" בכיכר דיזנגוף בתל אביב, שהוצבה ב-1986 ומשלבת שני יסודות במופע ממוחשב, היא היצירה המזוהה איתו ביותר. לצידה: "אלף השערים" ו"מאה שערים" במשכן נשיאי ישראל בירושלים, "סולם יעקב" בבנייני האומה, אנדרטת "יזכור" ברחבת הכותל המערבי, החזית הצבעונית של מלון דן בתל אביב ו"קצב הזמן" במוזיאון תל אביב. על המזרקה בדיזנגוף, שעמדה במוקד מחלוקת ציבורית לאחר שיפוץ הכיכר, אמר בריאיון ב-2001: "עשר שנים הקדשתי ליצור את 'אש ומים' למען העיר תל אביב - והפכו את זה לגרוטאה מבישה. בעולם מכנים אותי ליאונרדו דה-וינצ'י של המאה ה-21 - וכאן אומרים שאני עוגה אמריקאית."
מעבר ליצירה, עסק אגם גם בפיתוח שיטות חינוך. יחד עם המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן פיתח בשנות ה-80 וה-90 תוכנית לימודים המבוססת על שפה חזותית, שנועדה לטפח יצירתיות וחשיבה באמצעות צורות ודימויים. הוא גם המציא את שיטת הכתיבה "אגמילים" ואת טכניקת "אגמוגרף". בשנת 2022 הוענק לו תואר אביר בלגיון הכבוד הצרפתי, ולאורך השנים עוטר גם בתואר מפקד מסדר האמנויות והספרות מממשלת צרפת.
ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, ספד לאגם ואמר: "אנו אבלים היום על לכתו של יעקב אגם בן העיר. למדנו ממנו שהמציאות אינה קבועה אלא משתנה בהתאם לאופן שבו אנו בוחרים להתבונן בה. היום, אותה תנועה שכל כך אפיינה את חייו ואת עבודתו, נעצרת." רות מקבי, מנהלת ואוצרת ראשית של מוזיאון אגם, הוסיפה: "הוא לא רק יצר יצירות, הוא יצר דרך חדשה להתבונן בעולם. עבורו, התנועה, הזמן וההשתנות היו לב היצירה, והצופה היה שותף פעיל בהשלמתה."
ארונו של אגם יוצב ביום שני, 22.6, בטקס אשכבה ברחבת מוזיאון אגם בראשון לציון, בין השעות 14:00 עד 16:00. ההלוויה תצא מרחבת בית העלמין הצבאי ברחובות בשעה 17:00. השבעה תתקיים במוזיאון אגם ברחוב מישר 1 בראשון לציון, בימים שלישי עד שישי בשעות 10:00-13:00, ובימים שלישי ורביעי גם בשעות 16:00-20:00.
יעקב אגם עזב עולם שהוא עצמו עיצב מחדש - יצירה אחת, נקודת מבט אחת, בכל פעם מחדש.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה