מנהיג סוני בכיר בלבנון על הסכם המסגרת עם ישראל: "אבן דרך היסטורית לשלום"

ישראל ולבנון חתמו על הסכם מסגרת מדיני-ביטחוני בוושינגטון, ואחד הקולות הבולטים שיצאו בעד ההסכם מגיע דווקא מצד לבנון: חבר הפרלמנט הלבנוני הסוני הבכיר פואד מח'זומי פירסם הבוקר הצהרה תמיכה חד-משמעית ורחבת היקף בהסכם, וכינה אותו "אבן דרך היסטורית".

"לראשונה בתולדות לבנון, חתמו לבנון וישראל על מסגרת משולשת רשמית, בחסות ובהשתתפות של ארצות הברית", כתב מח'זומי, וציין כי מדובר ב"צעד מכריע בדרך להשגת שלום צודק ובר-קיימא עם ישראל". לדבריו, ההסכם נועד להסדיר סוגיות ארוכות שנים באמצעות דיפלומטיה, לחזק את סמכותה של המדינה הלבנונית ולהבטיח את בלעדיות המדינה על החזקת הנשק.

מח'זומי לא נמנע מלהתייחס ישירות לחיזבאללה: "סיום קיומם של נשק חיזבאללה ושל כלל המיליציות יוצר את התנאים הנדרשים לביטחון, ליציבות ולשגשוג", כתב. הוא גם שיבח במפורש את תפקיד ארצות הברית, שאותה כינה "שותפה אסטרטגית מהימנה וערבה למסגרת זו", בציינו כי "השתתפותה הישירה מעניקה את האמון, האמינות והערבויות הבינלאומיות הדרושות להצלחת התהליך".

מבחינת ישראל, אחד ההישגים הבולטים בהסכם הוא שחיזבאללה ופעילות הטרור שלו מוזכרים במפורש בניסוחי המסמך שנחתם. גורמים ישראליים שהיו מעורבים במשא ומתן הסבירו כי אין מדובר בעניין טרמינולוגי בלבד, אלא בהכרה לבנונית רשמית במציאות שנמנעה משנים, בזמן שלבנון נשלטה בפועל בידי ארגון הטרור. המילה "שלום" מוזכרת בטקסט 11 פעמים, כולל אמירה מפורשת שבין ישראל ולבנון אין מצב מלחמה.

שינוי אחר שלא עבר מבלי שיבחינו בו: בניגוד להסכם הגבול הימי מאוקטובר 2022, שאז הצדדים אפילו סירבו לחתום יחד על אותו מסמך, הפעם נכחו הנציגים יחד ואף רעפו מחמאות זה על זה לעיני המצלמות. השגריר הישראלי יחיאל לייטר הספיד בגלוי את עמיתתו הלבנונית נדא מעווד, ואמר כי "נלחמה כמו לביאה" במהלך המשא ומתן.

בצפון ישראל, ראשי הרשויות בירכו על ההסכם, אך לא חסכו בספקות. ראש מועצת כפר ורדים, אייל שמואלי, אמר: "הניסיון מלמד אותנו כי האחריות שהוטלה בעבר על ממשלת לבנון לפעול לפירוק חיזבאללה מנשקו לא מומשה". ראש מועצת מטולה, דוד אזולאי, דרש "נסיגה מבוקרת" מצד צה"ל, ואמר בפרהסיה: "בלי פירוק חיזבאללה, אין נסיגה מלאה".

ראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ' הוסיף כי "המבחן של ההסכם יהיה בביטחון הממשי של תושבי קו העימות". גורם ישראלי בכיר שהיה שותף למגעים פירט כי אחד היתרונות המרכזיים מבחינת ירושלים הוא לגיטימציה ישראלית להמשיך ולשהות ברצועת הביטחון עד לפירוק חיזבאללה, כשהנסיגה עצמה מותנית בביצועי הצבא הלבנוני, ללא לוחות זמנים מחייבים.

מהאופוזיציה בישראל הגיב עד כה בעיקר אביגדור ליברמן, שבירך על החתימה אך הזהיר: "כל עוד חיזבאללה קיים ומתעצם מדי יום, העימות הבא הוא רק עניין של זמן, למרות ההסכם". הפער בין תגובה זו לתגובת נתניהו על הסכם הגבול הימי ב-2022, שאותו כינה אז "הסכם כניעה היסטורי", בולט במיוחד.

בהסכם הוחלט גם הקמת מנגנון תיאום צבאי חדש בין הצדדים, שפרטי הפעלתו ייקבעו בהמשך. יישום הפיילוט בשטח לא קיבל עדיין תאריך מדויק, שכן צבא ארצות הברית נדרש תחילה לאמן את צבא לבנון, וישראל מעוניינת לפגוע בתשתיות תת-קרקעיות מסוימות בטרם נסוג.