"אימהות בחזית" חסמו את בני ברק שעות לפני השבת - ועימותים פרצו עם התושבים

מאות מפגינים חסמו בצהרי יום שישי את רחוב כהנמן בבני ברק, הסמוך לכביש 4, במחאה על חסימות הכבישים שביצעו חרדים ברחבי הארץ. נשים מתנועת "אמהות בחזית", חיילי סדיר, מילואימניקים ותושבים מכפר יונה, כפר סבא וערים נוספות הגיעו למקום עם דגלי ישראל ויצרו פקקי ענק באזור גשר הכניסה לעיר מכביש 4, המכונה "גשר קוקה קולה". במקום פרצו עימותים בין המפגינים לתושבים שנסעו ברכבים.

המחאה תואמה מראש עם המשטרה והתקיימה בין השעות 13:00 ל-16:00. נקודת ההתכנסות המרכזית הייתה בגשר "קוקה קולה", משם צעדו המפגינים רגלית לעבר בני ברק. במקביל, נהגים נקראו לנסוע שוב ושוב לאיטם ברחוב הרב כהנמן, כאשר מוקדי מחאה נוספים פעלו בתוך העיר עצמה. שיירת כלי רכב יצאה גם ממגרש החניה הסמוך לכלא 10 בכפר יונה לעבר העיר.

ההפגנה התקיימה יומיים לאחר שיירת הענק של חרדים שיצאו למחאה על מעצר עריקים. המפגינים בבני ברק הגדירו את פעולתם כתגובת נגד ישירה לחסימות הכבישים, וכחלק מהמאבק למען שוויון בנטל הגיוס.

למרות ההצהרות הנרחבות מראש, בשטח נרשמה נוכחות דלה בלבד - עשרות מפגינים, לא מאות. מתנגדי ההפגנה ציינו זאת בגלוי, ותושבי העיר שהתאספו מנגד לא הסתירו את זעמם. כמאה חרדים התכנסו מול המפגינים, חלקם קראו בקול רם "נמות ולא נתגייס" ושרו "עוצו עצה ותופר". עימותים שכללו דחיפות פרצו בין הצדדים, ואחת המפגינות אף הסירה את חולצתה במחאה.

כוחות השיטור הגיעו לזירת ההפגנה וביקשו מהמפגינים לפנות את הכביש. אלה נענו לבקשה ועברו לאי התנועה, לאחר שמארגני ההפגנה קראו להם לעשות כן. בשלב מסוים חסמה המשטרה את רחוב כהנמן מרחוב עזרא ועד רחוב בן דוד, כדי להפריד בין הצדדים ולמנוע הסלמה. גורמים בקהילה החרדית ביקרו את התנהלות השוטרים וטענו כי נקטו עמדה מוטה לטובת המפגינים ואף השתמשו בכוח כלפי חרדים שהתאספו על המדרכה. בשלב שבו הסתיימה החסימה, לא דווח על עצורים.

מייסדת ויו"ר תנועת "אמהות בחזית", עו"ד איילת השחר סיידוף, הסבירה מה הביא אותה לרחוב: "לא שלחנו את הילדים שלנו להגן על המדינה, כשחלקם נהרגו או נפצעו, בשביל מדינה של משמטים. באנו לפה היום להגיד חלאס". סיידוף הוסיפה כי לקבוצת ההתארגנות הצטרפו כ-700 בני אדם עוד לפני תחילת ההפגנה, ומספרם המשיך לעלות. "כל שבוע משטרת ישראל נותנת להם לחסום אותנו. אתמול הייתי חמש שעות ברכב, לפני שבועיים זה קרה, לפני שבוע זה קרה ושוב אתמול. כמה אפשר?"

יעקב וידר, חבר מועצת העיר בני ברק, לא חסך את דבריו: "חסימות צירים מרכזיים אינן מחאה, אלא התנהלות עבריינית ואנרכיסטית שפוגעת שוב ושוב במאות אלפי אזרחים תמימים ושומרי חוק", אמר. "התנגדתי לעבריינות של הפלגים הקיצונים בחברה החרדית ואני מתנגד לעבריינות של הפלגים הקיצונים בחברה הכללית. הגיע הזמן שרשויות אכיפת החוק יתחילו להגן על מאות אלפי אזרחים שסובלים פעם אחר פעם".

בין מארגני המחאה נמצא גם יקותיאל אפשטיין, בן 19 מקיבוץ נחשונים, המשרת בשירות חובה ביהודה ושומרון. לדבריו, הבחירה לקיים את המחאה דווקא לפני כניסת השבת לא הייתה מקרית. "כמו שהחרדים משתמשים בזמנים כדי לקחת מאיתנו את החופש ולחסום כבישים, אנחנו נחזיר להם בזמנים שגם להם קשה. אנחנו רוצים שהם יבינו איך זה מרגיש כשמישהו משבש לך את החיים", אמר. אפשטיין הוסיף כי הציבור הגיע לנקודת שבירה: "אם פעם ניסינו לנהל שיח ולאפשר להם לשבת וללמוד, היום יותר ויותר אנשים דורשים גיוס לכולם בלי פשרות, או שירות לאומי או גיוס לצה"ל".

יו"ר תנועת "החילונים החופשיים", עילאי הרסגור-הנדין, שהצטרף אף הוא למחאה, הצהיר: "מנהיגי החרדים מתחו את החבל יותר מדי. מעכשיו הם יבינו את השלכות מעשיהם. דין בני ברק כדין כפר יונה ותל אביב. לא ניתן יותר יד להשתמטות הממוסדת בזמן שהחיילים שלנו נופלים בלבנון". הרסגור-הנדין הוסיף כי "הגיע הזמן שבבני ברק ירגישו את זעמם של החילונים, וזאת רק ההתחלה".

למקום הגיעה הדר מוכתר, שהוזכרה בעבר כמועמדת אפשרית לשיריון בליכוד. היא נכנסה לעימותים מילוליים חריפים עם חלק מהמפגינים שנכחו במקום.

ההפגנה בבני ברק היא חלק ממגמה של מחאות נגד מחאות שנרשמת בשבועות האחרונים - קבוצות שמאל מגיעות לשכונות ועיירות חרדיות ומבצעות חסימות כביש, בדיוק כפי שעושים החרדים בכבישים הראשיים. הצעד מעורר מדי פעם תגובות חריפות מצד התושבים המקומיים.

בימים האחרונים התעצמו המחאות על רקע מעצרם של חרדים שנמנעו מהתייצבות לגיוס. הקהילה החרדית יצאה לרחובות בשיירות גדולות, ובמקביל גברה הפעילות של קבוצות שמוחות על הפטור מהגיוס.

במקביל להתפתחויות ברחובות, יצא מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, הרב דב לנדו, נגד מחאות הרחוב החרדיות עצמן. הרב לנדו נשא דברים אמש (חמישי) בפני עשרות ראשי כוללים שהתכנסו במעונו בבני ברק. "כל מיני סוגי מחאות אחרות שלא שמענו מרבותינו - אינם דרכנו, והרבה פעמים מחאות אלו גורמות חילול השם", אמר. דבריו נאמרו ימים ספורים לאחר שהרב משה הלל הירש, המנהיג השותף של הזרם הליטאי, העניק את ברכתו לשיירת מחאת הרכבים, מה שיצר חיכוך גלוי בצמרת ההנהגה.

הרב לנדו קרא לאברכים לראות בלימוד התורה את הדרך הראויה להתמודדות עם המצב, ואת "אברכי הכוללים" הגדיר "נזר הבריאה". "אין ספק שכל חיזוק בלימוד התורה יועיל כנגד כל הגזרות", אמר, וסיים בתפילה: "יהי רצון שנזכה להיגאל במהרה מכל צרותינו". דבריו יצרו מבוכה בביטאון המפלגה "יתד נאמן", שנאלץ לתמרן בין הגיבוי שניתן קודם לפעולות המחאה לבין הקו השמרני שמציב כעת הרב לנדו.