מאות בדואים הפגינו בבאר שבע נגד בן גביר: "שר שמתגאה שהוא הורס?"

מאות צעירים מהמגזר הבדואי יצאו היום (חמישי) להפגנה מול משרדי הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בבאר שבע. המחאה פרצה בעקבות הצהרות חריפות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שאמר ביום רביעי בוועידת השלטון המקומי: "אמרו לי שבדואים שהרסו להם את הבתים ישנים בבית ספר בערד. שיכינו עוד הרבה בתי ספר בכל הנגב, כי אני הולך להרוס להם עוד ועוד ועוד".

המילים של בן גביר, שנאמרו יום לפני ההפגנה המתוכננת, הבעירו את הרחוב הבדואי. תושבי תל ערד, שהמדינה הורתה על הריסת בתיהם בשבוע שעבר, נאלצו ללון בבית הספר המקומי. כאשר נשאל על כך בן גביר, הוא בחר לא להביע חרטה אלא להצהיר על הגברת האכיפה.

ראש עיריית רהט ויושב ראש פורום ראשי הרשויות הבדואיות, טלאל אל-קרינאווי, תקף את מדיניות הממשלה מול הקהל שהתאסף. "אנחנו רוצים לחיות בשלום, אנחנו רוצים שיתוף פעולה", אמר, "אבל ההתנהלות הזאת לא מקובלת עלינו. אנחנו מגנים אותה בתוקף. להתגאות בזה שאתה שר הורס? למי אתה הורס - לאזרחי המדינה". אל-קרינאווי הזהיר כי "השלב הבא שלנו הוא להקים עיר אוהלים בכניסה לבאר שבע, בכניסה לאופקים, בכניסה לדימונה".

ראש העיר רהט גם הפנה את הזעם לכיוון פוליטי וקרא לציבור הבדואי להתגייס לבחירות הבאות. "בן גביר איים כי בשנה הבאה עלולים להיהרס עד 20 אלף בתים", אמר לנוכחים. "התגובה שלנו ברורה: הכוח נמצא בידי הציבור ובידי הבוחרים. בנגב יש כוח אלקטורלי משמעותי, ואם נפעל יחד נוכל להשפיע על המציאות".

הנתונים שעומדים ברקע המחאה מדברים בעד עצמם. על פי נתוני מנהלת דרום לתיאום אכיפת דיני המקרקעין, הפועלת תחת המשרד לביטחון לאומי, במחצית הראשונה של 2026 נהרסו 2,284 מבנים בלתי חוקיים בנגב - לעומת 2,262 בחציון המקביל אשתקד. כ-84% מההריסות בוצעו כהריסה עצמית על ידי התושבים. בן גביר עצמו הצהיר בעבר כי מאז כניסתו לתפקיד נהרסו יותר מ-5,000 מבנים בלתי חוקיים, ושטחים שהוחזרו למדינה מגיעים לפי טענתו להיקף של תל אביב וגבעתיים יחד.

את הנתונים הללו דחתה המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב בחריפות. לדבריה, "שטח תל אביב וגבעתיים הוא 55 קמ"ר, בעוד השטח שפונה בנגב הוא לכל היותר 2 קמ"ר". המועצה הוסיפה כי אלפי משפחות איבדו את בתיהן, והנזק הכלכלי המצטבר כתוצאה מההריסות מוערך בכ-250 מיליון שקל, עלות ישירה לכ-2,500 משפחות. "משילות אין כאן, רק זריעת כאוס ורישוש אנשים", נמסר מהמועצה.

מבחינה משפטית, האכיפה קיבלה תאוצה חדה. בחציון הראשון של 2026 נפתחו 208 תיקים שיפוטיים חדשים בנוגע לבנייה בלתי חוקית בנגב, לעומת 19 תיקים בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, אושר תקציב של 1.7 מיליון שקל לפיתוח מערכת טכנולוגית בשם "נגב", שתקשר בין כלל גופי האכיפה בזמן אמת.

ההפגנה התקיימה גם על רקע תוכנית "יישור קו" שמקדמת רשות הבדואים בראשות השר עמיחי שיקלי, המכונה גם "הקווים הכחולים". על פי התוכנית, תובעי בעלות שלא יסדירו את תביעותיהם עלולים למצוא את הקרקעות הנתבעות מחוץ לגבולות הפיתוח העתידיים של היישובים הבדואיים. הרשות טוענת שהתוכנית תאפשר הרחבת יישובים ובניית עשרות אלפי יחידות דיור. ראשי הרשויות הבדואיות טוענים שהיא תגרום לאובדן שטחים ותסכן אלפי תושבים. על פי הדיווחים, כ-80 אלף דונם של קרקעות שנויות במחלוקת נכללו במסגרת התוכנית.

השר שיקלי תקף את המחאה וטען כי היא אינה מייצגת את הציבור הבדואי, אלא מובלת על ידי "גורמים קיצוניים ותומכי טרור המבקשים לסכל את תוכנית יישור קו". בן גביר הוסיף: "תם עידן ההפקרות, החל עידן המשילות. אנחנו נחריב כל בית בלתי חוקי בנגב עד היסוד". פעיל חברתי בדואי, אדם אל-אסד, סמנכ"ל קהילה בעמותת "כוכבי המדבר", השיב לשר: "קל מאוד לצמצם את הסיפור הבדואי לשאלה של בנייה בלתי חוקית. הבדואים בנגב אינם יוצאים להפגין משום שהם מבקשים זכות לעבור על החוק. הם יוצאים להפגין נגד מדיניות תכנון שאינה מותאמת למציאות שנוצרה כאן לאורך עשרות שנים".

ראשי הרשויות הבדואיות הבהירו כי ההפגנה של היום אינה סוף הדרך. האיום להקמת ערי אוהלים בכניסה לערים הגדולות בנגב ממתין לבחינת תגובת הממשלה, בעוד בן גביר ושיקלי הבהירו כי אין כוונה לשנות את מדיניות האכיפה.