אוחנה לבג"ץ: הכנסת לא תקיים הצבעה חוזרת למבקר המדינה

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הודיע היום (ראשון) כי הכנסת דוחה את הצעת שופטי בג"ץ לקיים הצבעה חוזרת לתפקיד מבקר המדינה. "הכנסת כבר אמרה את דברה", כתב אוחנה ברשת X, ובכך השיב מלחמה שערה לבית המשפט העליון שהציע את הפשרה רק ימים ספורים קודם לכן.

AAPI Heritage Month Celebration at the DCMR. May 26, 2022 01 (cropped)צילום: אמיר אוחנה

ההחלטה מגיעה בעקבות דיון שנערך ביום חמישי האחרון בעתירות שדרשו לפסול את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למשרה. בסיום הדיון הציע המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, לצד השופטות גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן, הצעת פשרה שנועדה למנוע התערבות ישירה של בג"ץ בהחלטות הרשות המחוקקת. "אנחנו מציעים סעד הליכי שלא מתערב בשיקול דעת הכנסת - תעשו את זה עוד פעם, בהליך נקי ותקין", אמר סולברג בדיון.

בתום הדיון הציעו השופטים לקיים הליך בחירות חדש שיוגדר כ"נקי ללא תיעודים". ההצעה הועברה רשמית לאוחנה ב-18 ביוני 2026, ואוחנה צירף לבית המשפט מסמך רשמי שפורסם יחד עם תגובתו הקצרה.

אוחנה לא קיבל. בהודעה שמסרה הכנסת לבג"ץ נכתב כי "מכל הסיבות שפורטו בתגובה המקדמית ובדיון, הוא החליט שלא לקיים הצבעה חוזרת לתפקיד מבקר המדינה". הכנסת טוענת כי לא נפל פגם בהצבעה, וכי לחברי הכנסת שתיעדו את הצבעתם הייתה הזכות לעשות כן. עוד נטען שהאופוזיציה עצמה הסכימה בזמן אמת לקיים מחדש את הסיבוב השני, מבלי לאסור על תיעוד.

ליבת הפרשה היא בסיבוב השני של ההצבעה על זהות המבקר. בסיבוב הראשון ניצח השופט בדימוס יוסף אלרון בפער של 60 מול 57 קולות. לאחר לחצים כבדים מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, התהפכה התוצאה בסיבוב השני: ראבילו קיבל 61 קולות מול 57 לאלרון. זמן קצר לאחר ההצבעה החלו לצוף תמונות ותיעודים של חברי כנסת מהליכוד כשהם מצלמים את פתקי ההצבעה שלהם מאחורי הפרגוד, לכאורה כדי להוכיח שבחרו בראבילו.

העותרים, ובהם התנועה לאיכות השלטון, סיעת המחנה הממלכתי וארגון אחים לנשק, טענו כי התיעוד הפך את ההצבעה ל"מבחן נאמנות" שפגע בתכלית החשאיות. כלומר: הצבעה חשאית שנועדה לאפשר לח"כים לפעול לפי צו מצפונם, הפכה להוכחה פומבית של נאמנות לקואליציה. השופט סולברג קבע בדיון כי "יש עננה לא רצויה וטעם מר", וכי חלק מהח"כים פעלו בניגוד להנחיות היועצת המשפטית לכנסת, אחרי שאוחנה קבע כלל חדש לפיו מותר לצלם מאחורי הפרגוד.

פרט מדיני בעל משקל הצטרף לתמונה: הצבעה חוזרת הציבה את נתניהו בדילמה פוליטית ממשית. בכירים בסביבתו העריכו כי חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות לא יתמכו שוב בראבילו "בחינם" ויידרשו תמורה. נתניהו מצד אחד הנחה לשמור על הגוש הקואליציוני, ומצד שני ניצב בפני ביקורת ציבורית שאף בתוך הליכוד מכונה "סחיטה". כעת, עם דחיית הפשרה, גורם זה אינו עוד רלוונטי.

ראבילו עצמו לא נשאר שקט. בתגובתו המקדמית לעתירות דחה את כל הטענות חזיתית. "הבחירה נעשתה כחוק", הבהיר, ותנר מכל ניסיון לייחס לו תלות פוליטית. נציגו טען בדיון כי ראבילו "איננו שחקן פוליטי" אלא עורך דין מקצועי שייצג לקוחות שונים. בנוגע לסוגיית ניגוד העניינים הנובעת מייצוגו את נתניהו, הבטיח ראבילו כי כל פוטנציאל לניגוד עניינים יוסדר באמצעות הסדר מפורט שיפורסם לציבור. השופטות רונן וכנפי-שטייניץ נטו בדיון שלא לפסול אותו מראש בגין כך, אלא לבחון את ההסדר לאחר שייקבע.

כעת עובר הכדור לידי שופטי בג"ץ, שיצטרכו להחליט כיצד להמשיך. לפי הדיווחים, השופטים צפויים להוציא צו על תנאי שיורה לכנסת לנמק מדוע לא תקוים הצבעה חוזרת. בנוסף, תישקל הוצאת צו ביניים שיעכב את כניסתו של ראבילו לתפקיד - שאמורה להתרחש ב-4 ביולי 2026, עם סיום כהונתו של המבקר הנוכחי מתניהו אנגלמן. כלומר: מה שהיה יכול להיפתר בהצבעה חוזרת, הפך כעת למאבק משפטי ממושך בין שלטון מחוקק לבין בית המשפט העליון.