ביום הבחירות לא יעצרו עריקים - כדי שיוכלו להצביע

ועדת הבחירות המרכזית הודיעה היום על הסדר חריג לקראת הבחירות לכנסת: ביום ההצבעה לא יבוצעו מבצעי אכיפה למעצר עריקים. ההחלטה גובשה בסיכום בין יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, לבין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ומפכ"ל המשטרה רנ"צ דני לוי.

צילום: גלי בהרב-מיארה

הרקע להחלטה הוא גל פניות שהגיע לוועדת הבחירות מציבור תלמידי הישיבות. החשש שעלה היה מוחשי: שוטרים המוצבים בקלפיות ייזהו בוחרים כעריקים ויעצרו אותם במקום. עבור חלקים נרחבים בציבור החרדי, שבו עריקות מהצבא היא נפוצה, החשש הזה היה מספיק כדי להרתיע אנשים מלהגיע להצביע כלל.

בסיכום שגובש נקבע במפורש: "ביום הבחירות לכנסת לא יערכו מבצעי אכיפה בעניין גיוס עריקים כלל, וכל בוחר יוכל להגיע לקלפי ללא מורא". ההחלטה מתקבלת, כפי שנוסח בהודעה הרשמית, "נוכח חשיבותה של הזכות לבחור".

הבהרות שנמסרו בעקבות הפרסום מציינות כי ההסכמה מתייחסת ספציפית לאי-ביצוע מבצעי מעצר יזומים ביום הבחירות, ולאי-פריסת כוחות בסמוך לקלפיות לשם כך. ההגבלה נועדה להבטיח שכל אזרח יוכל להגיע לממש את זכות ההצבעה שלו ללא חשש ממעצר. בפועל, ההשפעה העיקרית של ההחלטה צפויה להיות על המגזר החרדי, שבתוכו קיים מספר לא מבוטל של גברים המוגדרים עריקים ואשר נמנעו בעבר מהגעה למקומות ציבוריים מחשש זה. נכון לעכשיו לא ברור אם ההסכמה תחול על כל שעות יום הבחירות בלבד, ולא ידוע גם אם היא תעוגן בכתב כהנחיה רשמית או תישאר כהבנה בעל-פה בין הגורמים.

המפכ"ל דני לוי הדגיש כי ההימנעות מאכיפת עריקות אינה אומרת היעדר שוטרים. להיפך - ביום הבחירות תפעל המשטרה בכוחות מתוגברים, אך תפקידם יהיה אחר לחלוטין: הבטחת קיום הבחירות כהלכתן, שמירה על הסדר הציבורי ואבטחת הקלפיות ברחבי הארץ. השופט סולברג, מצדו, בירך על ההחלטה.

ניצב דניאל לויצילום: דני לוי

לצד ההודעה על הקפאת מעצרי העריקים, ועדת הבחירות מתמודדת עם בעיות פנימיות שאינן פשוטות. ממלא מקום מנכ"ל הוועדה, דין לבנה, הזהיר בישיבה שהתקיימה אתמול כי הוועדה מתקשה לגייס כוח אדם לקראת יום ההצבעה. לדבריו, מתוך תקציב מקורי של 81.3 מיליון שקלים שיועד להוצאות הבחירות, הביצוע בפועל עומד על 53 מיליון שקלים בלבד. לבנה אמר כי "אנו עדים לירידה משמעותית בהיענות ובהתגייסות של הדור הצעיר למשימה הלאומית הזו", והוסיף כי "לו היה עומד לרשותנו תקציב גמיש ואחר, היינו יכולים לייצר תמריצים משמעותיים יותר ולגייס את היקף העובדים הנדרש".

לבנה עצמו מכהן בתפקיד בנסיבות שנויות במחלוקת. הוא מונה על ידי סולברג בהליך מזורז, ללא מכרז, לאחר שמנכ"לית הוועדה הוותיקה אורלי עדס הפתיעה והחליטה לפרוש, חרף הסכמה קודמת עם סולברג להישאר בתפקיד עד לאחר הבחירות. זהו לא המינוי היחיד שעורר ביקורת - גם מינוי עורכת הדין יפעת סימינובסקי לתפקיד היועמ"שית של הוועדה הוביל לחיכוך עם הליכוד, שטען כי אינה עומדת בדרישות הניסיון הנדרשות.

גם על רקע החשש מטוהר הבחירות פרצה אתמול עימות בתוך הוועדה. חבר הכנסת עמית הלוי, נציג הליכוד בוועדה, דרש להציב מצלמה נייחת בכל קלפי ברחבי הארץ, בנוסף למצלמות המופעלות על ידי מפקחי טוהר הבחירות. "אנחנו רוצים להציב מצלמה נייחת בכל קלפי בנוסף למצלמה של מפקח טוהר הבחירות", אמר הלוי. לבנה הביע התנגדות חריפה להצעה.

הדיונים הללו מתנהלים על רקע אזהרה חמורה שהשמיע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדצמבר האחרון. בכנס שבוע הסייבר באוניברסיטת תל אביב אמר אנגלמן כי ביקורת שמתנהלת במשרדו חשפה "ליקויים משמעותיים" בהיערכות הממשלה וועדת הבחירות להתמודדות עם השפעות זרות על הליך הבחירות. "עלינו להכיר בכך שהשפעות זרות עלולות לצוץ ולהשפיע על התהליך הדמוקרטי שלנו", אמר אנגלמן, וציין כי "מדינת ישראל נכנסה לשנת בחירות - ובמהלך שנה כזו, האיום מתעצם".

מועד הבחירות לכנסת טרם נקבע סופית, שכן הכנסת עדיין לא פוזרה רשמית, אך ההיערכות מתנהלת על בסיס ציפייה לבחירות בתחילת חודש חשון. בינתיים ממשיכה הוועדה לגבש נהלים בנושאים נוספים, בהם צילום הצבעות והכנסת טלפונים לקלפי, לאחר שעניין אחרון זה עלה בעקבות הפרת חשאיות שתועדה בבחירות למבקר המדינה.