מסאיושי סון, מייסד ומנכ"ל סופטבנק, הוא האחרון שהיית מצפה לשמוע ממנו ביקורת על חזון טכנולוגי נועז. האיש שבנה אימפריה על השקעות מסוכנות, שהקים קרן השקעות של 100 מיליארד דולר, ושהמר מוקדם על בינה מלאכותית כשרוב העולם עוד לא הכיר את המושג, עכשיו שואל שאלה קצרה ומחודדת: "מה הטעם?"
הכוונה לתוכניתו של אילון מאסק להשיק מרכזי נתונים לחלל. לפי החזון של מאסק, חברת ספייס-אקס תשגר כבר ב-2028 מרכזי נתונים למסלול סביב כדור הארץ. שם הם יפעלו על אנרגיה סולארית כמעט בלתי מוגבלת, ויספקו כוח מחשוב לדור הבא של מערכות הבינה המלאכותית. הרעיון נולד מתוך בעיה אמיתית: הביקוש לחשמל של מערכות בינה מלאכותית גדל בקצב מסחרר, ובמדינות רבות בניית מרכזי נתונים חדשים נתקלת בהתנגדויות סביבתיות ומגבלות תשתית.
אלא שסון אינו משתכנע. בפגישה עם בעלי המניות ביפן, הוא טען שהרעיון לא פשוט לא יוריד עלויות, הוא גם פשוט ייקח יותר מדי זמן. "במלחמה על הבינה המלאכותית, השנים הקרובות חשובות הרבה יותר ממה שעשוי לקרות עוד עשור או יותר", אמר. לדבריו, חשמל מהווה רק חלק קטן מעלויות מרכזי הנתונים. עיקר הכסף מושקע בשבבים, בחומרה ובמערכות המחשוב עצמן. גם אם תיפתר בעיית האנרגיה בחלל, עדיין נותרים אתגרים עצומים, ובראשם תחזוקת מתקנים הנמצאים מאות קילומטרים מעל כדור הארץ.
מאחורי הויכוח הזה מסתתרת מחלוקת עמוקה יותר. מאסק מאמין שצריך לפתור בעיות מהשורש, גם אם הפתרון נראה בלתי אפשרי בהתחלה. כך הוא פיתח טילים רב-פעמיים, כך הוביל את שוק הרכב החשמלי, וכעת הוא מנסה להגדיר מחדש את תשתיות הבינה המלאכותית. סון מסתכל על אותו יעד, אבל דרך שעון העצר. לדבריו, המנצח במרוץ ה-AI ייקבע בתוך שנים ספורות, ולכן אין זמן להמתין לעשור של פיתוחים בחלל.
יש כאן גם פן שכדאי לזכור . לכל אחד מהמיליארדרים האלה יש אינטרס ישיר בעמדה שלו. מאסק מדבר על תשתיות חלל שיהיו מצוינות לעסקי ספייס-אקס. אם ייבנה "מרכז נתונים מסלולי" מרשת לוויינים שצריך להחליף כל כמה שנים, זה מבטיח עוד ועוד עסקי שיגור לספייס-אקס. סון, לעומת זאת, מושקע עמוק בפרויקטי מרכזי נתונים על פני כדור הארץ. גם סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, גיחך בעבר על הרעיון של מרכזי נתונים מסלוליים, וגם לו, כידוע, יש היסטוריה מורכבת עם מאסק.
למרות המחלוקת, שני המיליארדרים שואפים לאותה מטרה: לשלוט בתשתיות שעליהן תיבנה מהפכת הבינה המלאכותית. מאסק עושה זאת דרך ספייס-אקס, xAI וטסלה. סון בונה את ההימור שלו סביב OpenAI, חברת הייצור Arm ותשתיות מחשוב ברחבי העולם. במקביל, ענקיות נוספות בתחום, כמו יצרנית השבבים Groq שגייסה לאחרונה 650 מיליון דולר, רצות גם הן להציב את עצמן כספקיות כוח מחשוב לדור הבא.
מה שמעניין הוא שאיש לא ממש מטיל ספק בעצם הצורך במרכזי נתונים חדשים. כולם מסכימים שהביקוש יזנק. הויכוח הוא רק איפה לבנות אותם, ובעיקר, מתי. ובשוק שבו כל שנה שלוש שנים לפני, השאלה הזו שווה טריליוני דולרים.
בינתיים, ספייס-אקס ממשיכה לחתום על עסקאות להשכרת כוח מחשוב לחברות שונות, וסופטבנק ממשיכה להשקיע בתשתיות קרקעיות. מי מהם יצא צודק, כנראה נדע בתוך עשור. אבל המרוץ כבר התחיל.
כשאפילו מי שהמר כל חייו על הרעיונות הנועזים ביותר שואל "מה הטעם?" - שווה לעצור ולחשוב פעמיים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה