איראן וסין בנו מנגנון פיננסי מקביל שמאפשר לטהרן להמשיך לממן את עצמה למרות הסנקציות האמריקניות. לפי דיווחים שפורסמו השבוע, הכנסות הנפט של איראן בשנת 2024 עמדו על כ-43 מיליארד דולר, רובם שולמו ביוואן הסיני ולא בדולר, ולא עברו דרך אף בנק הנתון לפיקוח אמריקני.
הלב של המערכת הוא המעבר מהדולר ליוואן. בעוד הסנקציות האמריקניות מתבססות על שליטה בזרימת הדולרים ועל פיקוח הבנקים הגלובליים, סין וסין בנו מסלולים שמדרכים אותן לגמרי. נתח היוואן בסחר הבינלאומי שולש בחמש השנים האחרונות ל-6%, והפך אותו למטבע השני בנפוצותו במימון סחר, לפני האירו.
ג'וש ליפסקי מהמכון האמריקני "מועצת האטלנטי" מסביר את הבעיה בצורה חדה: "כל המערכות המבוססות על יוואן מקלות על עקיפת סנקציות אמריקניות. הן מעמעמות את היכולת של קהילת המודיעין האמריקנית לראות זרמים פיננסיים". במילים פשוטות, וושינגטון נשארת עיוורת.
בפועל, הכספים לא מגיעים ישירות לטהרן. הקונים הסינים מפקידים את התשלום עבור הנפט בישות סינית בשם "צ'וּשין", שמעבירה אותם לקבלנים סינים הבונים פרויקטים באיראן, כגון שדות תעופה ובתי זיקוק. כך נמנעת העברת כספים ישירה שניתן לחסום, ובמקום זאת האיראנים מקבלים תשתיות מוכנות בתמורה לנפט.
לצד זאת פועלות עסקאות חליפין ישירות, ללא כסף בכלל. עיר הנמל הסינית נינגבו, למשל, סחרה בחלקי חילוף לרכב תמורת פיסטוקים איראניים. אין בנק, אין דולר, אין עקב אכילס שאפשר ללחוץ עליו.
הממד השלישי של המנגנון הוא ספינות הצללים. איראן מפעילה צי של כלי שיט שמכבים את מערכות האיכון שלהם בזמן שהם מעבירים נפט לסין. כך נשבר שרשרת הראיות ומקור המטען מוסתר מפני גופי פיקוח בינלאומיים.
מבחינה טכנולוגית, הסינים הוסיפו שני כלים מרכזיים. מערכת התשלומים הבינבנקאית הסינית, המוכרת בשמה הטכני, ומיזם שמשתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין להעברת גרסאות דיגיטליות של מטבעות ללא מעבר בבנקים אמריקניים כלל. בנוסף, סין אפשרה בינואר ליוואן הדיגיטלי המוחזק בבנקיה לצבור ריבית, מה שהפך אותו לאטרקטיבי עוד יותר כמטבע לסחר.
הרקע האסטרטגי נמתח מעבר לאיראן. סין לא מנסה להחליף את הדולר כמטבע העולמי, אלא לבנות "נתיבי סחר" עוקפים שיגנו עליה אם ארצות הברית תנסה ליישם עליה סנקציות בעתיד, כפי שקרה עם רוסיה לאחר פלישתה לאוקראינה. המלחמה באוקראינה ב-2022 האיצה את המגמה, עם סחר רוסי-סיני שנעשה ברובו ביוואן ורובל. בשנת 2021 חתמו איראן וסין על ברית אסטרטגית ל-25 שנה.
על אף כל זאת, לאיראן יש מחיר. היא נאלצת למכור את הנפט שלה בהנחה ממוצעת של כ-13% מתחת למחיר השוק כדי לגייס קונים שמוכנים לסכן את מעמדם. בינתיים, הממשל האמריקני מנסה להגיב בסנקציות ממוקדות על בתי זיקוק סיניים ובנקים, אך גורמים בסין הבהירו שהשינוי הוא תגובה ישירה לנטייה האמריקנית להשתמש במטבע שלה ככלי לחץ גיאופוליטי.
מירוץ הנשק הפיננסי בין וושינגטון לבייג'ינג נמשך, וכרגע הצינור הסיני של טהרן זורם בלי הפסקה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה