מליאת הכנסת אישרה סופית את החלק הראשון של "חוק הילה צור" - תיקון חקיקה שמאריך את תקופת ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים. מעכשיו, נפגעים יוכלו להגיש תלונה ולבקש להעמיד את הפוגע לדין עד הגיעם לגיל 48. אם הפגיעה בוצעה בתוך המשפחה, בהם גם מקרי גילוי עריות, תוארך התקופה בשנה נוספת, עד גיל 49.
הצעת החוק הובלה על ידי חברות וחברי הכנסת לימור סון הר מלך, אפרת רייטן, אליהו רביבו וחברי כנסת נוספים מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד. תהליך החקיקה נמשך קרוב לשנתיים וכלל דיונים מקצועיים ממושכים עם משרד המשפטים, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אנשי משפט וטיפול, ונפגעים שבחרו לשתף מניסיונם האישי.
הרציונל שעמד בבסיס החקיקה ברור: טראומה מינית מהילדות אינה מתיישבת עם לוחות הזמנים הקבועים בדין הפלילי. רבים מהנפגעים מצליחים לעבד את הפגיעה, לשבור את השתיקה ולפנות לרשויות רק לאחר עשרות שנים - ואז מגלים שתקופת ההתיישנות כבר חלפה, והאפשרות להעמיד את הפוגע לדין נסגרה. החוק החדש נועד לסגור את הפרצה הזו.
חברת הכנסת סון הר מלך כינתה את יום האישור "רגע משמעותי עבור נפגעות ונפגעי עבירות המין בישראל". לדבריה, "במשך שנים רבות נאלצו נפגעים רבים להתמודד לא רק עם הטראומה עצמה, אלא גם עם מציאות שבה מערכת המשפט כבר לא יכלה להעניק להם מענה". היא הוסיפה כי החוק החדש מעניק לאלפי נפגעים ונפגעות הזדמנות נוספת למצות את זכויותיהם ולבקש צדק.
אולם סון הר מלך הבהירה מיד כי אין כוונה לעצור כאן. לדבריה, היעד הבא הוא ביטול מוחלט של ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים, ללא כל מגבלת זמן. "עבירות מסוג זה מחייבות לאפשר לנפגעים לפנות למערכת המשפט בכל שלב בחייהם", אמרה. היא הודתה לכלל השותפים למהלך, ובהם שר המשפטים יריב לוין, נפגעים שחשפו את סיפורם האישי, וגורמי החברה האזרחית שליוו את התהליך.
גם יעקב סלע, מנהל השדולה למניעת פגיעות מיניות בכנסת שנפגע בעצמו מעבירות מין, הגיב לאישור החוק וכינה אותו "צעד היסטורי עבור אלפי נפגעים ונפגעות". לדבריו, החוק משקף הכרה ממלכתית בכך שהשלכותיה של טראומה מינית אינן כפופות ללוחות זמנים משפטיים. "פעמים רבות רק לאחר שנים ארוכות מצליחים הנפגעים לשתף את שעברו ולבקש סעד", אמר.
סלע הוסיף כי המאבק טרם הסתיים. בכוונת השותפים למהלך להמשיך ולקדם את החלק השני של "חוק הילה צור", שמטרתו לבטל לחלוטין את ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים ולהשאיר את דלתות מערכת המשפט פתוחות בפני נפגעים ללא כל מגבלת זמן.
החקיקה שאושרה היא תוצאה של שנתיים של עבודה שיתופית נדירה בין סיעות, שהניבה קו חקיקתי ברור: הפגיעות שבוצעו בתוך המשפחה קיבלו הכרה מוגברת, שנה נוספת מעבר לנפגעים שהפגיעה בהם בוצעה מחוץ לה - מתוך הבנה שחשיפת עבירות בתוך הבית כרוכה בקושי ייחודי.
כעת עוברת המיקוד לחלק השני של החוק, שאמור להעניק לנפגעי עבירות מין בילדות גישה למערכת המשפט ללא כל הגבלת זמן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה