משרד החוץ אוסר על ישראלים לנסוע לוונצואלה: רעידות אדמה, חטיפות ואין סיוע קונסולרי

לפחות 235 בני אדם נהרגו, יותר מ-4,000 נפצעו ו-24,000 איבדו קשר עם יקיריהם. זה המצב בוונצואלה, יממה אחרי שתי רעידות אדמה עוצמתיות הכו את צפון המדינה בהפרש של 40 שניות. הרעידה השנייה, בעוצמה 7.5, הייתה החזקה ביותר שפקדה את ונצואלה מאז שנת 1900. הרשויות מזהירות: המספרים עוד יגדלו.

האסון אירע ביום רביעי בשעה 18:04 לפי השעון המקומי, ב-24 ביוני. הרעידה הראשונה, בעוצמה 7.2, הייתה מקדימה לרעש השני ולהרסני יותר, שפגע כ-160 קילומטרים מערבית לבירה קראקס. שתיהן אירעו בעומק רדוד יחסית - הראשונה ב-22 קילומטרים, השנייה ב-10 קילומטרים בלבד - מה שהגביר דרמטית את עוצמת ההרס. יותר מ-30 רעשי משנה הורגשו אחר כך, ותושבים רבים מסרבים לחזור לבתיהם.

האזור שנפגע קשה מכל הוא מדינת לה גואירה, מצפון לקראקס. יותר מ-100 מבנים התמוטטו שם, בהם מלון בן 10 קומות שהפך לעיי חורבות, ובניין מגורים בן 12 קומות שקרס כליל. נמל התעופה הבינלאומי הראשי סגר את שעריו בשל נזקים כבדים. אספקת גז וחשמל נותקה, שירותי הרכבת התחתית הושבתו, ורוב הבתים נותרו ללא מי שתייה.

הנשיאה הזמנית דלסי רודריגז הכריזה על מצב חירום לאומי והגדירה את לה גואירה כ"אזור אסון". "עשרות בניינים קרסו, ואנחנו מבצעים מאמצי חילוץ אינטנסיביים מאוד כדי להציל כמה שיותר חיים, כפי שאלוהים יאפשר לנו", אמרה בטלוויזיה הממלכתית. לפי הדיווחים, לפחות 200 לכודים מוגדרים כעת במצב קריטי וממתינים לחילוץ מיידי.

מהשטח מגיעות עדויות שמקפיאות את הדם. "יש שם אנשים חיים ואף אחד לא בא לעזור להם", אמרה אישה שהמתינה לעדכונים על בתה, שנקברה תחת הריסות בניין בן 12 קומות. מריה אלחנדרה, תושבת בניין סמוך בקראקס, סיפרה: "כשהתחלנו לרדת למטה, זה נראה כמו סרט אימה. היינו צריכים לטפס מעל ההריסות. ראיתי רק משפחה אחת יוצאת מהבניין." לארי רוהאס בן ה-49, שמשפחתו עדיין לכודה בפנים ביתו ההרוס, הודה: "נכון לעכשיו אין לנו כלום. אין לנו אפילו כוח או אומץ להיכנס פנימה."

יום החג הלאומי הגביר את מספר הנפגעים. האסון אירע בזמן חגיגות ניצחון צבאי מ-1821 שהוביל לעצמאות ונצואלה מספרד, ועל כן התושבים לא עבדו ובתי הספר היו סגורים - ורבים שהו בבתיהם. בעיירה הקטנה מורון, סמוך למוקד הרעש, קרסו בתים שלמים ונהרגו לפחות שמונה בני אדם, בהם שלושה ילדים. בתיעוד שפורסם נראים מיכלי ענק במתחם פטרוכימי מקומי פולטים כמויות גדולות של נוזל בעקבות הזעזוע, כשעובדים מביטים בחשש כבד.

המכון הגיאולוגי האמריקני פרסם הערכה מטרידה: סיכוי של 44% שמניין ההרוגים יחצה את רף 10,000, וסיכוי של 30% שיעבור 100,000. הסיבה: בוונצואלה קיימים בניינים רבים שנבנו לפני שנות ה-70, לפני שהמדינה אימצה תקני בנייה מחמירים, ורבים מהם לא עמדו בעוצמת הרעידה. יותר מ-36,000 בני אדם דווחו כנעדרים באתר ייעודי שהוקם בעקבות האסון, אם כי המספרים אינם מאומתים בשל הכאוס בשטח.

הקהילה הבינלאומית נרתמת. ארצות הברית שגרה צוותי חיפוש והצלה, ורוסיה שלחה משלחת חילוץ. שווייץ שלחה 80 אנשי חילוץ, 8 כלבי חיפוש ו-18 טונות ציוד. ספרד שלחה 59 אנשי צוות ושמונה כלבים. אל סלבדור שלחה שלושה מטוסים עם מאות מחלצים. גרמניה התחייבה לשישה מטוסי תובלה צבאיים. הולנד הקצתה שני מיליון אירו. האפיפיור ליאו ה-14 הודיע על שליחת סיוע חירום של 100 אלף אירו. איראן, בריטניה, ברזיל, מקסיקו וסין הצטרפו אף הן להבטחות הסיוע. ראש הסיוע ההומניטרי של האו"ם טום פלטשר אמר: "אנחנו מגויסים לחלוטין עכשיו. נשלח אנשים, נשלח סולידריות, ובעיקר נשלח תמיכה בחיפוש וחילוץ."

גם ישראל, שאין לה קשרים דיפלומטיים עם ונצואלה, שוקלת שיגור משלחת סיוע. ממשרד החוץ נמסר כי "מקוים הערכת מצב עם הגורמים הרלוונטיים ובוחנים את אפשרויות הסיוע." כל סיוע ישראלי ישיר יצריך אישור מהממשלה בוונצואלה, ועשוי לספק הזדמנות לפתיחת דף חדש ביחסים בין המדינות. מהקהילה היהודית בקראקס דווח כי כ-200 עד 300 איש לנו במועדון היהודי בלילה שלאחר הרעידה, ולא דווח על נפגעים בקרב חברי הקהילה.

במקביל, משרד החוץ פרסם אזהרת מסע חמורה לאזרחי ישראל וקרא להימנע מכל נסיעה לוונצואלה עד להודעה חדשה. האזהרה מגיעה על רקע כפול: רעידות האדמה העוצמתיות, ולצידן מצב ביטחוני קשה שקדם להן, הכולל פשיעה אלימה, חטיפות וחוסר יציבות פוליטי מתמשך. פרט חמור במיוחד שמשרד החוץ מציין הוא יכולתו המוגבלת להעניק סיוע קונסולרי לאזרחי ישראל שייקלעו למצוקה בוונצואלה. לישראלים הנמצאים כבר בוונצואלה נמסרו הנחיות ברורות: לשמור על קשר עם בני משפחותיהם בישראל, לעקוב אחר הפרסומים הרשמיים, להתרחק מאזורים מסוכנים ולהישמע להנחיות גורמי החירום הפועלים בשטח.

האסון מכה במדינה שכבר שרויה במשבר כלכלי והומניטרי עמוק: כ-7.9 מיליון תושבים, כ-28% מהאוכלוסייה, נזקקו לסיוע עוד לפני הרעידות. 7.7 מיליון ונצואלים ברחו מהמדינה בשנות שלטון מדורו. בעקבות האסון הוסרה גם החסימה שמנעה מתושבי ונצואלה גישה לרשת החברתית X מאז אוגוסט 2024, לאחר שגוף של האו"ם קרא לממשלה לאפשר גישה מלאה לרשתות החברתיות. כעת מאות אלפי משתמשים מפרסמים בה תמונות וקוראים לעזרה באיתור נעדרים.