נתניהו מכנס דיון דחוף: א-שרע סירב לטפל בחיזבאללה

נשיא סוריה אחמד א-שרע סירב לבקשתו של דונלד טראמפ להכניס את הצבא הסורי ללבנון כדי להילחם בחיזבאללה - וכעת נחשפים לראשונה הדיונים החריפים שהתנהלו מאחורי הקלעים בדמשק לפני שהתקבלה ההחלטה. בעקבות הסירוב, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנס דיון מיוחד שיעסוק בהשלכות המהלך על ישראל.

הסיפור מתחיל בפסגת מדינות ה-G7 בצרפת, שם טראמפ הפתיע כשחשף כי הציע לישראל לאפשר לסוריה לטפל בחיזבאללה. "למען האמת, אני חושב שהם יעשו עבודה טובה יותר", אמר. טראמפ אף הפליג בשבחיו של א-שרע: "האדם שמנהל את סוריה הוא אדם שאני, הנשיא הטורקי ארדואן ואחרים תמכנו בו, וסייענו לו להגיע לשלטון". לימים, בראיון לרשת הטלוויזיה האמריקאית הימנית, חדד טראמפ את הביקורת על ישראל ואמר שהוא "מאוכזב שישראל לא יכולה להזיז את חיזבאללה" וכי "הם לא מצליחים לעשות כלום בלי לפוצץ כמה בניינים".

אך בדמשק לא מיהרו לענות לקריאה. מקור שדיבר עם העיתון הלבנוני אל-מודון חשף שבתוך הממשלה הסורית התקיימו "דיונים חריפים" סביב הבקשה האמריקאית. "הממשלה הסורית אינה נלהבת להיכנס לעימות חדש מחוץ לגבולותיה, לאחר יותר מעשור של סכסוך והתשה", נמסר. המקור הוסיף כי "מקבלי ההחלטות בסוריה מבינים שכל מעורבות צבאית חיצונית תוביל לשחיקה נוספת של המשאבים והיכולות, דווקא בתקופה שבה המדינה זקוקה יותר מתמיד להתמקד בענייני הפנים".

במקביל לדיונים הפנימיים, ממשלת סוריה הציבה לאמריקנים ולישראל שורת תנאים מחמירים שבלעדיהם לא תיכנס לשום מבצע. בראש הרשימה: נסיגה ישראלית מלאה מהאזורים שבשליטת ישראל בדרום סוריה ובדרום לבנון, והתחייבות ישראלית שלא להתערב בעתיד בענייניה הפנימיים של סוריה. מעבר לכך, דמשק דרשה סיוע צבאי איכותי וכספי לצבא הסורי, מימון מלא לכל מבצע, חיפוי אווירי אמריקאי במקרה של פעולה קרקעית, ואספקת מערכת הגנה אווירית.

א-שרע עצמו הבהיר את עמדתו בריאיון לעיתון הלבנוני אל-אח'באר. לדבריו, "הנשיא טראמפ דיבר על תפקידה של סוריה בחיפוש אחר פתרון בטוח ורגוע, אך הדברים פורשו באופן שגוי כאילו סוריה תיכנס ללבנון מחר בבוקר". הנשיא הסורי הדגיש: "אנחנו חלק מהפתרון ולא יכולים להיות חלק מהבעיה", והוסיף כי "הפתרון בלבנון לא יהיה באמצעות מלחמות, הפצצות ואמצעים מסורתיים". בראיון נוסף לתחנת רדיו במפרץ הוסיף: "אפשר להסתמך על סוריה בחיפוש אחר מסלול בטוח לפתרון, אך אין זה אומר מלחמה".

א-שרע חשף גם את ההצעה החלופית שסוריה מקדמת. לדבריו, דמשק הציגה יוזמה לארצות הברית, לנשיא צרפת עמנואל מקרון ולמדינות באזור, שמטרתה להביא להפסקת המלחמה בלבנון ולעבור לחבילת צעדים כלכליים, פוליטיים וחברתיים. ההצעה כוללת חידוש הקשרים הכלכליים בין סוריה ללבנון, הסדרים ביטחוניים שיתחשבו בחששות הסוריים, הלבנוניים, ו"חלק מהחששות הישראליים" - כך ניסח א-שרע בעצמו. הוא הדגיש שכל יוזמה חייבת לעבור דרך המוסדות הלבנוניים החוקיים, ולא מחוץ להם.

בישראל לא מרגישים בנוח עם אף אחד מהתסריטים. גורם ישראלי בכיר שהגיב להצעה המקורית של טראמפ אמר: "זה כמו לזרוק גפרור לתוך חבית חומר נפץ, נקבל את אל-קאעידה וארדואן על הגבול הצפוני". החשש הישראלי הוא לא רק מהכניסה הצבאית הסורית ללבנון, אלא גם מהתרחיש הרחב יותר שבו דמשק תחזור לתפקיד הדומיננטי שמילאה בלבנון במשך עשרות שנים, עד לנסיגתה ב-2005.

בשבועות האחרונים אותרו בישראל אינדיקציות שא-שרע בוחן דרכים להשיג השפעה באזורים בלבנון, בעיקר לאורך הגבול המשותף שהיה במשך שנים נתיב הברחה מרכזי לנשק. המשטר הסורי, כך עולה מהדיונים בירושלים, מטפח גם מוקדי כוח בתוך לבנון שאפשר להגביר דרכם את אחיזתו. האפשרות הזו מוגדרת במערכת הביטחון כ"תסריט הגרוע ביותר", ובמיוחד לנוכח העובדה שמאחורי א-שרע עומד גם הנשיא הטורקי ארדואן - ושני המנהיגים נהנים מאהדה יוצאת דופן מצד טראמפ.

החשש הסורי מקבל אף הוא ביסוס. לפי החוקר הפוליטי והצבאי רשיד חוראני, שדיבר עם העיתון הסעודי א-שרק אל-אווסט, ההתערבות בלבנון עלולה להצית מתחים עדתיים ומלחמת אחים - בעיקר כי המיליציות השיעיות בעיראק עלולות לתקוף את סוריה בתגובה, ואיראן וחיזבאללה עלולים להפעיל מחדש את תאי ההתארגנות שלהם בשטח הסורי. חוראני הדגיש כי איראן ובעלות בריתה "הצליחו לבנות רשתות נרחבות לאורך המרחב הגאוגרפי הסורי". בד בבד, דווח על תגבורת צבאית של מאות לוחמים מארגון המיליציות הפרו-איראניות בעיראק לאזור הגבול עם סוריה, כשהם מצוידים בנשק ובכטב"מים.

הדיון שנתניהו מכנס אמור לבחון את מכלול ההשלכות על ישראל מכל הזוויות. בין הנושאים שיעלו גם הצעד החלופי שישראל שוקלת - אפשרות לאפשר לצבא לבנון להשתלט על מתחם המנהרות של חיזבאללה בכפר תבנית שבדרום לבנון, הצעה שדווח כי עלתה בדיונים בין הדרג המדיני לצבאי, וצפויה להיות חלק מסבב המשא ומתן הקרוב.