ישראל ולבנון חתמו על הסכם מסגרת בוושינגטון

ישראל ולבנון חתמו הערב (שישי) על הסכם מסגרת היסטורי בוושינגטון, בתיווך ארצות הברית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז: "לפני כניסת השבת אני רוצה לבשר לכם על הישג גדול למדינת ישראל." ההסכם נועד להביא לסיום הסכסוך הממושך בין שתי המדינות, להסדיר את גבולותיהן ולהשיב את הריבונות ללבנון על שטחה.

ההסכם, שנחתם לאחר ארבעה ימי שיחות שהיוו את הסיבוב החמישי של המגעים מאז אפריל, נועד להפסקת אש ולייצוב הגבול הדרומי של לבנון, וכולל נסיגה חלקית של צה"ל מאזורים בצפון הגבול. הוא מוצג כצעד ראשון לקראת הסכם שלום מקיף - אלא שחיזבאללה אינו צד להסכמה, וכבר הצהיר שיסרב לקיים אותה.

שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו מסר כי ההסכם מגדיר תהליך ברור לפירוק חיזבאללה, הארגון שארצות הברית מגדירה כארגון טרור. לפי דבריו, ההסכמה מכניסה את לבנון לתהליך שבמסגרתו יפורקו אמצעי הלחימה של חיזבאללה, צעד שנחשב לאחד המרכיבים הדרמטיים והמשמעותיים ביותר שהושגו בין שתי המדינות מזה שנים.

מרקו רוביוצילום: מרקו רוביו

על פי הדיווחים, צה"ל צפוי להישאר בשלב הראשון באזור הקו הצהוב, ובהמשך לסגת משטחים נוספים שנקבעו בהסכם. פרטי הסגירה המדויקים של הגבול ולוחות הזמנים לנסיגה טרם פורסמו במלואם, אך גורם מדיני בכיר ציין כי ההסכמה הושגה לאחר כמה ימים של דיונים צמודים שהכריעו את הכף.

על פי הפרטים שנחשפו, הנסיגה הישראלית תהיה מינורית ביותר: צה"ל ייסוג משתי נקודות בלבד הממוקמות מחוץ לגבולות המקוריים של אזור החיץ שנקבע באפריל - אזורים שנכבשו בשני החודשים האחרונים כהרחבה של הגבול הראשוני, ולא שטחי הליבה. ארמון בופור, שנכבש מחדש במאי, אינו כלול בנסיגה. שגריר ישראל בארצות הברית יחיאל לייטר הבהיר כי ההסכם לא יתבסס על לוח זמנים קבוע, אלא על התקדמות מדידה של הצבא הלבנוני בפירוק נשקו של חיזבאללה.

גורם מדיני בכיר פירט את התנאים: ישראל תשמור על רצועת הביטחון בגבולות הקו הצהוב בלבנון עד שחיזבאללה ויתר ארגוני הטרור בלבנון יפורקו מנשקם. חופש הפעולה הצבאי של צה"ל בכל רצועת הביטחון יישמר. ישראל ולבנון הסכימו על שני אזורים סמוכים לקו הצהוב שבהם יבוצע הפיילוט: אחד מדרום לליטאני ואחד מצפונית לו. הגורם הדגיש כי ההסכם "דוחה לחלוטין את ניסיונה של איראן לכפות על ישראל נסיגה חד-צדדית."

לפי פרטי ההסכם שדלפו, צבא ארצות הברית יפקח על אזורי ניסוי מוגדרים שמהם ישראל תיסוג, צבא לבנון יתפרס בהם וגורמים אמריקנים יוודאו שאין בהם נוכחות חיזבאללה. צה"ל ייוותר בינתיים על הקו הצהוב ולא ייסוג ממנו. הרעיון הוא שאם המודל יצליח אפילו בשטח מצומצם, הוא יוכל להפוך לתבנית לשיקום: חזרת תושבים, פתיחת כבישים, חידוש מסחר, שיקום תשתיות מקומיות. אם ייכשל, ההסכם יישאר מסמך מדיני ותו לא.

אחד הפרקים הקונקרטיים בהסכם עוסק ביישוב הסכסוך הימי בגבול בין ישראל ללבנון. מדובר בסוגיה שנמשכה שנים, תוך חילוקי דעות חריפים על זכויות הקידוח לגז ועל הקביעה הסופית של קו הגבול הימי. ההסכם מסגרת צפוי לקבוע את הבסיס להסדרת המחלוקת גם בנושא זה.

הטקס התקיים בוושינגטון, בנוכחות נציגים מישראל, מלבנון ומהבית הלבן, ובנוכחות שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו. רוביו נשא דברים בטקס ואמר כי "העם הלבנוני ראוי לחיות בביטחון ובשלום", והדגיש שמדובר בתחילתה בלבד של הדרך ושעדיין מצפה עבודה רבה ומורכבת לשתי המדינות. בנוסף, הכריז רוביו על תרומה אמריקאית מיידית של 100 מיליון דולר לסיוע הומניטרי בתיאום עם האו"ם, ועל הכנה של משרד ההגנה לשיפוי הצבא הלבנוני בסכום של יותר מ-30 מיליון דולר. מתאם התהליך מצד ארצות הברית היה דייוויד שיינרמן, שלווה את המשא ומתן לאורך כל שלביו עד להגעה להסכמה הסופית, ויחיאל לייטר שימש מעורב מרכזי בשיחות מהצד הישראלי. ארצות הברית שימשה מתווכת מרכזית ודחפה לסגירת ההסכם בין שתי המדינות שאין ביניהן יחסים דיפלומטיים רשמיים.

שגרירת לבנון בוושינגטון נדא חמאדה מעווד אמרה במעמד החתימה: "הסכם המסגרת הוא צעד ראשון בדרך להשבת הריבונות הלבנונית. הוא מאפשר לכל הלבנונים לחיות בשלום, ביטחון ושגשוג." לייטר הוסיף כי "היעד הסופי הוא שלום בין שתי המדינות שלנו. שלום אמיתי. שלום שבו שתי המדינות יחיו בביטחון."

ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם הצהרת וידאו מיד לאחר ההכרזה וציין כי ישראל תשמור על אזור החיץ שיצרה בדרום לבנון עד שחיזבאללה יפרק נשקו. "נשמור עליו כל עוד קיימת איום על מדינת ישראל", אמר. נתניהו הוסיף כי ההסכם הוא "מכה קשה לאיראן", שמנסה לכפות נסיגה ישראלית בכוח. "ישראל, לבנון וארצות הברית אומרות לאיראן - זו לא ענייניכם. אין לכם תפקיד בלבנון. לא לכם, לא לחיזבאללה ולא לאף ארגון טרור", אמר נתניהו.

בקבינט המדיני-ביטחוני פרץ ויכוח חריף על תנאי ההסכם. שר האנרגיה אלי כהן הצהיר בפירוש שישראל לא תסוג מרצועת הביטחון גם אם יידרש הדבר על ידי הנשיא האמריקני: "גם אם יפנה אלינו טראמפ, אנחנו נגיד לו 'לא'. זאת ההמלצה שלי שגם גובשה בקבינט." כהן הכחיש דיווחים על נסיגה ממוקדים מסוימים וטען כי מדובר ב"התאמות פריסה פנימיות בלבד." לעומתו, חבר הקבינט איתמר בן גביר תקף: "אם רואים את חיזבאללה מתחמש, למה לא מפרקים אותם? יש הזדמנות להקריס את ההסכם." חברת הקבינט גילה גמליאל הציגה עמדה אופטימית יותר וציינה כי ישראל פגעה במחצית מכוח רדואן ובמרבית ארסנל הטילים של חיזבאללה: "חיזבאללה יצטרכו להתמודד מול ממשלת לבנון ולא מול הצבא שלנו. בסופו של דבר נצליח לגרד מזה הסכם בר-קיימא."

ההסכם נחשב לפריצת דרך כבר בשלב המסגרת, שכן ישראל ולבנון לא הגיעו לכל הסכמה פורמלית מסוג זה מזה עשרות שנים. הסכסוך בין המדינות שזור בשכבות של עימותים צבאיים, מחלוקות טריטוריאליות וכוח חיזבאללה שהפך לשחקן עצמאי בתוך לבנון.

חשוב להדגיש כי הסכם המסגרת אינו הסכם שלום מלא, אלא מסמך עקרונות שאמור להסדיר את כללי העבודה המשותפת ולסלול את הדרך להמשך המשא ומתן. רוביו הדגיש זאת במפורש בדבריו בטקס, כשרמז בבירור לכך שהדרך לסיום מוחלט של הסכסוך עוד ארוכה.

בלבנון, ההסכם מגיע בזמן שהמדינה מנסה לשקם את עצמה מהמשבר הכלכלי העמוק ומהנזקים שספגה בעימותים האחרונים. ממשלת לבנון ביקשה להציג את ההסכם כצעד לחיזוק ריבונות המדינה מול הנוכחות הצבאית של חיזבאללה ומול ישראל גם יחד.

אך ההסכם אינו מה שמדינה שסועה ועמוסת חובות כמו לבנון אולי קיוותה לו. אין בו קרן שיקום מוצהרת, אין התחייבות של מדינות המפרץ להזרים מיליארדים, ואין סעיף גלוי שמבטיח חבילת סיוע בינלאומית. המספרים מדברים בעד עצמם: הלחימה שפרצה בין ישראל לחיזבאללה גבתה בלבנון יותר מ-4,000 הרוגים והביאה לעקירתם של יותר ממיליון בני אדם, והנזק הכלכלי הכולל מהסבב הנוכחי עשוי להגיע לפי ההערכות עד 20 מיליארד דולר.

תומכי חיזבאללה יצאו לרחובות הדאחייה בביירות וחסמו כבישים באזור גשר אלמשרפיה, במחאה על ההסכם שנחתם בין לבנון לישראל. בשלב זה לא דווח על אלימות או עימותים בין המפגינים לכוחות הביטחון הלבנוניים, וטרם נמסרה תגובה רשמית מטעם הממשלה הלבנונית לאירועים.

חיזבאללה כבר הבהיר שהוא לא מתכוון להקל על ישראל ועל ממשלת לבנון. הארגון מגדיר את המהלך כ"מסלול של ויתורים ללא תמורה" וטוען שהוא פוגע בריבונות לבנון ומשרת את ישראל. לפי גורמים שנחשפו לשיחות בוושינגטון, סבב המשא ומתן האחרון, שנמשך ארבעה ימים מאומצים, היה "הגרוע ביותר" מבחינת המורכבות, אך הלחץ האמריקני הביא בסופו של דבר להסכמות.

בדיוק בשעה שנחתם ההסכם, מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם עלה לנאום מרכזי לרגל חג העאשוראא' והכריז הכרזות מטלטלות. "אנו מכריזים באופן ברור: שברנו את הפרויקט הישראלי-אמריקאי ונכנסנו לשלב חדש", אמר קאסם. לדבריו, ארה"ב וישראל ביקשו למחוק את קיומה של איראן אך נכשלו. "מזכר ההבנות הוא הכרזה רשמית על תבוסתן של ארצות הברית וישראל", טען. קאסם הוסיף כי "לישראל אין ברירה אלא לסוג מכל סנטימטר של אדמת לבנון ולהפסיק את התוקפנות", וחתם את נאומו בכך ש"פלסטין תישאר המצפן שלנו."

בישראל, הדיון פנימי טרם הגיע לסיומו. גורמים בממשלה ציינו כי פרטי ההסכם ייבחנו לעומק, ובמיוחד הסעיפים הנוגעים לנסיגת צה"ל ולאופן אכיפת פירוק נשק חיזבאללה. השאלה האם מנגנוני האכיפה חזקים מספיק נותרת פתוחה ועשויה לעורר ביקורת מצד גורמים בקואליציה.

בשבועות הקרובים צפויים הצדדים להיכנס לשלב הבא של המשא ומתן, שבו יתמלאו פרטי ההסכם המסגרת בהסכמות מפורטות יותר על לוחות זמנים, מנגנוני פיקוח ויישום בשטח.