בן גביר נגד הסכם הפסקת האש: "טעות גדולה, דרשתי הצבעה בקבינט"

ראש הממשלה בנימין נתניהו יכנס הערב בשעה 21:00 מסיבת עיתונאים, יממה בלבד לאחר החתימה על הסכם המסגרת עם לבנון בוושינגטון. ההסכם, שנחתם בנוכחות אמריקנית, קובע נסיגה של כוחות צה"ל מאזורים שמצפון לקו הצהוב, אך מתנה אותה בפירוק תשתיות חיזבאללה בכל דרום לבנון. שר הביטחון ישראל כץ הבהיר בצורה חדה: "לא תהיה כל היערכות מחדש של ישראל בדרום לבנון, ושום נסיגה, כל עוד חיזבאללה לא יפורק מנשקו בכל רחבי לבנון".

צילום: בנימין נתניהו

ההסכם נחתם רשמית בוושינגטון במשרד החוץ האמריקני, בתום ארבעה סבבי שיחות שנמשכו לאורך השבוע, בידי נציגי שלוש המדינות - ישראל, לבנון וארצות הברית. בשלב ראשון ייצא לדרך פיילוט בשני אזורים בדרום לבנון, שבהם ייכנס צבא לבנון ויקבל אחריות ביטחונית מלאה. מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו אמר בטקס החתימה כי "הצעד הראשון הזה הוא לעיתים הקשה ביותר, אבל הוא גם החשוב ביותר - וזה הצעד שעשינו יחד".

כץ הגדיר את ההסכם כ"אירוע היסטורי והישג מדיני וביטחוני חשוב", אך הציב תנאי ברור ליישומו. "כפי שראש הממשלה ואני התחייבנו, מדינת ישראל לא נסוגה מלבנון ושומרת על אזור הביטחון בדרום לבנון, כולל רכס הבופור", הצהיר. שר הביטחון גם השיק אזהרה ישירה לטהרן: "במידה ואיראן תנסה לתקוף את ישראל כדי למנוע את מימוש ההסכם, נפעל נגדה בעוצמה רבה". לדבריו, איראן ניסתה לכפות על ישראל נסיגה מלבנון באמצעות לחץ ואיומים, ונכשלה. בנוסף, כץ הנחה את צה"ל "להתכונן לשהות ממושכת באזור הביטחון, ולהיערך בהתאם להגנת חיילי צה"ל והסרת איומים מעל יישובי הצפון".

אך לא כולם בקואליציה מברכים על ההסכם. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יצא הערב בגינוי חריף וכינה אותו "טעות גדולה". בן גביר הודיע כי פנה לנתניהו וביקש לקיים הצבעה בקבינט על ההסכם לפני שיאושר, תוך שהוא מציין שהוא "נאבק נגד ההסכם במשך שבועות". השר הוסיף כי "מדינת לבנון לא תפרק את החזבאללה מנשקו", והסביר שחברים בממשלת לבנון הם עצמם שרי חיזבאללה ולכן אי אפשר לסמוך על לבנון שתפרק את הארגון מנשקו. את דבריו חתם בקביעה: "רק חיילי צה"ל ישמידו את החיזבאללה. שום גורם אחר לא יעשה את זה עבורנו." כרגע לא נמסרה תגובה רשמית ממשרד ראש הממשלה לפנייתו.

הסכם המסגרת כולל שני שלבים. הראשון, נסיגה של צה"ל מאזור שמצפון לקו הצהוב, שבו אין לצבא שליטה מבצעית. השני, ופחות מוכר, מחייב את צבא לבנון לפרק תשתיות טרור מעל ומתחת לקרקע גם באזור נוסף שצה"ל כלל לא פעל בו. האזור הראשון שהוצע לנסיגה הוא רכס עלי טאהר, שממוקם מצפון לקו הצהוב. חיזבאללה, בסיוע איראן, הקים ברכס תשתיות לאחסון נשק, שהיית מחבלים ושיגורי רקטות לעבר ישראל. ממקום זה אין אפשרות לשגר ישירות ליישובים ישראליים, אך מערכת הביטחון רואה בסילוקו צעד חיוני.

הגורם הצבאי שעליו מוטלת המשימה הוא הנעלם הגדול של ההסכם כולו: צבא לבנון. על פי הערכות, הצבא מונה לפחות 60 אלף חיילים בשירות סדיר, אך מדורג במקום 118 מתוך 145 מדינות בדירוג העוצמה הצבאית הגלובלי. המשכורות בצבא שוות ערך לכ-270 דולר בחודש, רמה שלא מושכת מגויסים חדשים ודוחפת חיילים קיימים לחפש עבודות נוספות. חייל שמשרת למעלה מ-10 שנים תיאר את מצבו: "אני חייל עם משכורת שלא מספיקה להאכיל את ילדיי. אשתי עובדת כתופרת, ולפעמים אני מלווה מאחיי כדי לקנות דלק כדי שאוכל לבצע את תפקידי".

לאתגר הכלכלי מצטרף אתגר מבני עמוק יותר: כ-30% עד 40% מחיילי צבא לבנון הם שיעים, רבים מהם מגיעים מסביבות שתומכות בחיזבאללה. בנובמבר 2025 אף פרסם צה"ל את תמונתו של פעיל חיזבאללה שאותו עת שירת במקביל בצבא לבנון. ניסיונות גיוס המוני שנעשו בדצמבר 2024 לא צלחו, וכוח הצבא נותר חלש. האיחוד האירופי הציע לאחרונה לאמן את צבא לבנון במשך שלוש שנים, אך ההצעה טרם קיבלה אישור מ-27 המדינות החברות.

אורנה מזרחי, סגנית ראש המל"ל לשעבר וחוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, מזהירה מפני פער חמור בין הדרישות ליכולות: "עדיין לא חל השינוי העמוק הנדרש בצבא לבנון. אי אפשר לתת לצבא לבנון לתפוס את השטח ולמנוע כניסה של חיזבאללה מבלי שיהיו לו את הכלים והיכולות לעשות זאת". מזרחי מוסיפה כי כ-500 עד 600 מיליון דולר הועברו לצבא לבנון בשנתיים האחרונות, רובם מארצות הברית, אך השינוי המעשי לא הגיע.

פרופ' אייל זיסר, מומחה ללבנון, אינו אופטימי: "לא קרה שם שום דבר. הדיבורים על חיזוקו, על כסף ונשק ואימון, כל הזמן מדברים, אבל זה לא קורה. הוא נשאר אותו הצבא שהיה, מבחינת הרכב, מיומנות נמוכה, משכורות נמוכות". זיסר מסביר כי הבעיה שורשית יותר: "צריך לנתק את השיעים מחיזבאללה חברתית, כלכלית ופוליטית. רק מהלך כזה בתוך לבנון ישליך גם על הצבא. הצבא הוא שיקוף של מה שקורה במדינה".

חיזבאללה, שכלל אינו צד להסכם, כבר הבהיר את עמדתו. מזכ"ל הארגון נעים קאסם תקף בחריפות: "ההסכם משפיל ומביש, מהווה ויתור על ריבונות לבנון, ולא נניח את נשקנו". קאסם טען כי ההסכם מעניק לישראל סמכויות פיקוח על פריסת צבא לבנון ומהווה לגיטימציה לכיבוש ארוך טווח. תומכי הארגון יצאו לרחובות ביירות למחאה. גם ראש הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, בן בריתו של חיזבאללה, הזהיר מפני יישום ההסכם וכינה אותו "הסתה למלחמת אזרחים". עם זאת, גורם פוליטי לבנוני שמתנגד לחיזבאללה מסר כי הארגון נמצא במלכוד: כל ניסיון לטרפד את ההסכם ולעכב את פריסת צבא לבנון משמעותו גם עיכוב של הנסיגה הישראלית מהשטחים. "הרכבת יצאה מהתחנה", ציין הגורם, "מתוך הבנה של ההנהגה הלבנונית שאם לא הייתה חותמת על ההסכם, באיראן היו זוקפים לעצמם את סוגיית הנסיגה הישראלית".

עיניים כעת נשואות למסיבת העיתונאים של נתניהו הערב בשעה 21:00, שבה צפוי ראש הממשלה לפרט את תנאי ההסכם ואת עמדת ישראל לגביו. השאלה האמיתית שהמסיבה לא תוכל לענות עליה היא אם צבא לבנון יצליח לעשות בפועל את מה שלא הצליח לעשות במשך עשרות שנים.