ועדת החוץ והביטחון פתחה היום (שלישי) בדיון סוער על הצעת החוק להקפאת הליכים פליליים נגד תלמידי ישיבות חרדיים שאינם מתגייסים. הצעת החוק, שנועדה למנוע מעצרים בגין עריקות, מתקדמת על אף התנגדות חריפה של הייעוץ המשפטי של הוועדה. במקביל, בוועדת הכנסת נמשכים הדיונים בחוק יסוד לימוד תורה, כשהקואליציה מנסה להביא אותו להצבעה כבר מחר.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס הציג בפני הוועדה את עמדת הממשלה ואת הנימוקים לקידום החוק. "אנחנו חוששים באופן אמיתי מהיפוך מגמה שתהיה ירידה בגיוס חרדים, וגם ממלחמת אחים - מישהו שלף אקדח", אמר פוקס. "אם האירוע הזה של הגיוס יהיה בכפייה, כל הציבור החרדי יהפוך לפלג הירושלמי. לצערי הנבואה שלי הגשימה את עצמה".
פוקס הבהיר כי החוק אינו משנה את המצב החוקי הקיים. "כל הסנקציות נגד חרדים בתוקפן, כל עוד יש פסיקת בגץ שקבעה ככה ואין חוק שמשנה אחרת", אמר. "המצב החוקי היום הוא שחלה חובת גיוס על כולם. אין פטורים, אין דחיות גיוס. כמו כן, לאור פסיקת בגץ, חלות על המלש"בים החרדים סנקציות כלכליות, ומזה שנתיים אין תקציב שעובר לישיבות שחייבות גיוס". ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד שאל האם זו עמדת הממשלה לגבי הסנקציות. פוקס השיב בחדות: "זה המצב החוקי. אתה מחפש אותי עכשיו".
פוקס הסביר את מטרת החוק: "התכלית היא שעד שתקום ממשלה חדשה ותוכל להסדיר את כל האירוע הגדול הזה - גיוס חרדים - שלא הצלחנו להסדיר אותו". בפתח דבריו גם גינה את ההסתה נגד הרמטכ"ל בעצרת שהתקיימה אמש בבני ברק: "אני מצטרף להודעת ראש הממשלה ואני מצפה מהרב יזדי שיחזור בו מדבריו כלפי הרמטכ"ל. אלו דברים שאנו אומרים נגד הגרועים שבאויבינו".
יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, הגדיר את החוק כ"חוסם עורקים". לדבריו, הוראת השעה נועדה לעצור את ההידרדרות שנגרמת ממדיניות המעצרים. ביסמוט ציין כי הדיון מתקיים לבקשת שר הביטחון ומזכיר הממשלה, ואמר כי מדיניות המעצרים "אינה מחזקת את הגיוס, אינה מחזקת את צה"ל ואינה מחזקת את החברה הישראלית".
על אף הטיעונים הללו, הייעוץ המשפטי של הוועדה פרסם חוות דעת רשמית חריפה נגד ההצעה. יועמ"שית הוועדה, עו"ד מירי פרנקל, מתנגדת בתוקף לחוק וטוענת כי הסעיפים המוצעים לא יובילו לגיוס. בחוות הדעת שהופצה לחברי הוועדה נטען כי ההצעה היא ניסיון לייצר מסלול עוקף חקיקה, שכל מטרתו לייתר את הצורך בהסדר חקיקתי מקיף ושוויוני לגיוס תלמידי הישיבות.
הייעוץ המשפטי התריע כי החוק מעניק בפועל לגיטימציה שלטונית למיועדים לשירות שלא לציית לחוק שירות הביטחון. לפי חוות הדעת, ההסדר מספק לעריקים חסינות מראש והגנה משפטית מוחלטת מפני הליכים פליליים ואכיפה של המשטרה הצבאית, ועלול להוביל להתפרקות מודל צבא העם. הייעוץ ציין כי החוק פוגע בשוויון בצורה קשה, ומציב מכשול בפני חברי הקואליציה שמנסים לקדם את הפשרה מול המפלגות החרדיות.
לדיון הצטרף גם קול חד מכיוון צה"ל. תא"ל שי טייב, נציג הצבא בוועדה, הזהיר כי תוך שנה וחצי בלבד עלול מספר החרדים המשתמטים משירות צבאי לטפס ל-90,000 איש. טייב הדגיש בפני חברי הוועדה כי לא ייתכן שחוק הגיוס יחול על קבוצה אחת בלבד באוכלוסייה, וקרא לאכיפה שוויונית של חוק הגיוס על כלל האוכלוסייה.
מדובר בנושא רגיש ביותר בזירה הפוליטית הישראלית. בית המשפט העליון קבע כבר כי אין בסיס חוקי לפטור גורף מגיוס לבני ישיבות, והורה לממשלה לפעול לאכיפה. הממשלה, שנשענת על תמיכת המפלגות החרדיות, מתקשה ליישם את ההחלטה.
בחודשים האחרונים התרחבה הפרשה לא רק לזירה המשפטית אלא גם לרחוב. מחאות נגד הפטור החרדי מגיוס נמשכות, כאשר משפחות של חיילים ומשפחות חטופים טוענות שהנטל מוטל באופן לא שוויוני על החברה הישראלית, בעיקר בעת מלחמה.
הדיון בוועדת החוץ והביטחון מתנהל בצל העימות המשפטי-פוליטי סביב כל חקיקת הגיוס, כשהקואליציה מנסה לספק מענה לדרישות המפלגות החרדיות מבלי להסתבך עם בגץ מחדש. בוועדת הכנסת ממשיכים בינתיים הדיונים על חוק יסוד לימוד תורה, עם ניסיון להגיע להצבעה כבר מחר.
הדיון בוועדת החוץ והביטחון צפוי להימשך, כשהפער בין עמדת הממשלה לבין הייעוץ המשפטי נותר עמוק. פוקס ציין כי אם ניסוח החוק יתפרש כמשנה את המצב החוקי בנוגע לסנקציות, הממשלה תתקן את הנוסח בהתאם.
הקרב החקיקתי על גיוס החרדים נמשך בשני מסלולים במקביל, כשהמחלוקת המשפטית על משמעות החוק האמיתית נותרת ללא הכרעה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה