נתניהו התחייב לחרדים לקדם חוק יסוד תורה לפני פיזור הכנסת

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים בשעות האחרונות בליץ שיחות מואץ עם בכירי הקואליציה, לקראת פתיחת הדיונים על שני חוקים שהמפלגות החרדיות דורשות במרץ: חוק יסוד לימוד תורה וחוק ביטול המעצרים של עריקים חרדים. נתניהו שוחח עם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שר הביטחון ישראל כץ, יו"ר הקואליציה אופיר כץ ויו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט. כל זה, בעוד ירושלים ומחנות הכביש רועשים ממחאה חרדית אלימה שטרפה את הכבישים ביום שלישי בשבוע.

Benjamin-Netanyahu (23255006396-cropped)צילום: בנימין נתניהו

מאחורי המהלך עומד לחץ כבד שמפעיל יו"ר ש"ס אריה דרעי. אתמול נפגש נתניהו עם דרעי ועם יו"ר דגל התורה משה גפני, ובמהלך הפגישה הוא התחייב ללכת "עד הסוף" עם קידום שני החוקים, עוד לפני כל מהלך של פיזור הכנסת. גפני ודרעי לא השאירו מקום לפרשנות: "הבהרנו כי אם לא נראה פעולות מעשיות כפי שדרשנו, נתמוך בפיזור הכנסת כבר בשבוע הבא."

אריה דרעיצילום: אריה דרעי

הדיל הוא רחב יותר ממה שנראה במבט ראשון. בתמורה להתחייבויות נתניהו לחרדים, השניים הבטיחו לקדם את חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והצעת חוק להקמת ועדת חקירה שאינה ממלכתית. לפי הדיווחים, הדיל כולל גם ביטול רפורמת הכשרות שקידם שר הדתות לשעבר מתן כהנא. נתניהו צפוי להיפגש גם עם יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' כדי לגבש את התמונה המלאה.

אלא שמיד עם פרסום הסיכומים, ש"ס ודגל התורה מיהרו להכחיש: "בניגוד לפרסומים, אין שום דיל עם ראש הממשלה נתניהו. הדרישה שלנו לקידום חוק יסוד לימוד תורה והחוק למניעת מעצרי לומדי תורה עומדת בפני עצמה, אינה מותנית בשום דבר." ובמפלגות החרדיות ממתינים בספקנות: בכיר חרדי אמר בפשטות כי "נתניהו מתחייב לנו על זה כבר כמה שבועות. נראה אם הפעם יעמוד במילתו."

המחאה ברחובות הגיעה לרתיחה ביום חמישי, 18 ביוני, כאשר אלפי גברים חרדים יצאו בשיירות מ-19 מוקדים ברחבי הארץ לעבר כלא 10 הסמוך למחנה בית ליד, לאחר שישיבת המליאה בוטלה כי הסיעות החרדיות סירבו להצביע. ב-24 ביוני התחדשו שיבושי התנועה הנרחבים. ח"כ יוני משריקי מש"ס יצא בנאום סוער במליאה: "איך אפשר להפוך את לימוד התורה במדינת ישראל לעבירה פלילית, ואת הבחור שיושב כל היום מול הגמרא לאויב המדינה? מדינה יהודית ששולחת לומדי תורה לכלא צריכה לשאול את עצמה מתי איבדנו את הבושה."

אבל יש מכשול רציני בדרך: היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הביעה התנגדות חריפה ל"דיל". לדבריה, מדובר "במהלך בעייתי מהותית ופרוצדורלית." גורמים משפטיים בכירים מוסיפים כי חוק ביטול המעצרים אינו עומד בקריטריונים משפטיים בסיסיים, ולא צפוי בשום קונסטרוקציה לעמוד במבחן בג"ץ. המשמעות: אם הקואליציה תחליט לדחוק את הצעד מול הדרג המקצועי, החוק יגיע לבג"ץ ללא הגנה משפטית של הכנסת - ויפול.

האופוזיציה לא חיכתה. ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף: "נתניהו במכירת חיסול של המדינה. נותן לחרדים את הכסף שלנו ונותן למשתמטים כסף במקום למצות איתם את הדין." אביגדור ליברמן לא היה עדין יותר: "האחראים לפקקי התנועה הם אותם מנהיגים שעסוקים בהבטחת שררה, כוח וכסף לעצמם. שוב, המחיר משולם על ידי מי שמשרתים, עובדים ומשלמים מסים." לשעבר ראש הממשלה נפתלי בנט תקף מתוך תקיעות בפקק: "ישבתי שעתיים וחצי בתנועה. אני כאן בגלל קבוצה של חמקנים מועדפים שאני וכל משלם מסים מממנים."

לצד המאבק ברחוב, ישנה שאלה פוליטית עמוקה יותר שהפרשן עמית סגל מעלה: האם כל הרעש הזה הוא בעצם אות מצוקה של המפלגות החרדיות לקראת הבחירות? לדבריו, בליץ החקיקה, שמתואר בעיתונות הכללית כחזירות, הוא "יותר מרוץ מבוהל של ש"ס ויהדות התורה להוכיח לבוחריהן שהן בכל זאת עושות משהו." הציבור החרדי, לפי סגל, "מאוכזב מרה מנבחריו, רובם כאן מהמילניום הקודם", ומטיל עליהם את אחריות הסנקציות והמעצרים. בבחירות האחרונות קיבלו המפלגות החרדיות 18 מנדטים, אבל הסקרים הנוכחיים מראים 16 בלבד - ואם שיעור ההצבעה יתרסק, כפי שמזהירים גורמים בתוך הציבור החרדי עצמו, המספרים עלולים להיות הרבה יותר גרועים.

בשבוע הבא אמורים להתחיל דיונים בוועדת הכנסת על חוק יסוד לימוד תורה ועל חוק ביטול המעצרים. המפלגות החרדיות עדיין ממתינות לקבל זימון רשמי לוועדות, ולא מתייחסות להתחייבות נתניהו כאל עובדה מוגמרת. אם החוקים לא יתקדמו, האיום ברור: גפני ודרעי עלולים לתמוך בפיזור הכנסת, ולפנות את הבמה לבחירות שאיש עדיין לא יודע מה יצא מהן.