ועדת החוץ והביטחון צפויה לדון מחר בהצעת חוק שנועדה להקפיא מעצרי תלמידי ישיבות החייבים בגיוס - אלא שהערב (שני) פרסמה היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, חוות דעת שמרסקת את ההצעה מבפנים. המסקנה שלה חד-משמעית: זה לא חוק הקפאת מעצרים. זה "מיני חוק גיוס" שמחפה על עריקים, עכשיו ובעתיד.
היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון מתנגדת בחריפות להצעת החוק שמבקשת להקפיא מעצרים של לומדי תורה שנמנעים מהתגייסות לצבא. לפי עמדתה, מדובר בחוק שפוגע בתשתית המשפטית של חובת הגיוס ומסכן את אכיפתה.
פרנקל שור כתבה במכתב שהופץ לחברי הוועדה כי הנוסח המעודכן שהונח על שולחן הוועדה שינה את פני ההצעה לחלוטין לעומת מה שהוצג בתחילה. בעוד שהמטרה המקורית המוצהרת הייתה עיגון הסדר זמני בלבד להקפאת הליכים פליליים, הנוסח שהגיע לוועדה מייצר בפועל מסלול ארוך טווח שנועד לייתר כל הסדר חקיקתי כולל בשאלת גיוס בני הישיבות. "הצעת החוק אינה מבקשת להקפיא זמנית את המעצרים, אלא מנסה לייצר מסלול עוקף", קבעה היועמשית.
לב הטענה של היועצת הוא שהצעת החוק אינה רק הקלה טכנית, אלא יצירת מסלול עוקף שלם לחקיקה הקיימת. לדבריה, הקפאת המעצרים נותנת לגיטימציה לא להתגייס, ובכך מרוקנת מתוכן את האפשרות לאכוף את חוק הגיוס על מי שמסרב להתייצב.
הביקורת החריפה ביותר מופנית לסעיף המטרה של ההצעה, הקובע כי "מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה ייקבע בהוראת שעה הסדר מיוחד לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם". פרנקל שור טוענת כי חשיבות לימוד התורה הפכה בנוסח זה לבסיס ולהצדקה הבלעדיים להסדרת מעמד תלמידי הישיבות, מבלי שנקבעו חובות מקבילות כלשהן. "זהו סעיף חנינה המבקש להסדיר את מעמדם של המלש"בים המוגדרים כיום כעריקים או כמשתמטים", כתבה.
ההצעה עלתה לדיון על רקע הלחץ הקואליציוני לתת מענה למגזר החרדי, שנמצא במוקד המחלוקת הציבורית סביב שאלת השוויון בנטל. בית המשפט העליון כבר קבע בעבר כי אין בסיס חוקי לפטור גורף ממסלולי גיוס, וכעת מנסה הכנסת לגבש חוק שייתן מענה, אך חלק מהניסוחים מעוררים התנגדות משפטית חריפה.
מעבר לבעיית ההווה, מזהירה פרנקל שור מפני ההשלכות על העתיד. לפי חוות הדעת, ההסדר המוצע יעניק לגיטימציה למלשבים עתידיים שלא לציית להוראות חוק שירות הביטחון, ויספק להם חסינות מראש מפני הליכים פליליים. בסיכום חוות הדעת נקבע כי בעתיד יוכל כל מלשב חרדי להימנע משירות צבאי מבלי שיעמדו מולו סנקציות ממשיות, מה שמרוקן מתוכן את כוונת המחוקק ומעניק הכשר חוקי מלא להיעדרות מהשירות.
חוות הדעת חושפת גם פרט שעד כה לא קיבל תשומת לב: מנגנוני הגיוס והאכיפה המרכזיים הושמטו כליל מהנוסח המעודכן. התיקונים החדשים מחקו את קביעת יעדי הגיוס הברורים וביטלו את הסנקציות המשמעותיות, לרבות שלילת הטבות כלכליות מסרבנים וממוסדות - מרכיבים שעמדו בבסיס המתווה המקורי של יושב ראש הוועדה.
היועצת המשפטית מציינת כי חוק שמונע מעצר של מי שלא התגייס, מבלי שהוסדר מעמדו החוקי, יוצר מצב שבו המדינה מכריזה בפועל שאינה מתכוונת לאכוף את חובת הגיוס. לדבריה, זו אינה פרשנות אפשרית אלא פגיעה ישירה בעקרון שוויון הנטל שהעליון עמד עליו.
לדיונים בחוק צפויה להגיע גם היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, באופן חריג - בעל פה, ולא בחוות דעת כתובה, בשל העומס שנוצר בכנסת סביב חוק יסוד: לימוד תורה. להגעתה משמעות פוליטית ישירה: הסכמת החרדים לחקיקת חוק הגיוס מול נתניהו הותנתה מלכתחילה באישור אפיק, לא של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. החרדים רואים באפיק סמכות מקצועית לגיטימית, ואינם מכירים בסמכות בהרב-מיארה.
צילום: גלי בהרב-מיארההביקורת מגיעה בשלב קריטי של עיצוב החקיקה בוועדה. עמדת היועצת המשפטית אינה מחייבת את חברי הוועדה, אך יש לה משקל משמעותי כשמדובר בחוק שצפוי לעמוד בפני ביקורת שיפוטית. ניסיון העבר מלמד שחוקים בתחום זה שלא עמדו בסטנדרטים משפטיים נוקשים, הופלו בבית המשפט העליון.
במקביל, גם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, הציגה היום בוועדת הכנסת התנגדות חריפה להצעת חוק יסוד: לימוד תורה. לדבריה, ההצעה לוקה בעמימות מהותית ומעוררת קשיים חוקתיים, מאחר שנוסחה אינו מתייחס במפורש לעולם הישיבות או לציבור החרדי. היא הזהירה כי אם תתפרש ההצעה כמבקשת להניח תשתית לפטור גורף מגיוס, מדובר בפגיעה קשה בעיקרון השוויון, בעיקר לנוכח צורכי הביטחון המוגברים. ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה לא נשאר חייב: "אתם יורקים עלינו ואומרים לנו שזה גשם. המסמך הזה הוא מסמך של צביעות, לא מסמך משפטי", אמר.
במחנה התומכים בהצעה טוענים שמדובר בהסדר זמני שמטרתו למנוע סלמון של מעצרים המוניים בקרב לומדי ישיבות, תוך כדי שהכנסת מנסה לגבש פתרון מוסכם. אולם הביקורת המשפטית מצביעה על כך שגם הסדר "זמני" שמעניק לגיטימציה להימנע מגיוס, עלול להיות בלתי חוקתי.
הקשר שבו נולדת הצעת חוק הקפאת המעצרים אינו מקרי. היא עלתה לאחר פסיקת בג"ץ שקבעה כי אין בסיס חוקי למתן פטור גורף לתלמידי ישיבות, והורתה למדינה לפעול לגיוסם. בעקבות הפסיקה גברו פעולות האכיפה והחלו מעצרים. בממשלה טוענים כי גל המעצרים פוגע במאמצים לשלב חרדים במסלולי שירות ומעמיק את הקרע מול הציבור החרדי. בלילה אמש נערכה בבני ברק עצרת מחאה נגד מעצרי העריקים, שבה נשמעו קריאות הסתה נגד הרמטכ"ל. שר הביטחון ישראל כץ גינה את דברי ההסתה: "גם כאשר יש מחלוקות ציבוריות, אסור לחצות קווים אדומים של הסתה ופגיעה במי שנושאים באחריות הכבדה לביטחון המדינה".
הדיון בוועדת החוץ והביטחון על חוק הקפאת המעצרים יתקיים מחר, כשעמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה - ובמשתמע גם עמדת היועצת המשפטית של הכנסת - מאיימת לטרפד את ההצעה. אם הייעוץ המשפטי של הכנסת לא יתמוך בחוק, צפויים החרדים להמשיך ולהחרים את הצעות החוק של הקואליציה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה