אלן גרינספן, הכלכלן שהפחיד שוקי הון בביטוי אחד והוביל את הכלכלה האמריקאית דרך אחת מתקופות הצמיחה הארוכות בהיסטוריה, הלך לעולמו בגיל 100. אשתו אנדראה מישל אישרה את הידיעה: "אלן מת הבוקר בביתו בגיל 100 מסיבוכים של מחלת פרקינסון."
גרינספן כיהן כיו"ר הפדרל ריזרב במשך כמעט שני עשורים, בין 1987 ל-2006, ועמד בראש הבנק המרכזי האמריקאי בחמש כהונות תחת ארבעה נשיאים. רונלד רייגן מינה אותו לתפקיד, וגרינספן המשיך לשמש בו תחת ג'ורג' בוש האב, ביל קלינטון וג'ורג' בוש הבן. מגזין פורצ'ון הנציח את מעמדו בכותרת שהפכה לאייקונית: "בגרינספן אנחנו בוטחים."
הכניסה שלו לתפקיד לא הייתה קלה. חודשיים בלבד אחרי שמונה, ב-1987, חווה וול סטריט את יום שני השחור. המדדים קרסו, הפחד התפשט, והפד נדרש לשדר ביטחון. גרינספן יצא מהאירוע הזה עם תדמית של נגיד שמבין שווקים בזמן אמת. זאת הייתה תחילת מערכת יחסים ארוכה ומורכבת בין הבנק המרכזי לבין וול סטריט.
שנות ה-90 היו שיאו. הכלכלה האמריקאית צמחה, האבטלה ירדה, האינפלציה נשארה בשליטה. גרינספן זיהה מוקדם יחסית שהמחשוב, האינטרנט ושיפור התהליכים העסקיים מאפשרים לכלכלה לצמוח מהר יותר בלי עלייה חדה במחירים. ההחלטה לתת לכלכלה "לרוץ" במקום לבלום אותה נחשבת לאחת הקריטיות בקריירה שלו. מדד S&P 500 כמעט הכפיל את עצמו כמה פעמים לאורך אותו עשור, וגרינספן הפך לדמות נדירה: בנקאי מרכזי עם מעמד ציבורי של כוכב.
הביטוי המזוהה איתו יותר מכל נולד ב-1996, כאשר הזהיר מפני "התלהבות בלתי רציונלית" בשווקים. הוא זיהה תמחור גבוה במניות שנים לפני התפוצצות בועת הדוט קום, אבל הפד בחר בדרך עדינה. השוק המשיך לעלות, הבועה גדלה ובסוף התפוצצה. גם אז גרינספן הצליח לנווט את הכלכלה דרך הפגיעה, והוריד ריבית במהירות כדי לתמוך בפעילות.
אותה ריבית נמוכה, יחד עם אמונה עמוקה ביכולת השווקים לווסת את עצמם, הפכה בהמשך לחלק מהסיפור הכי כואב בקריירה שלו. אשראי זול, משכנתאות מסוכנות, איגוח אגרסיבי ותיאבון לסיכון בנו מערכת שנראתה יציבה כל עוד מחירי הבתים עלו. כשעצרו, התברר שהיציבות הייתה שבירה בהרבה. גרינספן פרש ב-2006, שנתיים בלבד לפני קריסת ליהמן ברדרס.
ב-2008, אחרי המשבר, תמונתו השתנתה. ועדת חקירה של הקונגרס ב-2011 האשימה את מדיניות הריבית הנמוכה והדה-רגולציה שלו כמי שסללו את הדרך למשבר. גרינספן עצמו הגדיר אותו מאוחר יותר כ"צונאמי אשראי של פעם במאה", והודה שהיו פגמים בהנחות היסוד שלו לגבי יכולת השוק לווסת את עצמו. "הוא תמיד שמר על כנות בהכרת השגיאות שלו", אמרה אשתו בהודעה לאחר מותו.
חייו התחילו רחוק מוול סטריט. גרינספן גדל בניו יורק, אהב מספרים דרך בייסבול, למד מוזיקה וניגן קלרינט וסקסופון לפני שפנה לכלכלה. הוא הקים חברת ייעוץ, עבד עם פוליטיקאים רפובליקנים ועמד בראש מועצת היועצים הכלכליים של הנשיא ג'רלד פורד לפני שהגיע לתפקיד שהגדיר אותו. תרומתו כוללת גם שינוי תרבותי: הוא הפך את הפד לשקוף יותר, הוביל פרסום החלטות ריבית בזמן אמת, ויצר מודל של בנק מרכזי שמדבר עם השווקים כמעט מדי יום.
אנדראה מישל, אשתו של גרינספן ב-29 השנים האחרונות ועיתונאית בכירה, סיכמה את חייו במשפט: "הוא היה איש ענקי שעזר לעצב את הכלכלה האמריקאית במשך עשורים תחת נשיאים משתי המפלגות."
מורשתו של גרינספן, מורכבת וסבוכה כפי שהייתה, תמשיך להיות נושא לדיון בקרב כלכלנים ומקבלי מדיניות עוד שנים ארוכות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה