ארצות הברית ואיראן סיכמו על מפת דרכים להשגת הסכם סופי בתוך 60 יום, בתום הסבב הראשון של שיחות הדרג הבכיר שהתקיים באתר הנופש בירגנשטוק שבהרי שווייץ. הפסגה נמשכה כ-18 שעות ונסתיימה בהצהרה משותפת של מדינות התיווך קטאר ופקיסטן, שהכריזו על "התקדמות מעודדת".
השיחות נפתחו בתיווך קטאר ופקיסטן, כשבראש המשלחת האמריקנית עמדו סגן הנשיא ג'יי די ואנס, השליח סטיב ויטקוף ויועץ הבית הלבן ג'ארד קושנר. את המשלחת האיראנית הובילו יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף ושר החוץ עבאס עראקצ'י. דקות לאחר פתיחת הדיונים, פרסם טראמפ הודעה שבה דרש מאיראן לעצור מיד את פעילות שלוחיה בלבנון ואיים בתגובה בעוצמה רבה. "אם הם לא יעשו עסקה, אפוצץ להם את הצורה", כתב הנשיא האמריקני.
סוכנות הידיעות האיראנית תסנים, המקורבת למשמרות המהפכה, דיווחה כי האיומים הקפיאו את השיחות. קאליבאף פרסם תגובה תוקפנית ברשת החברתית: "אם לאיומים שלהם הייתה השפעה, הם לא היו מגיעים לנקודת הייאוש הזו". הוא הוסיף כי הכוחות המזוינים של איראן ערוכים להגיב "על כל דבר שהם יאמרו". המדיה הממשלתית האיראנית אף דיווחה שהמשלחת עזבה את המקום, דבר שנדחה על ידי הצד האמריקני.
הדיפלומט האמריקני הבכיר הבהיר כי השיחות לא הופסקו. "המשא ומתן מתנהל ברצינות לאורך כל היום", מסר, "מתקיימים דיונים אינטנסיביים על כל מרכיבי הסכם הגרעין". הוא הוסיף כי "נראה שכל ארבעת הצדדים מרוצים מהאופן שבו התנהלו השיחות. המתווכות מסייעות לשני הצדדים להתגבר על מחלוקות. אנחנו מרגישים שסבב השיחות הראשוני הזה מניח את היסודות לבניית אמון בהמשך".
במוקד המחלוקת הראשונה עמד נושא לבנון. איראן התנתה את המשך המגעים בהפסקת הלחימה שם, וטענה כי המשך התקיפות הישראליות מהווה הפרה של הסעיף הראשון במזכר ההבנות. בנוסף, עלו על סדר היום סנקציות על הנפט האיראני וסוגיית הכספים המוקפאים - ולפי הדיווחים, בעוד שבשאלת הסנקציות מסתמנת קרבה להבנות, נושא הכספים המוקפאים נותר ללא פתרון.
לב המחלוקת על הכספים המוקפאים הוא השאלה מי שולט בהם ואיך הם יוצאו לפועל. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן הבהיר בבוקר הפגישה כי טהרן מצפה לקבל בחזרה שישה מיליארד דולר המוחזקים בקטר. "הכסף שלנו יוחזר," אמר. לעומתו, טראמפ כתב ברשת החברתית שלו כי איראן לא תקבל "אפילו עשרה סנטים" בתקופת המשא ומתן של 60 יום, אם לא תעמוד בהתחייבויותיה. סעיף 11 במתווה קובע כי ארצות הברית "מתחייבת להנגיש במלואם" את הנכסים הקפואים של איראן, אולם ההסכם מתנה כל שחרור בתהליך שלב-אחר-שלב המבוסס על עמידה בהתחייבויות. ארצות הברית וקטר בוחנות מנגנון להעברת שישה מיליארד דולר ראשוניים לרכישת מזון ותרופות, כשוושינגטון מדגישה כי הכספים ישוחררו רק דרך מנגנונים מבוקרים לצרכים הומניטריים.
אלכס ווטאנקה, חוקר בכיר במכון המזרח התיכון, הזהיר כי המחלוקת עלולה להפוך לעימות הפוליטי הראשון והמשמעותי ביותר של ההסכם. קיימת אי-ודאות ניכרת לגבי הסכום המדויק של הנכסים הקפואים: בעוד גורמים איראניים מדברים על יותר מ-100 מיליארד דולר, הערכות מערביות נעות בין 100 ל-120 מיליארד דולר המוחזקים בסין, הודו, עיראק ודרום קוריאה, והשיחות המיידיות מתמקדות בגישה לכ-24 עד 25 מיליארד דולר כתשלום ראשוני. "המחלוקת האמיתית אינה רק על גובה הסכום, אלא על מי שולט בדרך שבה הוא יוצא לפועל," אמר ווטאנקה.
בהצהרה המשותפת של קטאר ופקיסטן נכתב כי "פסגת אגם לוצרן התקיימה באווירה חיובית ובונה". האתר שבו התקיימה הפסגה, בורגנשטוק, הוא נכס בבעלות קטרית. על פי ההצהרה, הצדדים הסכימו על הקמת ועדה עליונה שתפקח פוליטית על הליך התיווך. ראשי צוותי המשא ומתן ידווחו לוועדה באופן קבוע וינהלו קבוצות עבודה בשלושה נושאים מרכזיים: הגרעין, הסנקציות, וניטור ויישוב מחלוקות. הוועדה העליונה אישרה את מפת הדרכים להסכם הסופי תוך 60 יום, "והניחה את היסודות לפתיחה מיידית של שיחות טכניות נוספות".
בין ההסכמות הקונקרטיות שהושגו: הקמת קו תקשורת ישיר בין הצדדים למניעת תקריות ואי-הבנות, ולהבטחת מעבר בטוח של כלי שיט מסחריים במצר הורמוז. דיפלומט אמריקני בכיר שהיה מעורב בשיחות מסר כי "הבהרנו שאנחנו רוצים להבטיח שהוא יישאר פתוח לחלוטין. השגנו התקדמות טובה בנושא הזה". זאת על רקע טענות של מדיה ממשלתית איראנית כי המצר נסגר, טענות שהמשא ומתן האמריקני דחה. הצדדים הסכימו גם על הקמת תא למניעת חיכוך בין הצדדים ולבנון, בתיווך המדינות המתווכות, "במטרה להבטיח את קיום הפסקת הפעילות הצבאית בלבנון בהתאם למזכר ההבנות".
פרט בולט בהסכמה על תא מניעת החיכוך בלבנון הוא שישראל לא הוזכרה ולא נכללה במנגנון, שאמור לכלול את ארצות הברית, איראן ולבנון בלבד. שר החוץ האיראני עראקצ'י ציין כי תא זה יהיה "המבחן האמיתי הראשון" של ההסכם.
ואנס הגדיר את המפגש "פגישה היסטורית" וטען כי הושגה התקדמות בסוגיות הגרעין, מצר הורמוז והפסקת האש בלבנון. טראמפ עצמו הבהיר בריאיון לרשת הטלוויזיה האמריקנית שמזכר ההבנות הוא בשלב זה הארכת הפסקת האש בלבד. "אם טהרן לא תתחייב ברצינות למו"מ, כל האפשרויות יישארו על השולחן", אמר. ראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף הביע תקווה כי הצדדים יצאו מהפסגה עם מסמך שיקדם שלום ויציבות.
שר החוץ האיראני עראקצ'י פרסם תגובה ברשת חברתית ואמר כי "הגישור העיקש של פקיסטן וקטאר הוביל להתקדמות משמעותית במאמצים לסיים את המלחמה בלבנון". לדבריו, יצוא הנפט והפטרוכימיקלים קיבל פטור, המצור הוסר, חלק מהנכסים המוקפאים שוחררו, והושקה תוכנית שיקום ופיתוח נרחבת עבור איראן. "המבחן האמיתי הראשון", הדגיש, "הוא תא מניעת החיכוך בלבנון".
הסנאטור הרפובליקני הבכיר לינדזי גרהאם, הנחשב לאחד האישים הקרובים ביותר לטראמפ, צייר בריאיון לרשת CBS תרחיש קיצוני אם הדיפלומטיה תיכשל. "אם העסקה הזאת תיכשל, הנשיא טראמפ ישתלט בכוח על מיצר הורמוז", הצהיר. גרהאם ציין כי בילה כארבע שעות וחצי עם טראמפ ביום שישי, וכי דבריו משקפים את רוח המדיניות המתוכננת. הוא הוסיף כי סעודיה צפויה לצטרף להסכמי אברהם במהלך חצי השנה הקרובה.
מחיר נפט ברנט זינק ביותר מדולר לחבית על רקע הפתיחה הסוערת של השיחות, כשהחשש מהחמרה ביטחונית במזרח התיכון ומשיבושים באספקת האנרגיה העולמית דחף את מחירי הגולמי כלפי מעלה. בשיא המסחר, הנפט טיפס ב-2.5% ועבר את רף 85 הדולרים לחבית. במקביל, מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס רשמו ירידות, כשמשקיעים העדיפו לצאת מהשוק על רקע אי-הוודאות.
ברקע המשא ומתן בשווייץ, ישראל מתמודדת עם לחצים מנוגדים בשאלת הנוכחות בדרום לבנון. לקראת חידוש השיחות עם ביירות ביום שלישי, בדרג המדיני ובמערכת הביטחון דנים באפשרות לקדם "נסיגות קטנות" מאזורים שבהם צה"ל פועל מעבר לקו 10 הקילומטרים - ובכלל זה גם מאזור הבופור. אחד האזורים שעל שולחן הדיונים הוא הבופור, אך בתוך המערכת קיימת מחלוקת: יש הסבורים כי בשל חשיבותו הסמלית יש להמשיך להחזיק בו, ואחרים טוענים כי נסיגה ממנו תשדר יוזמה ישראלית לכיוון שיקום היחסים עם לבנון.
הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר אמר בדיונים סגורים כי נסיגה מהקו הצהוב תחזיר את איום הפשיטה של חיזבאללה על יישובי הצפון. "הנוכחות של כוחות צה"ל בקו הצהוב הסירה את איום הפשיטה. נסיגה של הכוחות - זו חזרה של איום הפשיטה על היישובים בקו העימות", אמר. שר הביטחון ישראל כ"ץ הבהיר בתורו: "אין לישראל כל כוונה לסגת מהבופור, שהוא חלק בלתי נפרד מאזור הביטחון בלבנון וחיוני להגנה על יישובי הגליל". נתניהו וכ"ץ שניהם הדגישו כי "ההישארות בקו הצהוב - קו אדום".
נשיא סוריה אחמד א-שרע הוסיף ממד נוסף לתמונה המורכבת, כשדחה את הדיווחים על כניסה אפשרית של צבא סוריה ללבנון לפירוק חיזבאללה מנשקו. הוא הבהיר כי דברי טראמפ בנושא הובנו שלא כראוי, אך ציין כי הוא מוכן לשבת עם חיזבאללה לשולחן המשא ומתן, ואמר שללבנון מגיע "עתיד שונה מהעבר של סוריה".
השיחות הטכניות בדרג המקצועי צפויות להימשך במהלך השבוע באתר בירגנשטוק, ועל פי ההצהרות הרשמיות, הצדדים מחויבים לסיים את המשא ומתן ולהגיע להסכם סופי בתוך 60 יום.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה