פרקליט המדינה תוקף את חוק מח"ש: "נוצרים מנגנונים ללחץ על חוקרים ופרקליטים"

פרקליט המדינה עמית איסמן השמיע היום (חמישי) את האזהרה החריפה ביותר שלו עד כה נגד חוק מח"ש החדש, שעבר לאחרונה בכנסת. בנאום שנשא בכנס חיפה למשפט ה-16 באוניברסיטת חיפה, קבע איסמן כי החוק "מעורר חשש ממשי מפני החלשת עצמאותם של גורמי החקירה והתביעה דווקא בתיקים הרגישים ביותר", והזהיר כי "חוקרים מורתעים לא יחקרו עבירות שחיתות".

חוק מח"ש, שעבר בקריאה שנייה ושלישית מוקדם יותר החודש, מנתק את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות ומכפיף אותה למשרד המשפטים. לפי החוק, מנהל המחלקה ייבחר על ידי ועדה שאיסמן תיאר כ"בעלת אופי פוליטי מובהק". לדבריו, זו לא שאלה של זהות המועמד אלא של אופן המינוי: "בדמוקרטיה לא די בכך שגוף יהיה עצמאי. עליו גם להיראות עצמאי בעיני הציבור".

החשש המרכזי שהציג איסמן אינו קשור למבנה הארגוני בלבד. לדבריו, "האמירות שנשמעו במהלך הליך החקיקה ולאחריו מעוררות חשש כבד מאוד כי החוק אינו נתפס רק כרפורמה מבנית במח"ש, אלא גם ביצירת מנגנונים העלולים לשמש בעתיד כאמצעי לחץ על פרקליטות ופרקליטים, חוקרות וחוקרים במסגרת מילוי תפקידם". הוא הדגיש כי "החשש איננו מפני ביקורת. החשש הוא מפני יצירת אפקט מצנן העלול להשפיע על שיקול דעתם של גורמי אכיפה ותביעה בבואם לקבל החלטות מקצועיות בתיקים רגישים".

איסמן הצביע על בעיה נוספת בחוק: מינויו של ממונה על תיאום חקירות שוטרים, בעל תפקיד חדש שגם הוא ימונה באותו מנגנון פוליטי. הממונה יהיה מוסמך להכריע איזה גוף יחקור מקרים רגישים שבהם מעורבים שוטרים יחד עם גורמים אחרים, ובכלל זה פרקליטים. "סמכות זו איננה טכנית בלבד", אמר. "זוהי סמכות בעלת משמעות רבה, שכן ההחלטה איזה גוף יחקור עשויה להשפיע על אופן ניהול החקירה, על זהות הנחקרים ועל תוצאותיה. היא נוגעת בלב מערכת האיזונים והבלמים שעליהם נשענת עצמאות מערכת אכיפת החוק".

חרף הביקורת החריפה, איסמן הדגיש כי הפרקליטות תעמוד במשימה. "על אף כל אלה, פרקליטות המדינה תעשה הכול כדי להיאבק בתופעות השחיתות השלטונית", אמר. הוא גם הבהיר את הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין פגיעה במוסדות: "ביקורת על מערכת אכיפת החוק היא לגיטימית ואף רצויה. ביקורת, לא דה-לגיטימציה. ביקורת עניינית היא נשמת אפה של הדמוקרטיה. ביקורת מתמודדת עם טענות. דה-לגיטימציה אינה מתמודדת עם הטענה, היא מבקשת לשלול את עצם הלגיטימיות של מקבל ההחלטה".

חלק משמעותי מנאומו של איסמן עסק בלחצים שמפעיל השיח הציבורי על מערכת האכיפה. "הרשתות החברתיות יצרו מציאות חדשה. כל חקירה הופכת מיד לשדה קרב ציבורי. כל תובע, כל חוקר, כל מתלונן וכל חשוד נשפטים מיד בכיכר העיר הדיגיטלית עוד בטרם נשמעה ולו ראיה אחת", אמר. לדבריו, "מידע, לא פעם כזה שאינו מהימן כלל ועיקר, זורם לציבור במהירות ולא פעם ללא סינון, ללא הקשר וללא כל אחריות. לעיתים בטעות, ולא פעם במכוון, על ידי בעלי עניין המבקשים להשפיע על ההליך תוך יצירת נרטיב התואם את תפיסתם הפוליטית".

איסמן קבע עיקרון שלדבריו אינו נתון למשא ומתן: "הדין אינו משתנה לפי זהות הנחקר. ההכרעה הפלילית נגזרת מן הראיות ומהדין, לא מלחץ ציבורי, לא מכותרות, לא ממאמרים ולא מטורי דעה רווי שטנה, לא מציוצים בוטים ברשתות החברתיות ולא מזהות המעורבים, בכירותם, כוחם, או שיוכם הפוליטי לצד זה או אחר של המפה". הוא הוסיף כי "תביעה המשקללת בשיקול דעתה את עוצמת הלחץ או את כיוון הרוח הציבורית, חדלה מלהיות תביעה עצמאית. ובאין עצמאות תביעתית, שוויון בפני החוק אינו אלא סיסמה ריקה מתוכן".

פרקליט המדינה ביקר גם את ההתנהגות של נבחרי ציבור הנוגעת בחקירות. "תופעות של אי התייצבות לחקירה, או מתן גיבוי אוטומטי לחשודים מטעמים פוליטיים, או הפרעה מכוונת לדיוני בית המשפט אינן פוגעות רק בחקירה מסוימת", אמר. "הן מערערות את עצם הלגיטימיות של מערכות האכיפה והמשפט כולן". לדבריו, "בדמוקרטיה מתוקנת, מתן גיבוי מלא על ידי נבחרי ציבור לחקירה עצמאית מקצועית והוגנת הוא אינטרס ציבורי. בדמוקרטיה מתוקנת, דוגמא אישית של נבחרי ציבור היא חלק משלטון החוק".

איסמן ציין כי חוק מח"ש אינו עומד לבדו, אלא מצטרף להצעה לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, שלדבריו "מעוררת אף היא קשיים משטריים כבדי משקל". יצוין כי כבר בחודש פברואר כתב איסמן כי "פוטנציאל הנזק לעצמאותה של המחלקה ליכולתו של העומד בראשה לעמוד מול לחצים של דרג פוליטי הוא משמעותי ביותר", אך הנאום של היום היה חריף ופומבי יותר מכל עמדה שהביע בעניין זה עד כה.