ועדת החוץ והביטחון תפתח ביום שלישי הקרוב את הדיונים על הצעת חוק שתקפיא את כל הליכי המעצר, החקירה והאכיפה נגד תלמידי ישיבות המוגדרים כעריקים. ההצעה, שהממשלה הביעה בה תמיכה רשמית, עשויה לשנות באופן דרמטי את מצבם המשפטי של אלפי חרדים החייבים בגיוס.
הדיונים בתיקון מס' 26 לחוק שירות ביטחון יתקיימו ביום שלישי, 30 ביוני, ביום רביעי, 1 ביולי, וביום חמישי, 2 ביולי. ביום חמישי אחר הצהריים תדון הוועדה גם בתיקון מס' 28 ובהוראת השעה הנלווית לו.
לב ההצעה הוא הוראת שעה של 90 ימים. לפיה, כל תלמיד ישיבה שיצהיר כי הוא עומד בתנאי ההכרה כתלמיד ישיבה יהיה מוגן מפני מעצר ואכיפה עד לבירור בקשתו. אם כבר מתנהלים נגדו הליכים פליליים - הם יופסקו. ואם ניתן כבר פסק דין חלוט - אף ביצועו יוקפא.
על פי נוסח ההצעה, כל מבקש יידרש להגיש תצהיר אישי ותצהיר חתום של ראש הישיבה. הבקשה תועבר לוועדה מיוחדת שתוקם בצבא תוך שבעה ימים מכניסת החוק לתוקף, ותבחן כל מקרה באופן פרטני. בראש הוועדה יעמוד קצין בדרגת אלוף משנה לפחות, שימנה הפרקליט הצבאי הראשי, ולצידו שני קצינים בדרגת סגן אלוף שימנה ראש אגף כוח האדם. מי שלא יגיש את הבקשות והתצהירים בתוך 30 יום מתחילת החוק לא ייהנה מאף אחת מההגנות הללו.
ההסדר יחול על כל מי שיצהיר כי מאז 1 ביולי 2023 מתקיימים בו תנאי הלימוד הנדרשים - כלומר ההגנה תינתן רטרואקטיבית לתקופה של כשנתיים אחורה. הגדרת "תלמיד ישיבה" לצורך החוק כוללת גם אברכים בכולל הלומדים לפחות 40 שעות שבועיות, לצד תלמידי ישיבה רגילים הנדרשים ל-45 שעות לפחות.
לצד ההגנה מפני אכיפה, ההצעה כוללת מנגנון פיקוח מחמיר יותר על הישיבות עצמן. תלמיד ישיבה יחויב ללמוד לפחות 45 שעות בשבוע, לא לעסוק בעבודה נוספת, ולהגיש הצהרות שוטפות. הביקורות בישיבות ייערכו אחת לשלושה חודשים עם רישום נוכחות, וישיבה שבה תימצא היעדרות חוזרת של 20% ומעלה מתלמידיה תוסר מהרשימה הרשמית.
ראשי הישיבות יחויבו לדווח לפוקד עד ה-14 בכל חודש על כל תלמיד שחדל לעמוד בתנאי הלימוד בחודש הקודם. ראש ישיבה רשאי להסמיך רב מצוות רבני הישיבה להצהיר במקומו, אך אם הוטלו עליו עיצומים כספיים בעניינם של חמישה תלמידים - הוא לא יהיה רשאי להמשיך להצהיר.
אמש שיגר מזכיר הממשלה יוסי פוקס מכתב ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת בועז ביסמוט, ובו הביע את תמיכת הממשלה המלאה בהצעה. פוקס הסביר כי מאז פקיעת הסדר דחיית השירות, איבדו תלמידי הישיבות את מעמדם החוקי, ובעקבות כך נשללו מהם תקציבי ישיבות והוטלו עליהם מגבלות כלכליות ואזרחיות.
הייעוץ המשפטי לממשלה הורה לצבא לבצע מעצרים תכופים של תלמידי ישיבות שאינם מתגייסים, כולל כאלה שאינם לומדים בפועל. פוקס טען שהמדיניות הזו מחטיאה את מטרתה: "מעצרים אלו של לומדי התורה אינם מקדמים גיוס מקרב הציבור החרדי אלא דווקא מרחיקים גיוס."
הניסוח של מזכיר הממשלה חריף במיוחד. פוקס כתב כי "קיים חשש ממשי לקריעת החבל עם הציבור החרדי עד כדי הגעה חלילה למלחמת אחים, פחות משבוע לפני תחילת תקופת בין המצרים." דברים אלו, שנכתבו במסמך רשמי של הממשלה, מצביעים על הדחיפות שבה רואים גורמי השלטון את ההסלמה בנושא הגיוס החרדי.
הדיון בוועדת החוץ והביטחון ביום שלישי יהיה הראשון מסדרה שבסופה יוחלט אם להעביר את ההצעה לקריאות בכנסת. מדובר ביוזמה רגישה מבחינה פוליטית, שתתקל ככל הנראה בהתנגדות מצד סיעות האופוזיציה ומצד גורמים בצבא שהתריעו שהקפאת האכיפה תרוקן מתוכן את פסיקת בית המשפט העליון בנושא גיוס החרדים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה