נשיא סוריה דחה את טראמפ: "לא תראו אותנו נלחמים בלבנון"

נשיא סוריה אחמד א-שרע דחה בתוקף את הרעיון שצבאו ייכנס ללבנון וילחם בחיזבאללה, בניגוד לדברים שהשמיע בימים האחרונים נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. א-שרע הבהיר כי סוריה רואה את עצמה "חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה", וכי כל מעורבות סורית בלבנון תהיה מדינית ודיפלומטית בלבד, לא צבאית.

את עמדתו הציג א-שרע בריאיון לערוץ "אל-משהד" ובדברים שפרסם בעיתון הלבנוני "אל-אח'באר". לדבריו, טראמפ "הביע את דאגתו לגבי המתרחש בלבנון ודיבר על תפקידה של סוריה במציאת פתרון בטוח ושליו, אבל הדברים הובנו באופן שגוי כאילו סוריה עומדת לפלוש ללבנון מחר בבוקר". הנשיא הסורי הוסיף: "הפתרון בלבנון לא יגיע דרך מלחמה והפצצת ערים".

הרקע לדברים הוא סדרת התבטאויות חריפות של טראמפ בימים האחרונים. בפסגת ה-G7 אמר הנשיא האמריקני כי ישראל נלחמת בחיזבאללה "יותר מדי זמן" ושהוא מאוכזב מהדרך שבה ישראל מתמודדת עם הארגון. "ישראל נלחמת בחיזבאללה כבר יותר מדי זמן ויותר מדי אנשים נהרגים. לא חייבים להפיל בניין מגורים בכל פעם שמחפשים מישהו", אמר טראמפ, והוסיף: "הצעתי לישראל לתת לסוריה לטפל בחיזבאללה, כי אני חושב שהם יעשו את זה טוב יותר".

טראמפ גם תקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו ישירות, בעקבות תקיפה ישראלית בדאחייה שבלבנון שבוצעה שעות לפני השלמת הסכם כלשהו. "הייתה לי מערכת יחסים מצוינת עם ביבי, אבל עכשיו ביבי צריך לנהוג באחריות רבה יותר בכל הנוגע ללבנון. לא אהבתי שהוא ביצע את התקיפה בעקבות עניין קטן מאוד, כמה כטב"מים שהיו בישראל, ובסוף ביצע תקיפה גדולה מאוד. זה לא היה מידתי", אמר הנשיא האמריקני. בריאיון לרשת "פוקס ניוז" חזר טראמפ על עמדתו, ואמר כי הוא קרוב להעצים את א-שרע כדי שייכנס לדרום לבנון.

א-שרע הציג חזון שונה בתכלית. לדבריו, "החזון שהצגנו לארצות הברית הוא לעצור את המלחמה ולטפל בהשלכות השליליות שלה על לבנון ועל סוריה. אנחנו זקוקים לפתרונות כלכליים, פוליטיים וחברתיים שונים. עצירת מה שקורה עכשיו בלבנון דורשת פתרונות יצירתיים, לא פתרונות מסורתיים ומיושנים". הנשיא הסורי הבהיר כי "אנחנו מושיטים את ידנו מדי יום ללבנונים כדי לעזור להם למצוא פתרון", אך הדגיש שיש לו "בעיה עמוקה עם חיזבאללה" מחד, ושאינו רוצה "שכל לבנון תמות" מאידך. לדבריו, "השיעים בלבנון זקוקים לשקט, לא לעוד פחדים ועימותים".

בד בבד, דיפלומטים בכירים שפנו לעיתון הלבנוני "אל-ג'מהוריה" הבהירו כי הנסיבות של 1976, שאז נכנס הצבא הסורי ללבנון, שונות באופן שורשי מהנסיבות של 2026. לדבריהם, "כולם מבינים את טבע השיטות של טראמפ ויודעים היטב שכל תפקיד סורי ישיר בלבנון דורש הבנות של סוריה, סעודיה וטורקיה, מה שהופך את התרחיש הזה לבלתי מציאותי". המקורות הוסיפו כי א-שרע אף תיאר את לבנון כ"ביצה", ביטוי המבטא את חששותיו מהיגררות לתוך הסבך הלבנוני. כניסת סוריה ב-1976, ציינו הדיפלומטים, התאפשרה על בסיס החלטה של מדינות ערב שסיפקה כיסוי מדיני ומשפטי, ולהיום אין בקשה כזו.

על פי דיווחים בעיתונות הלבנונית והסעודית, בצמרת הסורית בדמשק מתקיימים בימים האחרונים דיונים פנימיים סביב בקשה אמריקנית אפשרית להתערב צבאית בלבנון נגד חיזבאללה. לפי אותם דיווחים, ההנהגה הסורית מסתייגת מהרעיון וחוששת מהיגררות לעימות נוסף מחוץ לגבולות המדינה, לאחר יותר מעשור של מלחמות ומשברים פנימיים. גורמים סוריים מזהירים כי כניסה ללחימה בלבנון עלולה להצית מחדש מתחים עדתיים ולהוביל לעימות רחב יותר מול איראן, חיזבאללה והמיליציות השיעיות הפועלות בעיראק ובסוריה.

על פי אותם דיווחים, סוריה הציבה שורת תנאים כבדים לכל מהלך אפשרי: נסיגה ישראלית מלאה מהשטחים שבשליטתה בדרום סוריה ובדרום לבנון, התחייבות ישראלית לאי-התערבות בעתיד, סיוע צבאי מתקדם, מימון מלא למבצע צבאי אפשרי, חיפוי אווירי אמריקני ואספקת מערכות הגנה אווירית. במקביל, מקורות בלבנון דיווחו על תגבור כוחות מיליציות פרו-איראניות מעיראק לאורך גבול סוריה-עיראק, כשמאות לוחמים נפרסו באזור ומצוידים בנשק ובכטב"מים, על רקע החשש מהתפתחויות ביטחוניות חדשות.

על פי הדיפלומטים הבכירים, המגמה הערבית והבינלאומית כיום היא לתמוך במדינה הלבנונית ובמוסדות שלה, לא להכניס צבא זר. לדבריהם, השגת מאזן כוחות אזורי מול איראן לא תושג באמצעות כניסת סוריה ללבנון, אלא דרך בריתות אזוריות חדשות בין מספר מדינות, ובראשן סעודיה, מצרים ופקיסטן. לצד כל זאת, ציינו הגורמים, גם האתגרים הפנימיים הרבים של שלטון א-שרע בסוריה הם גורם מרתיע מפני כל הרפתקה צבאית מחוץ לגבולות המדינה.