כותרת: צעירה חולצה בחיים מהריסות מבנה שקרס בוונצואלה

מרוץ נגד הזמן. כך ניתן לתאר את המתרחש עכשיו בוונצואלה, שם שתי רעידות אדמה עוצמתיות - בעוצמה 7.2 ו-7.5 - פקדו את צפון המדינה בהפרש של 40 שניות בלבד, והותירו אחריהן הרס עצום. לפחות 164 בני אדם נהרגו, למעלה מ-1,500 נפצעו, ואלפים רבים עדיין לכודים מתחת להריסות. ממלאת מקום הנשיאה, דלסי רודריגז, הכריזה על מצב חירום לאומי ואמרה בגלוי: המספרים צפויים לעלות באופן דרמטי.

הרעידה הראשונה הכתה ביום רביעי בשעה 18:04 לפי השעון המקומי, כ-170 קילומטרים מערבית לבירה קראקס, באזור מורון שלחופי הים הקריבי. שניות ספורות לאחר מכן הגיעה הרעידה השנייה - חזקה יותר, בעוצמה 7.5, שהפכה לחזקה ביותר שפקדה את ונצואלה בלמעלה ממאה שנה. שתיהן אירעו בעומק רדוד יחסית: הראשונה ב-22 קילומטרים, השנייה ב-10 קילומטרים בלבד - נתון שהגביר משמעותית את עוצמת ההרס. הרעידות הורגשו עד יערות האמזונס בברזיל, כ-1,700 קילומטרים מקראקס, ויותר מ-30 רעשי משנה נרשמו בשעות שלאחר מכן.

מוקד ההרס הקשה ביותר הוא מדינת לה גואירה, שבצפון ונצואלה, סמוך לקראקס ולנמל התעופה המרכזי. שם קרסו למעלה ממאה מבנים, בהם מלון בן עשר קומות שהפך לעיי חורבות, ואזור שלם הוכרז אזור אסון. התושבים עומדים חסרי אונים מול הבתים החרבים. "בניין בן 12 קומות קרס, הבת שלי קבורה שם, אין לנו אומץ להיכנס", סיפרה אישה שהמתינה בעיניים דומעות לעדכונים. אישה אחרת צעקה ברחוב: "יש שם אנשים חיים ואף אחד לא בא לעזור להם".

הנתון המזעזע ביותר מגיע מהמכון הגאולוגי האמריקני. לפי מודל החיזוי שלו, קיים סיכוי של 44% שמספר ההרוגים יחצה את רף 10,000, ואף סיכוי של 30% שמניין הנספים יעבור את רף 100,000. הגורמים המסבירים את הערכות האימה הללו הם השילוב בין עוצמת הרעידות, הבנייה הישנה שאינה עומדת בתקנים, והאוכלוסייה הצפופה באזורים שנפגעו. רבים מהבניינים בוונצואלה נבנו לפני שנות ה-70 של המאה הקודמת, לפני שהמדינה אימצה תקני בנייה מחמירים. לנסיבות האסון נוסף גורם נוסף: הרעידות פגעו בדיוק ביום חג לאומי, כשתושבים רבים שהו בבתיהם ובתי הספר היו סגורים.

מספר ההרוגים הרשמי עומד על לפחות 164, אך תמונת השטח חמורה בהרבה. למעלה מ-24,000 בני אדם דווחו כמנותקי קשר באתר ייעודי שהוקם לאיתור נעדרים. 200 לכודים הוגדרו רשמית במצב קריטי, ממתינים לחילוץ מיידי. בעיירה מורון, סמוך למוקד הרעש, קרסו בתים שלמים ולפחות שמונה בני אדם נהרגו - בהם שלושה ילדים. בעיריית צ'קאו שבקראקס חולצו 23 בני אדם, וצוותי חירום מנסים להגיע לארבעה לכודים נוספים, בהם צעירה בת 19 שנמצאת "בין לוחות הבטון" ושומרת על קשר עם המחלצים.

עם זאת, עדכונים עדכניים מהשטח מצביעים על תמונה קשה עוד יותר. המספר הרשמי של ההרוגים עלה ל-188, ואתר מעקב שהקימה האופוזיציה הוונצואלית מנה יותר מ-41 אלף נעדרים שגורלם אינו ידוע. חבר הפרלמנט חורחה רודריגז הדגיש את החשש הכבד לגורלם של מאות לכודים הקבורים תחת כ-250 מבנים שקרסו או ניזוקו קשות. ימילט חימנס, תושבת לה גואירה, מספרת על בנה בן ה-19 שנלכד בהריסות בניין בן שבע קומות שקרס כליל: "הוא נמצא שם למטה, מתחת ללוחות הבטון, אבל אין לנו ציוד שמאפשר לחלץ אותו". צוותי החירום פועלים תוך מחסור חמור בציוד מכני כבד - תוצאה ישירה של המשבר הכלכלי המתמשך - ונעזרים בתושבים מקומיים החופרים בידיים חשופות.

בתוך הקשיים, תועד גם רגע מרגש: צעירה חולצה בחיים מתוך ההריסות של מבנה שקרס, לקול תשואות של הנוכחים במקום. התיעוד של החילוץ הופץ ברשתות החברתיות ומציג את הרגע הדרמטי שבו הוצאה מחיה מתחת לשרידי המבנה, כשהנוכחים פורצים בקריאות שמחה.

לצד הנתונים הרשמיים, דיווחים חדשים מצביעים על כמעט אלף פצועים וכן על יותר מ-36 אלף נעדרים לפי חלק מהמקורות - נתון הגבוה משמעותית מהמספר הרשמי. בנוסף, תיעוד שהופץ ברשתות החברתיות חושף פליטת נוזלים ממיכלי ענק במתחם הפטרוכימי במדינת יארקוי בעת הרעידה, מה שמוסיף חשש לנזק תשתיתי וסביבתי נרחב מעבר להרס הישיר.

עדויות התושבים מצמררות. "כשהתחלנו לרדת למטה, זה נראה כמו סרט אימה", סיפרה מריה אלחנדרה, תושבת קראקס. "היינו צריכים לטפס מעל ההריסות. ראיתי רק משפחה אחת יוצאת מהבניין". ניצול אחר, אריק פול מרטינס סנטוס בן ה-52, סיפר שחולץ רק אחרי ארבע שעות. "לא היו להם הרבה כלים. הם חפרו עם הציפורניים. גם אני עזרתי כי הם העבירו לי כלי". פנסיונרית בת 80 מדרום קראקס, מריה רומרו, אמרה לאחר שנחלצה: "הרעידה הזו הייתה איומה, אפילו יותר מזו של 1967".

ישראלי תושב קראקס, בני מזרחי, תיאר את מה שחווה: "המנורה בחדרי נפלה וכמעט פגעה בי. זה היה ממש מפחיד. בניין לידינו נהרס לגמרי. עד היום רואים את העשן שם, ומוצאים משם הרוגים ופצועים". הוא מתח ביקורת קשה על תפקוד הרשויות: "לא יודעים את היקף הנזק. כוחות ההצלה הם לא משהו, והתקשורת גם כן לא משהו. יודעים רק מסרטונים שמופיעים ברשתות החברתיות. כולם פה בהלם". הקהילה היהודית בקראקס, כ-200 עד 300 איש, לנה במועדון הקהילה בלילה שאחרי הרעידה. לפי מזרחי, לא דווח על נפגעים בקרב הקהילה.

האסון פגע גם בתשתיות אסטרטגיות. תיעוד שהופץ ברשתות החברתיות מראה את מיכלי הענק במתחם הזיקוק והפטרוכימיה של ונצואלה פולטים כמויות אדירות של נוזל בעת הרעידה. אזורים נרחבים נותרו ללא חשמל, מים וגז. שיבושי אינטרנט חמורים נרשמו ברחבי המדינה, אם כי בעקבות קריאת האו"ם הוסרה החסימה על רשת X שהוטלה בוונצואלה מאז אוגוסט 2024. המונים החלו לפרסם ברשת תמונות ושמות של יקיריהם הנעדרים.

העולם מגייס סיוע. ארצות הברית שלחה כבר צוותי חיפוש והצלה, ומזכיר המדינה מרקו רוביו הודיע על עזרה נוספת בימים הקרובים. הנשיא טראמפ הוסיף כי ארצות הברית "מוכנה, רוצה ויכולה לעזור". רוסיה, בעלת הברית המסורתית של ונצואלה, שיגרה גם היא משלחת. גרמניה הכריזה שהיא ערוכה לשלוח שישה מטוסי תובלה צבאיים. איראן, בריטניה, ברזיל, הולנד ומדינות אירופה נוספות הצהירו על שליחת כוחות. הוותיקן הכריז על תרומה של 100 אלף אירו. גם ישראל, שאין לה קשרים דיפלומטיים עם ונצואלה, הודיעה שהיא בוחנת שליחת משלחת סיוע, ככל הנראה בתיאום עם ארצות הברית. הסוכנות היהודית פתחה מוקד סיוע למשפחות בישראל המנסות ליצור קשר עם יקיריהן בוונצואלה.

רודריגז אמרה בנאום טלוויזיוני: "עשרות בניינים קרסו, ואנחנו מבצעים מאמצי חילוץ אינטנסיביים מאוד כדי להציל כמה שיותר חיים, כפי שאלוהים יאפשר לנו. לה גואירה היא טרגדיה אמיתית, והיא הפכה לאזור אסון". האסון מכה בוונצואלה בעת שהיא שרויה במשבר כלכלי והומניטרי עמוק, ובעת רגישה פוליטית - כחצי שנה אחרי מעצרו של ניקולס מדורו על ידי ארצות הברית.