בדיוק ערב השיחות שאמורות לקבוע את עתיד ההסכם בין ארצות הברית לאיראן, הכל הפך ערפילי יותר. טראמפ הודיע ברשת החברתית שלו כי "איראן ביקשה פגישה, היא תתקיים מחר בדוחא" - ואז, כמעט בנשימה אחת, הוסיף: "הפגישה עשויה להיות חשובה, ואולי לא. נגלה בהמשך". פגישה שמישהו מכחיש שביקש, בנושאים שנויים במחלוקת, בין שני צדדים שירו זה על זה לפני ימים ספורים.
בטהרן דחו את הגרסה של טראמפ מכל וכל. פרופסור מחמד מרנדי, חבר משלחת המו"מ האיראנית, הבהיר כי הבקשה לפגישה הגיעה מצד ממשל טראמפ ולא מאיראן, בניגוד ישיר לדברי הנשיא האמריקני. סגן שר החוץ האיראני כאזם גריב אבאדי חזר על הדברים: "הפגישות הטכניות של קבוצות העבודה לא מתוכננות לשבוע הזה. הפגישות יתקיימו רק כשימולאו התנאים האיראניים בהסכם". משרד החוץ האיראני הוסיף כי המשלחת שתגיע לדוחא תעסוק אך ורק ביישום מזכר ההבנות - ובפרט בנושא הכספים המוקפאים - ולא תקיים מגעים ישירים עם האמריקנים.
ובכל זאת, הבית הלבן מתכונן לפגישה ברצינות. דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט אישרה כי שליחיו המיוחדים של טראמפ, סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, ישתתפו בשיחות בדוחא לצד הדיונים הטכניים. לוויט הוסיפה ציטוט שמשאיר מעט מקום לאי-הבנה: "אלימות תיענה באלימות. הנשיא רוצה שהתהליך המדיני יצליח, אך נגיב על כל תקיפה נגד כלי שיט מסחריים".
הדלק למשבר הנוכחי הוא מצר הורמוז. ביום חמישי שעבר פגע קליע איראני באוניית משא שניסתה לחצות את המצר בנתיב הסמוך למים הטריטוריאליים של עומאן, תחת חסות אמריקנית. בטהרן הכריזו כי כלי שיט חייבים להשתמש בנתיב הצמוד לחוף האיראני. בתגובה, צבא ארצות הברית תקף אתרי תקשורת, מחסני כטב"מים ומתקני טילים של משמרות המהפכה לאורך החוף. בלילה שבין שבת לראשון שיגרו משמרות המהפכה טילים וכטב"מים לעבר בסיסים צבאיים אמריקניים בכווית ובבחריין, שם הופעלו מערכות ההגנה האווירית. שגריר ארצות הברית באו"מ מייק וולץ מסר כי ארה"ב סייעה ל-115 ספינות ועליהן יותר מ-2,500 מלחים לצאת דרך המצר, חרף האיומים האיראניים.
שר החוץ האיראני עבאס ארקצ'י הגיש היום את הדרישה החדה ביותר מאיראן עד כה: "ניהולו ושיקומו המלא של השיט הימי במצר הורמוז נמצא באחריותה הבלעדית של איראן, ולאף מדינה או ישות אחרת אין כל סמכות בעניין". הממשל האמריקני דחה את הדברים וחזר על עמדתו כי חופש השיט במים הבין-לאומיים חייב להישמר. מאחורי הקלעים, לפי מקורות יודעי דבר, וושינגטון מפעילה לחץ על עומאן להתעקש על נתיב שיט פתוח וחופשי במצר, תוך הצעת סיוע הגנתי. איראן מנהלת מולה מדיניות כפולה: הודעות דיפלומטיות מרוככות מצד אחד, ואיומים ברורים מצד גורמי הכוח מצד שני. לפי אותם מקורות, המסר האיראני לעומאן חד-משמעי: שתפו פעולה עם הדרישות האיראניות, או התמודדו עם טילים וכטב"מים.
טראמפ עצמו לא הותיר מקום לספק בנוגע לתרחיש הגרוע: "עלולה להגיע נקודה שבה לא נוכל עוד לנהוג בהיגיון, ונאלץ להשלים צבאית את העבודה שהתחלנו בהצלחה רבה. אם זה יקרה, הרפובליקה האסלאמית של איראן לא תהיה קיימת יותר". משמרות המהפכה הגיבו כי הבסיסים האמריקניים באזור "יחוו גיהנום בימים הקרובים".
לצד המשבר הצבאי, איראן מנסה גם לקצור פירות כלכליים מההסכם. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן הודיע כי בעקבות ההסכם ישוחררו 6 מיליארד דולר מתוך 12 מיליארד דולר של נכסים איראניים שהוקפאו בקטאר. פזשכיאן כינה את ההסכם, הכולל הקלות בסנקציות על מגזרי הנפט והפטרוכימיה, "ניצחון גדול לעם האיראני". מקור איראני בכיר מסר כי דוחא וטהרן נמצאות בשלבים סופיים של סיכום הפרטים הטכניים להעברת ששת המיליארדים הראשונים, שיועברו בשתי פעימות. במקביל הצהיר פזשכיאן כי איראן תכבד את התחייבויותיה במסגרת מזכר ההבנות - ובכלל זה את הסדרת פעילות העשרת האורניום - בתנאי שגם הצד האמריקני ידבוק בו. טרם התקבלה תגובה רשמית מוושינגטון להצהרה זו.
הפוליטיקה הפנימית באיראן הפכה את הסיפור לנפיץ עוד יותר. חבר נשיאות המג'לס אלירזה סלמי הצהיר כי כל הסכם עם ארצות הברית יצטרך אישור של הפרלמנט האיראני, ו"אף אחד לא יאפישר לאותו גורל שפקד אותנו בהסכם הגרעין של אובמה לפקוד אותנו שוב". אלא שמגורמים הקרובים למוג'תבא חמינאי, יורשו הצפוי של המנהיג העליון, עלו דברים חמורים הרבה יותר: לפי דיווחים, חלקם קראו לשלטון להתנקש בחייו של טראמפ על אדמת ארצות הברית ולזנוח את המשא ומתן. הנשיא פזשכיאן תקף את המתנגדים להסכם: "ישנם אנשים ותנועות שלא רק מנסים לעכב את המשא ומתן, אלא גם אינם מהססים לתייג את הממשלה כאנטי-דת ובוגדים".
המזרחן הבכיר פרופסור אייל זיסר הסביר את התמונה הגדולה: "המסר של המשטר האיראני ממה שעבר ומהשנה האחרונה, פעמיים שבהן הם הותקפו על ידי ישראל וארצות הברית, ברור - אם איראן רוצה לחיות, היא צריכה נשק גרעיני". לדבריו, הצד האמריקני מגלה "להיטות שפשוט אי אפשר לתאר אותה במערכת יחסים בינלאומית, של להשיג הסכם בכל מחיר".
מחר אמורות לפתוח השיחות בדוחא, אם יפתחו, כאשר עיקרן צפוי להיות ייצוב ההסכם הזמני ומניעת הסלמה נוספת במצר הורמוז - לא הגרעין, לא הסנקציות, לא השאלות הגדולות. ובינתיים, כל צד מספר לציבור שלו גרסה אחרת על מי ביקש ממי להיפגש.
הפגישה בדוחא, אם תתקיים, תהיה מבחן ראשון לשאלה אם ההסכם השברירי בין וושינגטון לטהרן יכול לשרוד את הסלמת מצר הורמוז.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה