מחקר: קרפור הוזילה מוצרי סל ב-35% אך העלתה עשרות מחירים אחרים

תוכנית הדגל של שר הכלכלה ניר ברקת, "הסל של ישראל", הצליחה להוזיל את 100 מוצרי הצריכה שנכללו בה - אך בד בבד גרמה לגל התייקרויות במוצרים אחרים ברשת קרפור, באופן שעלול לשחוק את החיסכון של הצרכנים. כך עולה ממחקר חדש של הפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב, שהתפרסם כיום ומציג תמונה מורכבת ומדאיגה על האפקט האמיתי של היוזמה הממשלתית.

המחקר נערך על ידי פרופ' איתי אטר ועדי עומר מאוניברסיטת תל אביב, ועל ידי ד"ר אור אבישי-ריז'י מאוניברסיטת פומפאו פברה בברצלונה. הוא מתבסס על נתוני מחירים יומיים שנאספו מכ-70 תתי-רשתות ומעל 2,000 סניפים ברחבי ישראל, ובחן את שבעת השבועות הראשונים להפעלת התוכנית - שהחלה לפעול ב-15 באפריל 2026. המחקר מתפרסם ימים ספורים בלבד לאחר מסיבת עיתונאים של ברקת, שבה הצהיר כי "הציבור הישראלי הוכיח שהוא לא פראייר" וכי הרשתות המתחרות "נאלצות להוריד מחירים".

להזכיר את הרקע: קרפור הייתה הרשת היחידה שניגשה למכרז של משרד הכלכלה והתחייבה למכור סל של 100 מוצרים נפוצים במחיר כולל קבוע של 1,098 שקלים, לעומת מחיר ממוצע שהוערך בכ-1,700 שקלים לפני ההשקה. בתמורה להתחייבות לשמור על מחיר זה למשך חצי שנה ב-50 מסניפיה ובאתר האונליין, קיבלה הרשת מהמדינה תקציב של 50 מיליון שקלים לקמפיין פרסום רחב היקף - מהלך שזכה לביקורת ציבורית על שימוש בכספי הציבור לקידום גוף פרטי אחד.

הממצאים לגבי מוצרי הסל עצמם ברורים: בסניפי קרפור המשתתפים בתוכנית ירדו המחירים בכ-35% ביחס לתקופה שקדמה להשקה, ובאתר האונליין של הרשת נרשמה ירידה ממוצעת של כ-37%. אפילו בסניפי קרפור שאינם משתתפים ביוזמה ירדו מחירי אותם מוצרים בכ-6%. אולם מחוץ לרשת קרפור, ההשפעה על השוק הייתה מוגבלת בהרבה. בבחינת כלל רשתות המזון הפיזיות בישראל לא נמצאה ירידת מחירים מובהקת במוצרי הסל. רק בקרב רשתות הדיסקאונט נמצאה ירידה ממוצעת של כ-3%, כאשר מחסני השוק הובילה עם ירידה של כ-10%, חצי חינם רשמה ירידה של כ-5%, יוחננוף הוזילה בכ-4%, ורמי לוי ויקטורי רשמו ירידה של כ-3% כל אחת. בשופרסל דיל, ביוניברס ובאושר עד לא נמצאה ירידת מחירים מובהקת כלל. בערוץ האונליין של הרשתות המתחרות נרשמה ירידה ממוצעת של 2.3% בלבד, כשבשופרסל - המחזיקה בנתח השוק הגדול ביותר במכירות המקוונות - לא נרשמה ירידה כלשהי.

הממצא המדאיג ביותר במחקר נוגע להתנהלות קרפור מחוץ לסל. החוקרים בחנו 76 קטגוריות מוצרים שאליהן משתייכים מוצרי הסל - קטגוריות הכוללות מאות מוצרים שאינם כלולים ביוזמה - וגילו עליות מחירים נרחבות. בסניפים הפיזיים של קרפור נרשמו התייקרויות ב-46 מתוך 76 הקטגוריות, ומתוכן 23 מובהקות סטטיסטית. בין ההתייקרויות הבולטות: ג'ל ונוזל לכביסה עלו בכ-9%, פודינג, ג'לי וקצפת ביחד ושמפו ומרכך למבוגרים עלו כל אחד בכ-7%, ופסטה ספגטי ולזניה יחד עם עוגיות חמאה עלו בכ-6% כל אחת. בדוגמה קונקרטית שמצאו החוקרים: ג'ל כביסה פרסיל 2.5 ליטר עלה בסניפי הסל של קרפור ב-17.8% לכדי 36.3 שקלים, בעוד שבשופרסל דיל מחירו הוזל ב-3% ל-29.9 שקלים.

בערוץ האונליין של קרפור התופעה הייתה חריפה אף יותר: התייקרויות נרשמו ב-55 מתוך 76 הקטגוריות, כאשר 31 מהן מובהקות סטטיסטית. ההתייקרויות הבולטות כללו שמפו ומרכך למבוגרים שזינקו בכ-14%, פתי בר וביסקוויטים עלו בכ-9%, ג'ל ונוזל לכביסה ופסטה עלו כל אחד בכ-8%, וחטיפים מלוחים עלו בכ-7%. גם בבדיקה נפרדת של 86 מוצרים פופולריים שאינם קשורים לסל כלל נמצאה עלייה ממוצעת של כ-1.5% בסניפים הפיזיים ושל כ-2% בערוץ האונליין.

ממצא נוסף שאינו פחות חשוב: החוקרים בדקו האם קרבת סניף קרפור משפיעה על תמחור המתחרות באותה עיר, ומצאו שלא. לא נמצא הבדל בין ערים שבהן פועל סניף קרפור המשתתף ביוזמה לבין ערים שבהן אין סניף כזה. המסקנה - הרשתות הגדולות קובעות מחירים ברמה ארצית ולא מנהלות תחרות מחירים מקומית מול סניף בנפרד. זוהי תשובה עקיפה לטענות ברקת שהתחרות "מתעוררת".

"אין ספק שהתוכנית הצליחה להוזיל את מוצרי הסל בסניפים הרלוונטיים של רשת קרפור ולהביא להוזלה מסוימת של המחירים גם אצל חלק מהמתחרים", אמר פרופ' אטר. "אבל בכלכלה אין קסמים ואין מתנות חינם. כשמסתכלים מעבר ל-100 המוצרים שבמרכז הקמפיין, רואים שבמקביל נרשמו עליות מחירים בעשרות קטגוריות אחרות. לכן צרכנים שחסכו בקנייה של מוצרי הסל שילמו יותר על מוצרים אחרים. המבחן האמיתי הוא לא מחירו של מוצר בודד, אלא החשבון הכולל בסוף הקנייה. מההיבט הזה, ייתכן שהרצון להוזיל את עגלת הקניות הביא לתוצאה הפוכה".

המחקר מציב שאלה יסודית שמשרד הכלכלה יתקשה להתעלם ממנה: האם התערבות ממשלתית נקודתית, שמסבסדת בעשרות מיליוני שקלים ציבוריים רשת מזון אחת, מסוגלת לשנות את מבנה המחירים בשוק - או שהשוק פשוט לומד לעקוף אותה? הנתונים שפרסם משרד הכלכלה עצמו לפני שבוע, לפיהם כ-800 אלף ישראלים רכשו מוצרי סל וחסכו מאות שקלים, ולפיהם נתח השוק של קרפור במוצרי הסל זינק מ-2.2% ל-7.2%, מציגים תמונה שונה - אך אינם סותרים את ממצאי המחקר, שמתמקד בעגלת הקניות הכוללת ולא בסל הספציפי בלבד.

כעת עומדת התוכנית בפני מחצית הדרך - ההתחייבות של קרפור נמשכת עד סוף אוקטובר 2026. השאלה שתניח על שולחן משרד הכלכלה היא האם להמשיך במתכונת הקיימת, לשנות את תנאי ההסכם ולדרוש מקרפור לרסן גם את מחירי הקטגוריות הסמוכות, או לאמץ מסקנה רחבה יותר ולחפש כלים יעילים יותר להורדת יוקר המחיה - כלים שייצרו שינוי מבני בשוק המזון, לא רק כותרות.