מחקר בינלאומי ינסה לפצח: מאיפה הגיעו מגילות מדבר יהודה?

מחקר בינלאומי חדש, שזכה למענק של 2.5 מיליון אירו ממועצת המחקר האירופית, ינסה לפתור אחת השאלות הגדולות בארכיאולוגיה: היכן בדיוק נכתבו ויוצרו מגילות מדבר יהודה? השאלה הזו מעסיקה חוקרים כבר יותר מ-70 שנה, ועד היום אין לה תשובה מוסכמת.

בראש הפרויקט, שנקרא "Tracing Scribes and Scrolls" (עקבות הסופרים והמגילות), יעמוד פרופ' מלדן פופוביץ' מאוניברסיטת חרונינגן שבהולנד. המחקר יתנהל במשך חמש שנים ויכלול שיתוף פעולה עם רשות העתיקות ומעבדות מחקר בירושלים, פיזה, נאפולי ואודנסה שבדנמרק.

השאלה שבלב המחקר היא לא פשוטה: האם המגילות נכתבו בקומראן, על ידי קהילה יהודית שהתבודדה שם? האם הגיעו ממרכזי כתיבה אחרים ביהודה, אולי מירושלים, והוסתרו במערות בשעת סכנה? ואולי המערות שימשו כלל כספרייה או גניזה קדומה? כל אחת מהתשובות האפשריות האלה מצביעה על עולם שונה לגמרי.

כדי לענות על כך, החוקרים לא יסתפקו בקריאת הטקסטים. הם ייבדקו כ-250 דגימות קלף ופפירוס מאוסף מגילות מדבר יהודה הנשמר ברשות העתיקות, ויבצעו ניתוח כימי של הדיו, הקלף והפפירוס. לראשונה בתולדות המחקר, ינותחו גם דגימות פפירוס ממצרים ויושוו לדגימות מקומראן ומאתרים נוספים במדבר יהודה. ההשוואה בין ההרכב הכימי של החומרים עשויה לחשוף את מקורות חומרי הגלם ומסלולי הייצור.

הנתונים שייאספו במעבדה יעובדו באמצעות כלי בינה מלאכותית, שיחפשו דפוסים מורכבים בהרכב הכימי. לאחר מכן ישולבו הממצאים עם ניתוחי כתב יד וניתוח קודיקולוגי - בחינת אופן הכנת המגילות ועריכתן: מבנה היריעות, סידור העמודות, השוליים, ואופן חיבור חלקי המגילה. לכך יתווספו ניתוחים לשוניים וספרותיים. המטרה: לזהות "טביעות אצבע" חומריות וסגנוניות שיצביעו על מקור כל מגילה.

פרופ' פופוביץ' הסביר את החשיבות של הגישה החדשה: "המחקר שאנחנו עומדים לערוך הוא הגדול ביותר שנעשה בעזרת בינה מלאכותית להבנת הרקע התרבותי של מגילות מדבר יהודה. המגילות האלה הן עדות יוצאת דופן לעולם אינטלקטואלי עשיר שפעל ביהודה הקדומה. השילוב של בדיקות מעבדה באמצעים מתקדמים וחקר כתבי היד עם הבינה המלאכותית מאפשר לנו לשאול שאלות שלא ניתן היה להשיב עליהן בעבר: לא רק מי כתב אותן, אלא היכן נכתבו הטקסטים, באילו רשתות ידע הם הופצו, ומה היה מקומן בחברה של התקופה."

רשות העתיקות, השותפה במחקר, מחזיקה באוסף עצום של יותר מ-25,000 קטעי כתב יד ממגילות מדבר יהודה. ד"ר עילית כהן-עפרי מרשות העתיקות אמרה: "המחקר ייצור מסד נתונים חסר תקדים על ההרכב הכימי של מגילות מדבר יהודה. בשנים האחרונות, אנו נחשפים לחשיבות הגדולה בהבנת החומרים שמהן עשויות המגילות - ובפרט הקלף, הפפירוס והדיו - ואלה עשויים לגלות סודות החבויים בתוך הפיסות ששרדו מאות ואלפי שנים."

המחקר הנוכחי מתבסס על עבודה קודמת של פרופ' פופוביץ', שהוביל פרויקט בשם "הידיים שכתבו את התנ"ך" - מחקר שעסק בזיהוי כתבי יד וסופרים במגילות. הפרויקט החדש מרחיב את נקודת המבט: מהיד הכותבת אל המקום שבו פעלה, אל החומרים שבהם השתמשה, ואל הרשתות התרבותיות שבהן נוצרו הטקסטים. ד"ר מערוף דהאלי מאוניברסיטת חרונינגן ימלא תפקיד מרכזי בפיתוח ובהפעלת שיטות הבינה המלאכותית. הפרויקט מתקיים גם בשיתוף המוזיאונים המצריים בברלין ובטורינו ועם האוניברסיטה של לוון בבלגיה.

שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, הגיב לבשורה: "מתוך פיסות קלף ופפירוס שנשמרו אלפיים שנה במדבר יהודה, עולה קולו של עולם יהודי קדום - עולם של אמונה, לימוד, כתיבה ויצירה, שחי ופעל כאן, בארץ הזו. זוהי זכות גדולה ואחריות לאומית לשמר את המגילות, לחקור אותן בכלים המדעיים המתקדמים ביותר, ולהנגיש את סיפורן לדורות הבאים."

המחקר צפוי להימשך חמש שנים, ובסופו מקווים החוקרים לבנות מודל שיאפשר למפות את כלל אוסף המגילות ולמקם את הסופרים ואת הכתבים בזמן ובמרחב - ואולי לשפוך אור חדש על רשתות התרבות וההשכלה שפעלו ביהודה הקדומה לפני יותר מאלפיים שנה.