ישראל הכירה ברצח העם הארמני - טורקיה: "ניסיון מרושע"

ממשלת ישראל אישרה פה אחד ביום ראשון את ההכרה הרשמית ברצח העם הארמני, בהצבעה שגררה גינויים חריפים מטורקיה ומאזרבייג'ן. ההחלטה התקבלה על פי הצעתו של שר החוץ גדעון סער, שהגיש אותה לממשלה בסוף השבוע שעבר. ההכרה מתייחסת לרצח ולהשמדה של כמיליון וחצי ארמנים שביצעה האימפריה העות'מאנית בין השנים 1915 ל-1923.

גדעון סערצילום: גדעון סער

"לעולם לא מאוחר מדי לעשות את הדבר הנכון", אמר סער לאחר ההצבעה. בפוסט שפרסם ברשת X עוד לפני ההצבעה כתב: "הכרה ברצח העם שבוצע נגד העם הארמני בשנות האימפריה העות'מאנית האחרונות היא חובה מוסרית והיסטורית כאחת. עלינו גם לגנות בתוקף כל כפירה, המעטה או עיוות של האמת ההיסטורית". משרד החוץ הוסיף בהצהרה רשמית כי למרות תיעוד מקיף של רצח העם, הוא הפך למטרה של "מסע ממוסד של כפירה והמעטה", שבראשו עומדת בעיקר טורקיה.

ההחלטה עדיין טעונה אישור של מליאת הכנסת, אך כבר עכשיו היא מעוררת סערה דיפלומטית. ישראל נמנעה עד כה מהכרה כזו בשל שיקולים דיפלומטיים עדינים ביחסיה עם טורקיה. נכון ל-2026, 32 מדינות חברות באו"ם הכירו רשמית ברצח העם הארמני, ובהן ארצות הברית, קנדה, רוסיה וגרמניה. גם הוותיקן והפרלמנט האירופי הכירו בו רשמית.

תגובת טורקיה הייתה נחרצת ותקיפה. משרד החוץ הטורקי כינה את ההחלטה "ניסיון מרושע המעוות עובדות משפטיות והיסטוריות", וטען כי ישראל מבקשת "לטשטש את פשעיה" באמצעות "החלטה פוליטית". ההודעה הטורקית הזכירה כי נגד ישראל מתנהלים הליכים בבית הדין הבינלאומי לצדק בגין טענות לפשעים נגד תושבי עזה, ורמזה שההכרה ברצח העם הארמני נועדה להסיח את הדעת מסוגיה זו. אנקרה הוסיפה כי תפעל "בנחישות כדי לשים קץ למדיניות ההתפשטות וערעור היציבות של ישראל באזור".

ההכרה הישראלית התרחשה על רקע משבר חמור ביחסים בין ישראל לטורקיה, שהגיעו לשפל חסר תקדים מאז תחילת המלחמה בעזה. נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן תקף שוב ושוב את ישראל בהצהרות ציבוריות, הסחר בין שתי המדינות הופסק, וטורקיה תמכה בהליכים משפטיים בינלאומיים נגד ישראל. בהקשר זה, ההכרה ברצח העם הארמני נקראת על ידי רבים כמהלך שנועד גם לשדר עמדה ברורה כלפי אנקרה.

גם אזרבייג'ן, שנחשבת מדינה ידידותית לישראל, הצטרפה לגל הגינויים. משרד החוץ האזרי פרסם ציוץ חריף ברשת X ובו קרא לישראל "לשקול מחדש את החלטתה". בהודעה נכתב כי "עיוות של עובדות היסטוריות סביב אירועי 1915, והפחתה של סוגיה היסטורית מורכבת להחלטה פוליטית, ללא בסיס משפטי או מדעי, אינם מקובלים". אזרבייג'ן ציינה כי המהלך "מעמיק מחלוקות קיימות ופוגע במאמצים להשיג שלום בר קיימא ויציבות באזור".

ראוי לציין כי אזרבייג'ן וארמניה נמצאות בסכסוך טריטוריאלי ממושך ביניהן, ועמדתה של אזרבייג'ן בשאלת רצח העם הארמני מתיישבת עם הכחשת טורקיה, בעלת בריתה הקרובה. המשרד הוסיף כי "אזרבייג'ן נותרת מחויבת באיתנות לשמור על האמת ההיסטורית, לכבד את עקרונות החוק הבינלאומי ולקדם שלום בר קיימא ויציבות באזור".

בשלב הבא, ההצעה תועבר להצבעה במליאת הכנסת, וסביר שהדיון שם יעורר ויכוח ציבורי ופוליטי נוסף. בינתיים, משרדי החוץ בירושלים, אנקרה ובאקו ממשיכים להחליף הצהרות, וייצוג דיפלומטי בין ישראל לטורקיה צפוי להיבחן מחדש בצל ההחלטה.