השופט שביקר את חקירת קטארגייט יקודם לבית המשפט המחוזי

הוועדה לבחירת שופטים אישרה היום (ראשון) את קידומם של כל נשיאי בתי משפט השלום לשיפוט בבתי המשפט המחוזיים, עם תום כהונתם הנוכחית. בין המקודמים: השופט מנחם מזרחי, נשיא בתי משפט השלום במחוז מרכז, שמתח ביקורת חריפה ושוב ושוב על התנהלות המשטרה בפרשת קטארגייט.

באותה ישיבה מינתה הוועדה גם כ-70 שופטים חדשים לבתי משפט השלום, בתחומי התעבורה, המשפחה והנוער. המינויים הללו אושרו פה אחד על ידי כלל חברי הוועדה. לעומת זאת, בהצבעה על קידום נשיאי בתי משפט השלום למחוזיים, בחרו נציגי לשכת עורכי הדין וחברת הכנסת קארין אלהרר מיש עתיד להימנע. שופטי בית המשפט העליון בוועדה, יחד עם השרים יריב לוין, עופר סטרוק וגדעון קרויזר, הצביעו בעד. למינוי שופטים מחוזיים נדרש רוב רגיל של חמישה מתוך תשעה חברי הוועדה.

השם של מנחם מזרחי אינו מוכר לרוב הציבור, אבל בחודשים האחרונים הפך לדמות מרכזית במאבק המשפטי סביב פרשת קטארגייט. בדיונים שניהל בעניין מעצרם של החשודים, ובהם אלי פלדשטיין ויונתן אוריך, עורר מזרחי שוב ושוב ספקות לגבי עוצמת החשדות, אתגר את התנהלות המשטרה ודחה בקשות להארכת מעצר. פעם אחר פעם ערערה המשטרה על החלטותיו לבית המשפט המחוזי, ופעם אחר פעם הפכו שם את פסיקותיו. בנוסף, מזרחי נטל לידיו את תביעת הדיבה שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד העיתונאים אורי משגב ובן כספית ועורך הדין גונן בן-יצחק, ושבוע שעבר ניהל את עדות נתניהו בצורה שספגה ביקורת.

מבקרי ההצעה טענו כי היא נועדה "לתגמל" את מזרחי על התנהלותו בתיקים הקשורים ללשכת ראש הממשלה. לוין דחה את הביקורת וציין כי מדובר בהחלטה רוחבית הנוגעת לכלל נשיאי בתי משפט השלום, לא רק למזרחי.

הקידום לא יבוצע בקרוב. מזרחי התמנה לנשיא בית משפט השלום במחוז מרכז באוקטובר 2022, ולכן הוא צפוי לעבור לבית המשפט המחוזי רק באוקטובר 2029. הראשונה לקידום תהיה נשיאת בית משפט השלום בחיפה, שלי אייזנברג, שתסיים את כהונתה במארס 2028. אחריה יבוא נשיא בית משפט השלום בירושלים, שמואל הרבסט, ביוני 2029. נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, עמית יריב, יקודם במארס 2030, והאחרונה תהיה נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב, אפרת אור-אליאס, בינואר 2031. חשוב לציין שכל עוד המינוי לא נחתם בפועל, ניתן לבטלו.

מנגנון הקידום שהציע לוין יצירתי בצד הטכני שלו: הנשיאים ימונו למחוזי עכשיו, אבל ימשיכו לכהן בתפקידם הנוכחי עד תום הקדנציה. "מינויים אלה אינם מצריכים תקנים באופן מיידי", הבהיר לוין, ובכך עקף את בעיית מחסור בתקנים בבתי המשפט המחוזיים. היתרון בגישה הזו הוא יצירת מאגר של שופטים מחוזיים שצברו ניסיון ניהולי עשיר. החיסרון הוא שיתכן שצרכי המערכת ישתנו עד אז, או שיתגלו כשלים שאינם נראים כיום.

הישיבה של היום התקיימה על רקע שנה וחצי של שיתוק. הוועדה לבחירת שופטים לא כונסה במשך כל הזמן הזה, לאחר שלוין הודיע שלא יכיר בנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ולמעשה החרים את מערכת המשפט. בית המשפט העליון קבע כי לוין מנוע מלמנוע שיתוף פעולה עם עמית, ופסק כי התנהלותו גרמה ל"פגיעה משמעותית באיכות השירות המשפטי לאזרח". מינויו של עמית כנשיא בית המשפט העליון פורסם לבסוף ברשומות סמוך לישיבה.

אף שהיום אושרו עשרות מינויים, לוין עדיין מפר, לפי הדיווחים, את פסיקת בג"ץ שחייבה אותו לכנס את הוועדה ולתת עדיפות לבחירת שופטים לבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה, שם שורר מחסור חריף בכוח אדם. לוין עצמו הבהיר כי מינויים לבית המשפט העליון לא יתאפשרו כל עוד לא יבוטל מה שכינה "וטו פוליטי" על מועמדים שמרנים.