פרשן כלכלי מוביל שיבח בפומבי את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בתוכנית "פגוש את העיתונות" בחדשות 12, בתקופה שבה העניק שירותים מקצועיים למפלגתו, "ציונות הדתית". הדברים נאמרו בשידור מה-25 באוקטובר 2025, ומעוררים כעת שאלות קשות על שקיפות ועל ניגוד עניינים בתוכניות הפוליטיות הנצפות בישראל.
משה קלוגהפט, שהופיע כאורח בתוכנית, בחר לנצל את הבמה הפרים-טיים כדי לחלוק שבחים על שר האוצר. "צריך להגיד גם דברים טובים מעבר לפדיחות", אמר קלוגהפט במהלך ההופעה, "השקל מתחזק, הבורסה מזנקת, הוא נלחם בהון השחור ועוד". הדברים נאמרו בטון חיובי ובולט, ובלטו על רקע הדיון הביקורתי המאפיין בדרך כלל את הופעות הפרשנים בתוכניות מסוג זה.
הבעיה המרכזית אינה השבח עצמו. פרשנים רשאים לחלוק חוות דעת חיוביות על בכירים פוליטיים. הבעיה היא מה שלא נאמר. קלוגהפט לא גילה לצופים שבאותה תקופה ממש הוא מעניק שירותים למפלגת "ציונות הדתית", המפלגה שאותה מוביל סמוטריץ'. הצופה הממוצע שראה את ההופעה לא יכול היה לדעת שמי שמשבח את שר האוצר עשוי להיות מחובר אליו גם קשר עסקי.
הכלל העיתונאי הבסיסי בסיטואציות כאלה הוא גילוי נאות. כאשר פרשן, מומחה או אנליסט מופיע בתקשורת ומחווה דעה על גוף שיש לו קשר עסקי עמו, מצופה ממנו לציין זאת. גילוי כזה מאפשר לצופים לשקול את הדברים בהתאם ולהחליט בעצמם כמה משקל לתת להם. כשהגילוי נעדר, הצופה מקבל תמונה חלקית.
מדובר בתוכנית "פגוש את העיתונות", שנחשבת לאחת הבמות הפוליטיות המשפיעות בטלוויזיה הישראלית. הופעה בה נושאת משקל, דברים שנאמרים בה מגיעים לקהל רחב ולעיתים קרובות נדונים בהמשך במדיה החברתית ובתקשורת הפוליטית. בכך גדל גם האחריות המוטלת על המופיעים בה.
הפרשה מצטרפת לדיון רחב יותר המתנהל בישראל על הגבול בין עיתונאות ופרשנות לבין שיווק פוליטי. לא פעם מוצאים עצמם אנשים המופיעים ככובע אחד, של מומחה ניטרלי, בשעה שבמקביל הם מספקים שירותים בתשלום לגורמים פוליטיים. השאלה שעולה מחדש בפרשת קלוגהפט היא אם ערוצי הטלוויזיה עצמם עושים מספיק כדי לזהות מצבים כאלה ולדרוש גילוי מהאורחים שהם מזמינים לשידור.
בתגובה לפרסום, קלוגהפט הכחיש בתוקף כי הוא מעניק ייעוץ לאחד ממועמדי הבחירות הקרובות בישראל. הוא כינה את הטענות שהופנו כלפיו "לא היה ולא נברא", וציין במפורש כי לא ייעץ ולא יייעץ לאף מועמד, כולל נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ'. קלוגהפט הבהיר כי פעילות משרדו שונה מהותית מייעוץ פוליטי: לדבריו, המשרד עורך מחקרי עומק בדומה למכוני הסקרים השונים. "בשנת 2025 ערכנו מחקרים כאלו למעל 10 מפלגות שונות באופוזיציה ובקואליציה, וכן לגופים מסחריים", ציין, ואף הוסיף כי בתקופת הבחירות ב-2026 עבד כלל לא בישראל אלא בחו"ל, ולפיכך לא ביצע שום מחקרים מקומיים.
נפתלי בנטצילום: נפתלי בנטקלוגהפט גם פירט את כללי ההתנהלות שהנחו אותו בעבר. לדבריו, כאשר עבד עם שני ראשי ממשלה בישראל, הפסיק במקביל לפרשן בכלי התקשורת, וכך יעשה גם בעתיד: אם יבחר לייעץ למועמד כלשהו, ישוב ויפסיק את פעילותו כפרשן תקשורתי. "למען הסר חשש", הדגיש קלוגהפט.
הפרשה צפויה להמשיך ולעורר דיון בשאלת תקני הגילוי הנאות בתוכניות פוליטיות ישראליות, ובאחריות הערוצים לבדוק את הרקע של האורחים המוזמנים לשידור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה