ישראל תכיר רשמית ברצח העם הארמני - מהלך חסר תקדים נגד ארדואן

לאחר שנים ארוכות של הימנעות מכוונת, ישראל עומדת לצעד שלא עשתה מעולם: שר החוץ גדעון סער הודיע כי יביא לאישור הממשלה, כבר בישיבתה הקרובה, הצעת החלטה להכרה רשמית ברצח העם הארמני. אם תאושר, תהפוך ישראל לאחת מ-32 המדינות שהכירו עד כה ברצח, ותסגור דף בתולדות מדיניות החוץ הישראלית.

Gideonsaarצילום: גדעון סער

סער הבהיר את עמדתו בצורה חדה: "זוהי חובה מוסרית והיסטורית להכיר ברצח העם שבוצע בבני העם הארמני בשלהי תקופת האימפריה העות'מאנית". הוא הוסיף כי ההכרה לבדה אינה מספיקה: "במקביל, יש לגנות הכחשה, מזעור או עיוות של האמת ההיסטורית". הגינוי כלפי ניסיונות ההכחשה מופיע במפורש בנוסח ההצעה עצמה, ולא רק בדברי שר החוץ.

הרקע לצעד הוא עשרות שנים של שיתוק מדיני. לאורך השנים נשמעו בישראל קריאות להכרה, אך הממשלות השונות נמנעו מלעגן אותה בהחלטה רשמית, בין השאר מחשש לפגיעה ביחסים עם טורקיה. היחסים עם אנקרה, שעלו וירדו לאורך השנים, הטילו צל ארוך על הנושא. כעת, על רקע המתיחות המחודשת מול הנשיא הטורקי ארדואן, מבקש סער לקבוע עמדה ישראלית ברורה.

התזמון אינו מקרי. ההצעה מגיעה על רקע הביקור הצפוי של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בטורקיה ופגישתו המתוכננת עם הנשיא ארדואן, כשירושלים נראה כי בחרה ברגע זה לשלוח מסר חד לאנקרה. היחסים בין ישראל לטורקיה הגיעו לשפל חסר תקדים מאז פרוץ המלחמה בעזה, כאשר ארדואן הפך לאחד הקולות הצורמים ביותר נגד ישראל ואף הכריז על תמיכה מוצקה בחמאס. הפרשן עמית סגל תיאר את המהלך כ"אצבע בעין של ארדואן" - ניסוח המבהיר שמדובר בתגובה ברורה, מחושבת ונוקבת.

הצעת ההחלטה מפרטת את ממדי הזוועה. לפי דברי ההסבר שצורפו להצעה, רצח העם הארמני החל באפריל 1915 עם מעצרם, גירושם וחיסולם של מאות אנשי רוח, מנהיגים ומשכילים ארמנים בקונסטנטינופול. לאחר שהוכה ראש הקהילה, פנה הממשל העות'מאני לפעולות שיטתיות: גברים גויסו לעבודות כפייה ונרצחו, ונשים, ילדים וזקנים גורשו מבתיהם ונשלחו לצעדות מוות לכיוון המדבר הסורי.

המספרים שבהצעה אינם משאירים מקום לספק: כ-1.5 מיליון בני אדם מתו באירועים אלה, ומורשת תרבותית והיסטורית בת אלפי שנים באנטוליה נמחקה. ובכל זאת, כפי שמציין סער בדברי ההסבר, "רצח העם הארמני נותר עד היום מושא למסע הכחשה ומזעור ממוסד, לרבות שכתוב ספרי היסטוריה, בעיקר מצד טורקיה".

הנוסח הרשמי של ההצעה קובע כי על בסיס החובה המוסרית וההיסטורית, תכיר ישראל ברצח העם שבוצע בבני העם הארמני. בנוסף, ישראל תגנה כל ניסיון להכחשה, מזעור או עיוות של האמת ההיסטורית. כלומר, לא מדובר רק בהצהרת הכרה, אלא בנקיטת עמדה אקטיבית מול ניסיונות שכתוב ההיסטוריה.

מבחינה פרלמנטרית, ההליך אינו נגמר בממשלה. על פי ההצעה, לאחר אישורה בממשלה תובא ההחלטה גם להצבעה בכנסת. בכך מבקש סער לעגן את ההכרה לא כהצהרת שר בודד, אלא כעמדה רשמית של מדינת ישראל ומוסדותיה. 32 מדינות הכירו עד כה ברצח העם הארמני בדרכים שונות, בין אם בחקיקה, בהחלטות פרלמנטריות או בהצהרות ממשלתיות. ישראל, אם ההצעה תאושר, תצטרף לרשימה זו.

מבחינה דיפלומטית, המהלך צפוי לעורר תגובה חריפה מאנקרה. טורקיה מתנגדת בתוקף לכל הכרה בינלאומית ברצח העם הארמני ומנהלת מסע ממוסד נגד הכרות כאלה ברחבי העולם. עם זאת, סער בחר לדחוף דווקא עכשיו, בנקודה שבה היחסים הישראליים-טורקיים ממילא במצב של מתיחות.

הישיבה הממשלתית שבה צפויה ההצעה לעמוד להצבעה נקבעה ליום ראשון. אם אכן תאושר ההחלטה, יגיע הנושא לכנסת, שם ייאלצו חברי הכנסת להביע עמדה פומבית ורשמית בסוגיה שנדונה בישראל עשרות שנים בלי שהגיעה לסיום.