חיזבאללה דוחה את ההסכם בין ישראל ללבנון: "לא יחייב אותנו"

זה קרה. ישראל ולבנון חתמו היום על מזכר הבנות בוושינגטון, בנוכחות מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו. ההסכם שנחתם מתייחס לסיום הסכסוך בין שתי המדינות ונועד להביא ליציבות ולהפחתת המתחים באזור.

טקס החתימה על נוסח מסגרת העבודה המשותפת התקיים בתום סבב שיחות שהתנהל בוושינגטון בהשתתפות נציגי שתי המדינות. פרטי המזכר נסגרו כמעט לחלוטין, ולפי הדיווחים הוסדרו הסדרות טכניות אחרונות בלוח זמנים קצר.

ישראל ולבנון נמצאות במצב של עימות ומתיחות ממושכים, וכל הסכם מסגרת בין שתיהן ייחשב לצעד חסר תקדים. שתי המדינות אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמיים, והגבול ביניהן היה זירה לעימותים חוזרים ונשנים לאורך עשרות שנים.

ההסכם שנחתם, כפי שמתואר על ידי הגורמים הישראלים, נועד לקדם שלום ויציבות אזורית, ולצמצם את נוכחותם ואת השפעתם של גורמים כמו איראן וחיזבאללה באזור הגבול. הבחירה בוושינגטון כזירת השיחות אינה מקרית, שכן ארצות הברית שיחקה תפקיד מרכזי בגישור בין הצדדים ובהובלת המשא ומתן.

בניגוד לדיווחים ראשוניים שהגדירו את המסמך כ"הסכם מסגרת" בלבד, מקורות מעורים בפרטי המשא ומתן מבהירים כי מדובר למעשה במזכר הבנות שיסדיר את הגבולות הפיזיים ואת סידורי הביטחון בצפון. ההסכם כולל הסכמות לשלווה לאורך הגבול, מנגנוני פתרון סכסוכים ויצירת קווי גבול מוסכמים בין שתי המדינות. ההסכם צפוי לכלול שני עמודי תווך מרכזיים: פריסה של כוחות בינלאומיים מתוגברים לצד אכיפה קשיחה של ריבונות לבנון בשטחה, ופרק הכרה הדדית בריבונות — מסמך שמדינות ערב רבות לא חתמו עליו מעולם מול ישראל. מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו השתתף אישית בטקס החתימה ובישיבה הפותחת של סבב השיחות האחרון, צעד חריג לפקיד בכיר בדרגתו המעיד על לחץ אמריקני ממשי לסגירת העסקה.

Marco Rubio by Gage Skidmoreצילום: מרקו רוביו

מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו הכריז בטקס החתימה כי "העם הלבנוני ראוי לחיות בביטחון ובשלום", וכינה את המהלך "צעד ראשון במסע". בנאומו הדגיש רוביו כי "נותרה עוד מלאכה רבה", אך הבהיר שלתושבי צפון ישראל "מגיע לחיות בשלום וביטחון אחרי שהותקפו על ידי ארגון טרור משטח לבנון". רוביו גם הצביע על "התערבות חיצונית" כגורם שפגע בשתי המדינות — רמז ברור לתפקיד שמילאו איראן וזרועותיה בהסלמת הלחימה. פרטי ההסכם ומנגנוני האכיפה שלו טרם פורסמו במלואם.

גורם מדיני בכיר חשף כי ההסכמה המתגבשת היא מסגרת עבודה משולשת — ישראל, לבנון וארה"ב — ולא רק דו-צדדית. לפי הגורם, ישראל לא תיסוג מרצועת הביטחון שהיא מחזיקה בדרום לבנון כל עוד חיזבאללה לא פורק מנשקו: "ישראל תשמור על רצועת הביטחון שלה בגבולות הקו הצהוב בלבנון עד ליום שבו חיזבאללה ויתר ארגוני הטרור בלבנון יפורקו מנשקם ולא יישקף עוד איום מלבנון על שטחה של מדינת ישראל." לצד זאת, יישמר חופש הפעולה הצבאי של צה"ל בכל רצועת הביטחון להסרת איומים מכל סוג.

פרט מרכזי שנחשף בשבוע האחרון: במרכז ההסכם עומד פיילוט שבמסגרתו צה"ל צפוי לסגת מתא שטח מצומצם בדרום לבנון, ובמקומו יכנס צבא לבנון. המהלך מתגבש תחת פיקוח אמריקאי צמוד, וארצות הברית מתכוונת לפקח על יישומו באמצעות כוחות שתפרוס באזור. נקודות המחלוקת שנותרו הן גודל השטח, גבולותיו וקצב הנסיגה. הרעיון הוא לבחון בשטח אם הצבא הלבנוני מסוגל לאכוף את פירוק הנשק לפני שמרחיבים את המודל לאזורים נוספים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם הקלטה לפני כניסת השבת ובה פירט את תנאי הסכם המסגרת שגובש. על פי נתניהו, ישראל תישאר ברצועת הביטחון בלבנון עד לפירוק חיזבאללה וארגוני הטרור מנשקם. בנוגע לפיילוט, נתניהו הבהיר כי הוסכם על שני אזורים שנבחרו על ידי צה"ל — האזור הראשון ממוקם דרומית לנהר הליטאני, והאזור השני צפונית לליטאני, מה שמציב אותו עמוק יותר בשטח לבנון. בשני האזורים צה"ל ייצא וצבא לבנון ייכנס במקומו תחת פיקוח אמריקאי.

שגריר ישראל בארצות הברית, יהושע לייטר, הוסיף נדבך נוסף להצהרות הישראליות. "אנחנו נישאר ברצועת הביטחון ככל שיידרש, ובמקביל מחפשים דרכים לחזק את צבא לבנון ואת ממשלת לבנון מול הניסיונות של איראן לגרום לאי-יציבות", אמר. לייטר הוסיף כי איראן וחיזבאללה כבר "מחוץ למשחק". השגרירה הלבנונית בוושינגטון, נעאדה חמד מועוד, תיארה מצדה את ההסכם כ"צעד הראשון בדרך לשיבת הריבונות הלבנונית ושלמות הטריטוריה של לבנון".

חברת הקבינט המדיני-ביטחוני גילה גמליאל הסבירה את ההיגיון מאחורי המהלך. "היכולת שלנו לנהל כרגע משא ומתן עם ממשלת לבנון יכולה להתהפך על כל הרצונות של איראן אל מול מה שיקרה בתוך לבנון", אמרה. לדבריה, המטרה היא שצבא לבנון, בסיוע אמריקאי, יפעל לפירוק חיזבאללה מנשקו באזורים שצה"ל טיהר. "חיזבאללה יצטרכו להתמודד מול ממשלת לבנון ולא מול הצבא שלנו. בסופו של דבר נצליח לגרד מזה הסכם בר-קיימא", הוסיפה.

בד בבד עם האופטימיות הדיפלומטית, מתנהל ויכוח פנימי חריף בתוך הקבינט. שר האנרגיה אלי כהן הצהיר בריאיון כי ישראל לא תסוג מרצועת הביטחון כל עוד חיזבאללה לא יתפרק מנשקו. "עד אשר חיזבאללה לא יתפרק מנשקו, אנחנו לא נסוג", קבע כהן, והוסיף כי הוא מוכן להגיד "לא" גם לנשיא טראמפ אם יידרש לכך. "גם אם יפנה אלינו טראמפ או יפנה כל גורם אחר בארצות הברית, אנחנו נגיד לו 'לא'. זאת ההמלצה שלי שגם גובבשה בקבינט", אמר. כהן הכחיש כי צה"ל מבצע נסיגה מדרום לבנון, בניגוד לדיווחים שפורסמו, וטען כי מדובר בהתאמות פריסה פנימיות בלבד.

הדיון שהתקיים אמש בקבינט המדיני-ביטחוני היה סוער. שר הלאומית איתמר בן גביר תקף את ההגבלות שהוטלו על הלחימה ושאל: "אם רואים את חיזבאללה מתחמש, למה לא מפרקים אותם? יש הזדמנות להקריס את ההסכם ולכסח במאות מטרות". חבר קבינט נוסף, סטרוק, ציין כי "החיילים מרגישים כמו במטווח". הרמטכ"ל השיב לביקורות בחדות: "אתם רציתם הפסקת אש".

חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חיזבאללה, חסן פדלאללה, הוסיף קול איום נוסף לתמונה. פדלאללה הצהיר כי הממשלה בביירות לא תוכל לאכוף את הסכם וושינגטון, ורמז שניסיון ליישם אותו עלול להוביל למלחמת אזרחים בלבנון. האיום אינו מקרי — זו שפה שחיזבאללה השתמש בה בעבר בכל פעם שהרגיש שמנסים לפרק את כוחו הצבאי, והמסר ברור: חיזבאללה אינו מקבל את סמכות הממשלה לכפות עליו הסדרים שנחתמו בחו"ל.

דקות ספורות לאחר חתימת הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון בוושינגטון, ניתכה תגובה חריפה מחיזבאללה: הארגון מסרב להכיר בהסכם, מכריז שהוא אינו מחייב אותו, ומאיים שאיש לא יוכל לכפות את תכתיביו על השטח. פדלאללה תקף בחריפות את עצם החתימה ואמר כי "נתניהו ניהל משא ומתן עם עצמו", תוך שהוא קובע כי השלטון הלבנוני "חסר לגיטימציה חוקתית ואינו מחזיק באמצעים לכפות את תכתיביו". לדבריו, הדרך היחידה שבה ניתן יהיה לאכוף את ההסכם היא באמצעות תמיכה אמריקנית ישירה — או מלחמת אזרחים. "הגורם המרכזי הוא השטח. אנחנו שולטים בשטח, ואנחנו אנשי השטח", הצהיר.

מנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר את ההסכם כהישג גדול ואמר: "המשא ומתן היה ממושך והיום הוא נשא פרי. הדבר החשוב ביותר הוא שישראל נשארת ברצועת הביטחון". נתניהו ציין כי ההישארות ברצועה מותנית בכך שחיזבאללה לא יפרק את נשקו, וכינה את ההסכם "מכה קשה לאיראן" שניסתה "לכפות עלינו נסיגה בכוח מדרום".

פרטי ההסכם המלאים טרם פורסמו לציבור, ואין בידינו תוכן מדויק של הסעיפים שסוכמו. עם זאת, הגדרתו כמזכר הבנות מצביעה על כך שמדובר בהסכמות עקרוניות שעשויות להוות בסיס למשא ומתן מפורט יותר בהמשך.

החתימה שהתרחשה היום מגיעה כהפתעה יחסית מבחינת התזמון. טרם פורסם תאריך חתימה מוגדר לפני כן, וההודעה נחשפה רק בשלב מתקדם של הסבב הנוכחי של השיחות. ייתכן שהצדדים בחרו לשמור על שיקול דעת כדי לא לחשוף את הפגישות לפני שסיכמו את הנוסח הסופי.

ישראל ולבנון יצטרכו כעת לתרגם את הסכם המסגרת להסדרים מעשיים ומפורטים, תוך המשך המעורבות האמריקאית כמתווכת. המחלוקות הפנימיות בישראל על גודל ועיתוי הנסיגה מלמדות שהדרך להסדרים הסופיים עשויה עוד להיות ארוכה.

בהמשך הימים הקרובים צפויים להתפרסם פרטים נוספים על ההסכם ועל תוכנו, ובהם שמות המשלחות שחתמו עליו ופרטי הסעיפים המרכזיים.